הקו המחבר

השר פרץ לא מתעלם מהביקורת על מהלכיו הפוליטיים ועל הממשלה שבה הוא חבר, אבל סבור שבעת חירום דרושה יותר מכול אחדות בין כל פלגי העם

ניצן קידר - ערוץ 7 , ג' בכסלו תשפ"א

"אני בחרתי בדרך שלי ואני שמח להיות חלק מהממשלה". השר הרב רפי פרץ
"אני בחרתי בדרך שלי ואני שמח להיות חלק מהממשלה". השר הרב רפי פרץ
צילום: דוד וייל

השר לענייני ירושלים ומורשת, הרב רפי פרץ, עוקב מקרוב אחרי המתרחש בישראל של ימי הקורונה והוא מודאג. בכל פינה הוא נתקל במשבר, במיוחד בבירת ישראל, שנמצאת במרכז העשייה שלו. "הייתי במחלקת הקורונה בשערי צדק וראיתי את החולים, המשפחות, הקושי והסבל. ראיתי אנשים שנמצאים על סף החיים ממש. זה נורא", מספר הרב פרץ בריאיון ל'בשבע'.

לצד החולי, גם המצב הכלכלי־עסקי מדיר שינה מעיניו. "אני עוקב אחרי מעגל מאוד גדול של בתי המלון והעסקים. רואה את האנשים רוצים – ולא יכולים. יש 17 אלף חדרי מלון בירושלים, בקושי מלון אחד פתוח וגם הוא חלקית. זה לא ייאמן. כל המלונות חשוכים והכול דומם. בשנה שלפני הקורונה הגיעו לירושלים ארבעה מיליון וחצי אנשים, ובשנת הקורונה המספרים יורדים לבערך שלושה אחוזים מזה. קשה לראות את ירושלים באופן כזה, שהכול סגור".

"הייתי בשוק מחנה יהודה וסיפר לי סוחר שביום חמישי, היום הכי חזק שלו בשבוע, בשעה ארבע אחר הצהריים הפדיון היומי שלו עומד על 260 שקלים. זה מצב בלתי נסבל", הוא מספר.

המצב הזה תלוי בעיקר בממשלה.

"אני חלק מממשלת ישראל ואנחנו עובדים, דנים, חושבים ומנתחים כיצד לקבל את ההחלטות, שהן גם קשות אבל גם מנהיגותיות. לא קל לקבל החלטה על סגר, אבל זה חלק מ'ונשמרתם לנפשותיכם מאוד'".

הרב פרץ דוחה את הביקורת על התנהלות הממשלה במשבר וחושב שהיא אינה עניינית. "ההתמודדות עם הקורונה והמציאות המורכבת היא טובה מאוד. למדנו את הלקחים מהסגר הראשון ויישמנו אותם בגל השני. הורדנו את התחלואה באופן משמעותי. יש לנו עבודה מאוד אינטנסיבית כדי לשמור על מקדם ההדבקה הנמוך ועל מספר נמוך של חולים קשה. לבוא במצב כזה ולתקוף את הממשלה כל הזמן ולהגיד שהיא לא בסדר, זה חוסר אחריות. אנחנו במצב של קרב, ממש מלחמה נגד הנגיף. במלחמה צריך ללכת כתף אל כתף. מתי היו לנו 2,700 הרוגים במלחמה? רק במלחמת יום כיפור. אנחנו בעת חירום וצריך לזכור זאת".

לא מדובר רק בביקורת של האופוזיציה. גם ראש הממשלה שותף למשחק הפוליטי סביב הקורונה.

"אני לא בא להגן על מה שאני רואה בממשלה, שיש בעיות בין הקודקודים שלה. ברובד של השרים אנחנו בידידות, נלחמים כתף אל כתף ומשתדלים לשים הכול בצד ולסייע זה לזה. כולם עושים עבודה משותפת. אני רואה את ראש הממשלה עובד קשה מבוקר עד לילה במסירות ובאחריות בכל כך הרבה תחומים, ואגב כך מצליח לכונן שלושה הסכמי שלום היסטוריים. זו תופעה מאוד מיוחדת. למדתי, אני מלמד וגם התורה אומרת כך, שבימים כאלה צריך לחזק את הטוב. זה מה שאני עושה".

ובכל זאת, נראה שאין מבוגר אחראי שמשתלט על המריבות הפוליטיות. זה ייגמר בבחירות?

"לעניות דעתי בסופו של דבר נצלח את האירוע הזה ואני מבקש מאוד, מעל כל במה, מנתניהו וגנץ למצוא את הדרך ליישר את ההדורים ולהוציא את תקציב 2021 – גם אם זה יקרה אחרי דצמבר. להערכתי לא יהיו בחירות, ועם ישראל לא יסלח לנו אם נלך לבחירות נוספות. מי שמדבר על כך נוהג בחוסר אחריות. אנחנו במצב של כל כך הרבה קטבים ושסעים, ובחירות רק יבליטו אותם. במצב הנוכחי המשימה העיקרית שלנו צריכה להיות רק לאחד ולחבר".

"לא להכתים ציבור שלם"

הרב פרץ מסתכל על המצב לא רק בפריזמה הפוליטית או המשרדית, אלא גם דרך המשקפיים שרואות את השסע המתרחב בעם ישראל בימי המגפה. הוא ציפה שהדברים ייראו אחרת, שהערבות ההדדית תהיה כפי שהורגשה בימי משבר אחרים, אבל בינתיים המציאות מעידה על מצב שונה לגמרי. אחת הבעיות הבולטות היא ההתנפלות על המגזר החרדי. "אני רואה את הציבור החרדי בכל מקום ואת ההשקעה וההתנדבות הגדולות שלו, גם במחלקות הקורונה בבתי החולים השונים. העליהום שעשו על החרדים היה מוגזם. לא ראוי להתייחס לציבור בצורה כוללנית. היו מקומות שנדרש בהם טיפול, אבל חלק גדול מהציבור מקפיד מאוד על ההנחיות. עכשיו, כשבמגזר הערבי התחלואה עולה, לא מתייחסים לזה כמו שהתייחסו לציבור החרדי. צריך להתייחס נקודתית לבעיות ולהיזהר מלהכתים ציבור שלם".

יש לך חיבור לפוליטיקאים החרדים?

"אני עובד עם החרדים בידידות ובאחווה גדולה, גם עם ש"ס וגם עם אגודת ישראל. יש לי שיח טוב גם עם חברי הכנסת והשרים וגם עם האדמו"רים, הרבנים וראשי הקהל. מדובר בשיח חשוב מאוד שיוצר גשר בין הציונות הדתית והעולם החרדי".

זה התבטא גם באישור תקציבי הציונות הדתית?

"קודם כול, הם לא שמו רגל למהלך הזה. הם היו יכולים לעצור, אבל לא עשו זאת. אני חושב שהגענו למקום טוב והבאנו דבר גדול לציונות הדתית. החינוך הממלכתי־דתי היה כבר עם כאלף מכתבי פיטורין למלמדי תורה, משנה והלכה. לאנשים הכי קריטיים בבתי הספר. בזכות העובדה שהבאנו תקציב של 80 מיליון שקלים, אותם אלף מורים ממשיכים ללמד. דבר כזה קורה רק בזכות השותפות בקואליציה והעובדה שראש הממשלה מקשיב לך ורוצה לעזור".

השותפות בקואליציה מקנה לך שיח ישיר עם ראש הממשלה באופן תדיר?

"בימים אלה אני פוגש את ראש הממשלה מעט. אנחנו נמצאים הרבה בישיבות, אבל בארבע עיניים נפגשים מעט יחסית. יש בינינו יחס מאוד טוב והוא מכבד מאוד את הבית היהודי, את הציונות הדתית ואת ההחלטה האמיצה שלנו להיכנס לממשלה – כזו שבן ציונות דתית היה צריך להכריע בה כפי שהכרענו".

אז אתה לא מצטער על ההחלטה לפרק את השותפות של 'ימינה' כדי להיכנס לממשלה.

"אני חושב שההחלטה הזאת הייתה נכונה ביותר בסיטואציה של מלחמה בקורונה. כך חונכתי וכך אני מחנך את ילדיי ותלמידיי. כציונות דתית, אם אין קטסטרופה בלתי אפשרית, אנחנו רוצים להיות חלק מההנהגה. לא בגלל שמדובר במשרד ממשלתי כזה או אחר נישאר באופוזיציה. לצערי הרב, היה מי שבחר אחרת ואני מכבד את זה. אני בחרתי בדרך שלי ושמח מאוד להיות חלק מהממשלה, לעזור לעם ישראל, לירושלים ולציונות הדתית כנציג שלה בממשלה. זה לא עניין של מה בכך".

בזמן הפנוי – לימוד תורה

הרב רפי פרץ הגיע לתפקיד יו"ר הבית היהודי מעולם שונה לגמרי. כראש אחת המכינות שהטביעו חותם על "דור המכינות" – המכינה בעצמונה, כמי שהיה טייס מסוקים וכיהן כרב הראשי לצה"ל, הוא היה מזוהה יותר עם החיבור בין הצבא לעולם התורה.

הוא שילם מחיר כבד על הכניסה לפוליטיקה. עם כניסתו לממשלה, וגם קודם לכן, ספג ביקורת מכיוונים שונים. דמותו, שהייתה בקונצנזוס בציונות הדתית, נסדקה. "נשארתי נאמן לעצמי", הוא מעיד, "וזה הדבר המשמעותי ביותר".

זה מתבטא למשל בכך שבמעט הזמן הפנוי שלו, תמצאו אותו לומד תורה. "אני בא מעולם אחר קצת, אבל החיים שלי שילבו תמיד בין עולם התורה ועולם המעשה. אני מזכיר שלא הגעתי לפוליטיקה בפריימריז או מתוך זה שהצגתי את עצמי. הביאו אותי כדי לפתור משבר מאוד גדול של הציונות הדתית. באתי בשליחות ואני נמצא בתוכה. אני קובע לי עיתים לתורה ולומד במשך היום. יש לי גם את סוף השבוע, שבו אני משקיע הרבה זמן בלימוד. נכון שבמובן של הלהט הפוליטי, אני לא שם. אני מכיר בכך שהמקום שלי הוא בהנהגה ומשתדל להיות נאמן למי שאני".

המחיר הפוליטי כולל גם היעדרות רבה מהבית.

"לצערי אני מגיע מעט מאוד הביתה, משום שאני גר ליד הגבול המצרי, מרחק יותר משעתיים נסיעה מירושלים. כשאני מסיים לעבוד באמצע הלילה וצריך לחזור מוקדם בבוקר, אין טעם לבוא ולראות בית ישן ולקום לבית ישן. יש שבועות שאני מגיע בראשון בבוקר למשרד עם מזוודה קטנה וחוזר רק בחמישי בערב, אבל מתנחם בזה שבשישי ושבת אני בבית.

"גם כשהייתי טייס בחיל האוויר הייתה לי דירה בשיכון בתוך הבסיס. אבל כשהייתי חוזר בלילה, הייתי קם בבוקר ופוגש את האישה והילדים. עכשיו זה יותר מורכב ותובעני, אבל באתי מתוך שליחות להצמיח את הציונות הדתית, וזה מה שמוביל אותי וגם את רעייתי. את ההחלטות הגדולות אנחנו מקבלים יחד וב"ה אני מקבל ממנה את ברכת הדרך תמיד".

השבתות מוקדשות לילדים ולנכדים?

"בתקופה האחרונה היו סגרים, ולכן לא היו אצלנו לא ילדינו ולא נכדינו, שברוך השם יש לנו רבים מאלה ומאלה. רק בשבוע שעבר נולדה לי נכדה חדשה. בדרך כלל בשבתות, כשהיה אפשר רק עשרה - זה כמה שהיינו, וכשאי אפשר היה - היינו רק שלושה או ארבעה. כך היינו גם בפסח וגם בראש השנה. זו המציאות והיא לא פשוטה, במיוחד במשפחה כמו שלנו, שאנחנו מאוד מגובשים, הילדים והכלות והנכדים".

לא רק למרחק מהמשפחה גרמה הקורונה, אלא גם לריחוק מבתי הכנסת ולתופעת מנייני הרחוב. לרב פרץ חורה המצב שבו הממשלה לא מוצאת מתווה נכון יותר להפעלת בתי הכנסת. "זה לא פשוט שאנחנו נמצאים בבתי הכנסת במציאות של הגבלות. אני חושב שהציבור שלנו מקפיד, כי הוא מבין את גודל האחריות. יש דיספרופורציה לא הגיונית בין התפילות ובין ההפגנות. אמרתי בממשלה שההפגנות צריכות להיות הרבה יותר מצומצמות, עם יותר אכיפה ושמירה. לא יכול להיות שאתה רואה מאות בני אדם שנמצאים חלקם בלי מסכות, ואחר כך באים בטענות אל החרדים".

"אנחנו צריכים היום, ואני מתכוון להציע את זה בממשלה, לגרום לכך שבתי הכנסת שלנו יוכלו להכיל יותר מעשרה. לחלק את זה לקפסולות כמו שצריך, עם יציאות שונות. בתי הכנסת שלנו ענקיים ולרבים מהם אפשר להכניס גם 60, 70 או 80 איש. שר הבריאות מאוד בקשב לעניין ואנחנו נמצא את הפתרונות ונסדר את עניין בתי הכנסת", הוא מוסיף.

אתה מתייעץ עם רבנים בצמתים הפוליטיים הרבים שאתה נמצא בהם?

"בכל צומת התייעצתי עם הרב חיים דרוקמן, עם הרב איתן אייזמן, עם הרב יהושע צוקרמן ועם רבנים נוספים. ההחלטה לחבור לממשלת ישראל הייתה מתוך התייעצות עם רבנים, וההחלטה באותו ערב שהייתי צריך להתפרק מ'עוצמה יהודית' נעשתה בעצת ובהנחיית הרבנים. זה בהחלט חלק אינטגרלי מהחיים שלי. אני נפגש איתם ומכנס רבנים – גם הוותיקים יותר וגם הצעירים – ומשתדל לפגוש גם רבני יישובים וערים. יש לי שיח מאוד פורה עם העולם הרבני".

כמי שבא מעולם הצבא והתורה, איך אתה מתייחס לדיון שהתקיים לפני שבוע בבג"ץ בסוגיית שירות בנות בסיירות?

"ערך הניצחון גובר בעיניי על ערך השילוב והשוויון. יש פקודה של השילוב הראוי, ואני אישית כרב הצבאי הראשי עמלתי רבות כדי לשלב כראוי חיילים דתיים. התערבות של בג"ץ בנושא הזה תפגע בערך של חתירה לניצחון.

"אני חושב שנשים עושות בצבא בהרבה מקומות תפקידים מאוד חשובים, אבל הן לא צריכות להיות בסיירות וביחידות הקצה הלוחמות. גם מבחינה פיזיולוגית וגם מבחינת המחיר. יש מחקרי עומק של הצבא האמריקני על המחיר הכבד שנשים שילמו בגלל השירות. אי אפשר לומר שיורידו את העומס לבנות, כי זה יכול לפגוע בסופו של דבר במערכה. אסור להוריד את הרף ואין לנו שום זכות לגרום לכך שתהיה נשירה מהמערכה".

לדעתך בג"ץ חורג מתפקידו בדיונים מעין אלה?

"אני חושב שהגיע זמנה של פסקת ההתגברות. הגיע הזמן שהריבון, הכנסת והממשלה, יאמר את דברו ובית המשפט לא יבוא וישפוט דבר כזה. הלוואי שנצליח להעביר את הפסקה הזאת כמה שיותר מהר בכנסת. אני לא פוסל חס ושלום את בית המשפט, אבל הוא הפריז במידותיו והתפקיד שלנו הוא לעזור לו להיות מאוזן יותר. אנחנו נעשה את זה ונהפוך את המשפט הישראלי למתוקן יותר והפרדת הרשויות תהיה ראויה יותר".

"בצלאל, בוא נתמודד"

ובחזרה לפוליטיקה. הרב רפי פרץ נמצא בשנה האחרונה במסע אל לב הציונות הדתית. לדעתו, המפלגה שבראשה הוא עומד היא המייצגת האותנטית של הציבור הזה ויש צורך בשילוב כוחות פוליטי. "נפתלי בנט אמר בצורה מאוד מפורשת שהוא עומד בראש מפלגה ימנית, ליברלית, ישראלית. מפלגת הציונות הדתית שאני מכיר היא הבית היהודי, שנמצאת בתוך הממשלה ודואגת לצורכי הציונות הדתית. זה המקום שלנו. בסקר שהיה בערוץ 20 השתקף באופן ברור שהמפלגה השורשית של הציונות הדתית היא הבית היהודי. עם זאת, קראתי לבצלאל סמוטריץ' לאחד את המפלגות, לפתוח מיפקד משותף ולקיים פריימריז. לצערי הרב הוא עדיין לא ענה לקריאה הזאת. נוח לו, כנראה, על הגב של ימינה.

"צו השעה הוא לחבר את כל הציונות הדתית. זה ישיב את האמון של כולם ואני קורא לבצלאל, בוא נתמודד. אכבד כל תוצאה. אינני חושש מבחירות. אני קורא לכל מי שהערכים של הציונות הדתית נוגעים אליו ונושא את דגלי תורת ישראל, ארץ ישראל, עם ישראל ומדינת ישראל כיסוד כיסא ה' בעולם וכהתגשמות חזון נביאי ישראל, לבוא ולקחת חלק. נחבר את השורות ואני בטוח שהסך הכול של החיבור הזה יהיה גדול מחלקיו".

דיברת על סקר אחד, אבל הסקרים האחרים פחות מחמיאים למפלגה שלך.

"אין ספק, אבל אני יודע מה קורה בשטח. יש לנו מאה רשויות שבהן יש לנו סגני ראשי ערים וגם ראש עיר בקריית מלאכי. אני מסתובב בין הפעילים בצפון ובדרום, מקשיב, שותף ומחבר אותם. אני מרגיש שהמפרש שלנו לאט לאט נמתח ומתחיל לקבל רוח. אני אצן למרחקים ארוכים ויש לי סבלנות. אני עובד מהבוקר עד הלילה גם במשרדים שעליהם אני מופקד וגם בבניין הבית היהודי. אני בטוח שחיבור אחד גדול של כל מפלגות הציונות הדתית ישים אותנו במקום מאוד בטוח בבחירות הבאות. אני מתייחס בידידות ובאהבה לבצלאל ונפתלי. יש לנו ויכוח פוליטי, אבל אני מעריך שבסופו של דבר כולנו מניפים אותו דגל ורוצים להגיע לאותה מטרה".

ריצה עם מפלגת נעם באה בחשבון?

"אני לא מסתכל אצל אף אחד על גודל הכיפה או על השייכות הישיבתית. אני רוצה ללכת למפקד וגם לפריימריז, ומי שיוביל – יוביל. השאלה היא לא אני, אלא הציונות הדתית והייצוג שלה".

ואם בליכוד יציעו לבית היהודי ריצה משותפת?

"כל האופציות פתוחות. אנחנו בונים עכשיו את מפלגת הציונות הדתית, וברגע שיוכרז על בחירות נמצא את החיבורים המתאימים כדי להמשיך ליישם את ערכי הציונות הדתית".

לעורר את הניצוץ שבלב

כשר לענייני ירושלים, בירת ישראל נמצאת על ראש שמחתו של הרב פרץ. הבחירות בארצות הברית והסכמי אברהם עם המדינות הערביות עלולים להעיב על ההישגים של הממשל האמריקני הקודם בירושלים, אך הוא אינו מודאג.

"קודם כול, אני מברך את הנשיא שנבחר. ביידן הוא ידיד של ישראל לאורך השנים והברית שלנו עם ארצות הברית אינה תלויה בזהותו של הנשיא. באותה נשימה אני אומר שהנשיא טראמפ היה אחד הנשיאים שהכי תמכו בנו, גם במאבק נגד איראן וגם בהגדרת ירושלים כבירת ישראל והעברת השגרירות, שלדעתי אין ממנה חזרה, בהסכמי השלום ובשינוי הנוסחה של שטחים תמורת שלום. הוא גם הכיר ביהודה ושומרון כנחלת אבותינו והיה ידיד אמת שלנו", אומר הרב פרץ.

לדעתו, "הסכמי אברהם יקרים מפז. הם באים ואומרים לערבים שלהיות בקשר איתנו זה רווח נקי שלהם. אתם לא עושים לנו טובה, אלא מי שמרוויח זה אתם. בירושלים כבר מחכים בתור מאותן מדינות להגיע ולהשקיע בירושלים. יש לנו הרבה תכנונים בתחום, שיהיו להם משמעויות עסקיות ותיירותיות. בשבילם ירושלים זה מקום מאוד מיוחד בתוך התמונה הישראלית".

אבל שילמנו מחיר. הריבונות ביהודה ושומרון נותרה בגדר חלום.

"אני מצר על כך שלא הצלחנו להחיל ריבונות על שטחי יהודה ושומרון ולהכניס חצי מיליון מאחינו תחת החוק הישראלי. נלחמתי כל הזמן שנקבל את הריבונות ואת החלק השני לא נקבל. בנימין נתניהו אמר לי שהדברים לא תלויים אחד בשני ולא יהיו תלויים. אני חושב שאם היינו עושים זאת, הייתה לנו היום ריבונות בכיס. לצערי, בגלל כל מיני אנשים וגם בגלל התקררות הממשל האמריקני זה לא קרה וחבל. אנחנו ממשיכים באמונה שלנו, יודעים מה שלנו ולא מתבלבלים. נילחם על מה ששלנו - וננצח".

ומה עם הסדרת ההתיישבות הצעירה?

"במסגרת הסיורים הרבים שלי ביהודה ושומרון, פגשתי את התושבים בהתיישבות הצעירה. ראיתי מקרוב את הקשיים והבעיות, ומכיוון שאני נמצא בממשלה יחד עם שרים אחרים אנחנו פועלים לסדר את החיבורים לחשמל ומים וכמובן להסדיר את עצם ההתיישבות. זה נעשה בסיוע משרד הביטחון ומשרדים אחרים. נעזור להתיישבות הצעירה ככל יכולתנו".

ולצד כל אלה הרב פרץ עסוק גם בעשייה. "אנחנו עובדים בעיקר על היום שבו נוכל לפתוח את התיירות והעסקים בירושלים, לעזור להם ולתת פוש רציני של תיירות פנים שתגיע במהלך החורף, בעזרת ה' כבר בחנוכה. אנחנו עובדים לגבי הרבה סוגיות שקשורות לריבונות במזרח ירושלים. ניקינו את העיר העתיקה והכותל הקטן, תוך ניצול המצב שאין הרבה מבקרים כדי לעשות את הפעילויות האלה.

"יש לנו הרבה תוכניות שמחברות את עם ישראל לירושלים, בפועל ובזום, כולל חיבור יהודי התפוצות. ירושלים היא הלב שלנו, וכשאתה נוגע בלב של מישהו אתה מעורר אותו לחיים. אני רוצה לעורר כל יהודי בארץ ובעולם. שבכל מפגש עם ירושלים יתעורר בו הניצוץ הזה שבלב".

ויש גם פעילות שקשורה לריבונות הישראלית במזרח העיר?

"אנחנו עושים דברים משמעותיים ואפילו היסטוריים. יש לי תוכנית להסדרת קרקעות במזרח ירושלים. מדברים היום על חוק קמיניץ, אתה יודע מה הולך במזרח העיר? המצב שם הוא מערב פרוע. אין רישום על 95 אחוזים מהקרקעות. מתנהלים על פי 'נוהל מוכתר' - נוהל שמסמיך את המוכתר המקומי להיות הגורם המכריע על הקרקע, מתוך הנחה שאצלו נמצאים ספרי המקרקעין של מזרח העיר, שנים אחורה. זה הזוי. מדינת ישראל היא בעלת הבית בירושלים, והריבון צריך להסדיר את הקרקעות. זה יהיה לטובת מדינת ישראל ולטובת התושבים שם. הם ישלמו מיסים ויקבלו בתמורה תשתיות, מבני ציבור, בתי ספר ועסקים כמו במדינה מתוקנת. אגב, כשהתושבים ירגישו שיש בעל בית שגם דואג להם, הם פחות יפנו לדרך של טרור וילכו על מסלול של השתלבות בעיר. כבר נפגשתי עם מנכ"לית משרד המשפטים והדרג המקצועי במשרד וכן עם השר לביטחון פנים. אני יודע שהאוצר בעניין. אנחנו מתקדמים ואני מקווה שבקרוב יהיו בשורות בנושא".

גם בתחום המורשת, התקציבים בסך מאות מיליוני שקלים שהגיעו למשרד מסייעים לפעול ללא לאות. "אנחנו מפתחים את תחום המורשת, מהצפון עד הדרום. החידוש הגדול הוא שלקחנו את יהודה ושומרון כמשימה גדולה. אנחנו מתכוונים להשקיע הרבה ולשנות".

"לצד זאת סימנו את שוד העתיקות הנוראי ביהודה ושומרון כיעד. זה קורה בארמונות החשמונאים ביריחו, באזור פצאל, בסבסטיה, שבה הניפו דגל פלשתיני בגובה 15 מטרים וטוענים שזה אתר שלהם. זו בושה. אנחנו רוצים לקבע ריבונות ונקבע אותה. לוקחים לנו את השורשים של העם שלנו, פוגעים לנו בהיסטוריה וביסודות – ואנחנו לא ניתן לזה לקרות".

לסיום מבקש הרב פרץ להזכיר נושא אחד שנמצא בנימי נפשו. כמי שעסק רבות בסוגיית השבויים הישראלים ממבצע צוק איתן, אז שימש כרב הראשי לצה"ל, מדובר בשבילו בפצע פתוח. "הנושא הזה כואב לי מאוד. אני מדבר עליו בכל דרך אפשרית ועושה הכול להעלאת הנושא לסדר היום. אני מדבר על זה עם ראש הממשלה, ראש המל"ל, ופועל בעניין. מבחינתי צוק איתן לא נגמר עד שהבנים יחזרו הביתה".