למנוע את מקרה האלימות הבא

במקרים רבים מתגלה כי גבר שמכה את בת זוגו גילה בעבר אלימות כלפי בת זוג קודמת. דעה

נח קורמן , ג' בכסלו תשפ"א

נח קורמן, מנכ"ל עמותת "בת מלך"
נח קורמן, מנכ"ל עמותת "בת מלך"
צילום: ערוץ 7

לפני כמה שבועות סערה המדינה בעקבות ניסיון רצח חמור ומזעזע במצפה רמון, כאשר אביעד משה ניסה לרצוח את אשתו שירה ונהג כלפיה באלימות בלתי נתפסת. במקרים מזעזעים ומתוקשרים כאלה כולם זועקים ומנסים לעזור, ויותר ממיליון וחצי שקלים נתרמו בפרויקט מימון המונים שנועד לשקם את שירה, שנפצעה קשה בפניה. אבל האם טיפול, דאגה וסיוע לאחר מעשה הם כל מה שאנחנו יכולים לעשות? האם אנחנו יכולים לזהות ולמנוע מראש את האירוע הקשה שבו תמצא אישה את עצמה תחת אלימות אכזרית?

אין תשובה ברורה לשאלה הזאת. אחת מכל שבע נשים בישראל סובלת מאלימות במשפחה, ובימי הקורונה נרשמה עלייה קשה ומדאיגה במספר מקרי האלימות. אלו אינם מקרים בודדים שאפשר לאתר ולמנוע מראש. אבל כן אפשר למצוא תשובה חלקית: ישנו סיכוי גבוה מאוד שגבר שנהג באלימות בעבר כלפי בת זוגו, יהיה גם הגבר המכה הבא.

לא מזמן הגיעה אישה לאחד המקלטים לנשים הסובלות מאלימות במשפחה שמפעילה עמותת 'בת מלך'. כשירדנו לפרטי המקרה נתקלנו בהפתעה מצערת: אנחנו כבר מכירים את בן הזוג האלים. הוא היה נשוי בעבר לאישה אחרת, שגם היא שהתה בעבר במקלט, קיבלה סיוע, השתקמה והתגרשה ממנו. ובעוד היא מלקקת את פצעיה, הוא מיהר לשאת אישה אחרת ומיד התחיל להכות גם אותה. הסיפור הזה חזר אצלנו ב'בת מלך' לא פעם ולא פעמיים. גם בסיפור המחריד ממצפה רמון התפרסם כי אביעד משה כבר היה נשוי בעבר והתגרש, ואף כלפי אשתו הראשונה נהג באלימות. גם אשתו השנייה שירה הגישה בעבר תלונה בשל אלימות כלפיה, אך בניסיון לשלום בית התיק נסגר. כלומר מדובר בשור מועד בעל דפוס של התנהגות אלימה במערכת נישואים ראשונה ושנייה. מדובר בדפוס של אלימות שניתן היה לצפות אותו מלכתחילה.

לא מדובר רק באנקדוטות. אלימות במשפחה היא דפוס שחוזר על עצמו. לפי נתונים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בספטמבר 2019 היו בישראל כאלף עברייני אלימות במשפחה במאסר. בשביל יותר מרבע מהם זו לא הייתה הפעם הראשונה. הנתונים הללו מדגישים את החשיבות במתן טיפול ושיקום לגברים אלימים. אפשר למצוא את בן הזוג המכה בפעם הראשונה, ובטוח שעם טיפול אפקטיבי נוכל למנוע את אירועי האלימות במשפחה החוזרים ונשנים.

לכאורה היה אפשר לחשוב שטיפול בצד התוקף עלול לבוא על חשבון הסיוע לקורבן. אבל במובנים רבים הטיפול בצד האלים הוא עצמו סיוע לצד המותקף. מחקר של ארגון הבריאות העולמי משנת 2001 סקר 56 תוכניות לטיפול בגברים אלימים. במרבית המקרים היוזמה וההקמה של התוכניות הללו הגיעו דווקא מצד גופים המסייעים לקורבנות. כלומר, יש אינטרס ברור לטפל בגברים המכים כדי לסייע לנשים המוכות.

אם אנחנו רוצים למנוע ממי שכבר פגע לחזור ולפגוע שוב באותם קורבנות או באחרים, אין לנו ברירה אלא לספק לגורם האלים מערכת טיפולית שתמנע ממנו לחזור על מעשיו. הדבר חשוב שבעתיים במקרים שבהם יש לבני הזוג ילדים משותפים. במקרים אלו הקשר בין בני הזוג לשעבר חייב לעיתים להימשך, ולו בכדי להסדיר את הטיפול בילדיהם המשותפים. גם אם מדובר באישה חזקה שהצליחה לצאת מהמעגל ההרסני, היא עדיין נתקלת שוב ושוב בגורם האלים.

דווקא לנו, כמי שעוסקים בסיוע לצד החלש והמותקף, ברור בצורה חדה יותר עד כמה חשוב הטיפול בצד התוקף. מערכת הענישה על עבירות אלימות במשפחה איננה מרתיעה מספיק, וסביר מאוד שבן זוג אלים ימשיך לפגוע ולהתנהג באלימות גם לאחר שאשתו הראשונה נמלטה ממנו, התגרשה והשתקמה בעצמה.

כיום אנחנו נמצאים במציאות שבה ישנה א־סימטריה. הנשים המוכות מגיעות למקלטים במקרה הטוב, בעוד שהגברים ממשיכים לנהל את חייהם כמעט ללא שינוי. הנשים במקלטים עוברות תהליך של ריפוי והחלמה, ואילו הגברים נותרים עם הדפוסים המזיקים. הם אולי לא יוכלו לפגוע עוד במשפחה הגרעינית שלהם, אך הדפוס האלים לא ייעלם.

מי יהיה הגבר המכה הבא? לצערנו עדיין אין אלגוריתם שיגלה לנו את זה. אבל עם מערכת טיפול נאותה למי שכבר התגלו כאלימים נצליח למנוע לפחות חלק מהמקרים הנוראים הבאים.

עו"ד נח קורמן הוא מייסד ומנכ"ל עמותת 'בת מלך' המפעילה מקלטים לנשים נפגעות אלימות במשפחה מהציבור הדתי והחרדי