צעירים ומבטיחים

עשרות יישובים צעירים שהוקמו ביהודה ושומרון בתמיכת משרדי הממשלה ממתינים כבר שנים להסדרה שמבטיחות להם ממשלות הימין.

יוני רוטנברג , ג' בכסלו תשפ"א

שלטון נתניהו הביא לשינוי חיובי ברובד ההצהרתי בלבד. שדה בועז
שלטון נתניהו הביא לשינוי חיובי ברובד ההצהרתי בלבד. שדה בועז
צילום: הדס פרוש, פלאש 90

בפעם הראשונה שאוריה לוברבום עשה מילואים בגוש עציון, בתחילת שנות העשרים של חייו, הצביע המ"פ שלו חננאל שאר־ישוב על גבעה טרשית וקירחת בספר המדבר ואמר לו: “כאן צריך לקום יישוב". הוא המשיך והסביר על ההיבט האסטרטגי והחיץ שייצור יישוב כזה בין ההתיישבות הפלשתינית בהר לזו שבבקעה, אבל הלב של לוברבום כבר נשבה. בפעם הבאה שיצא למילואים הוא כבר היה תושב שדה בועז, יישוב אסטרטגי על גבעת טרשית וקירחת בספר המדבר.

"באנו לכאן ככוח סיירת בשם המדינה”, הוא אומר כמעט עשרים שנה מאוחר יותר. "אף אחד מאיתנו לא בא כדי לשפר דיור. בשנים הראשונות היינו הולכים שני קילומטר עם בלון גז ותינוק בשלג כדי לחמם את הבית בלי חשמל. אנחנו פה כי מלחמת העצמאות לא נגמרה, אבל אנחנו מרגישים כמו קומנדו ששלחו אותו לקרב ואז נטשו אותו בלי אספקה ובלי ציוד. אחרי מלחמת לבנון השנייה הייתי חלק ממחאת המילואימניקים, כאבתי את העובדה שמדינת ישראל מפקירה את מיטב אנשיה, ולצערי היום אני מרגיש פה אותו דבר - נטשו אותנו במלחמה על אדמות הלאום”.

מסע ציד אחרי כל אגורה

לוברבום מבטא את מצוקתם של כ־25 אלף תושבי ההתיישבות הצעירה ביהודה ושומרון, הפרושים ב־72 יישובים במרחב. מדובר בישובים שקמו ברובם סמוך להסכמי אוסלו, בין השנים 2003-1998, בתמיכה לא רשמית של ממשלות ישראל. התקדמות התהליך המדיני מנעה ממדינת ישראל להקים את היישובים הללו בריש גלי, אך הצורך האסטרטגי בהם לא הניח לה לוותר על הקמתם. באופן הזה דחפו שרים וראשי ממשלות, לצד אנשי משרדיהם, את הגרעינים הצעירים להקים את הנקודות במיקומים אסטרטגיים, תוך שהם מסייעים כל העת בקריצת עין בתקציבים ובתשתיות ותומכים.

בלי הרבה חגיגות, בעבודה שקטה ומסודרת, הובילה המדינה גם הליכים של הסדרה לאותם יישובים. אחרי העליות הפיראטיות התחילו צוותים לתכנן את הנקודות כיישובים חדשים או כשכונות של יישובים קיימים. הדברים התנהלו בהדדיות שקטה, עד המהפך שעבר אריק שרון מימין לשמאל. “ב־2003 שרון שינה כיוון וביקש מעו"ד טליה ששון שפרשה מהפרקליטות שתוציא לו דו"ח על המאחזים”, מתאר אליהו עטיה, יו”ר פורום ההתיישבות הצעירה. "כולם ידעו מי זאת טליה ששון והיה ברור מראש מה מטרתו של שרון בדו"ח הזה. הדו"ח מבסס אומנם את העובדה שהמדינה הייתה מעורבת בהקמת היישובים, אבל מאידך קובע שהיא חייבת לעצור את התמיכה בהם כי הם בלתי חוקיים”.

מסקנות הדו"ח אומצו בלב פתוח ונפש חפצה על ידי המשנה ליועמ"ש דאז מייק בלאס, ומאותו יום החל מסע ציד אחרי כל אגורה שנותבה מגורמים ממשלתיים או מוניציפליים אל היישובים הצעירים. זה הגיע למצב שבו לא ניתן היה לקבל תקציב אפילו למרכיבי ביטחון כמו גדר סביב היישוב, שביל ביטחון ותאורה מקיפה. קל וחומר שלא לתשתיות מים, כבישים, טלפוניה ואינטרנט, ביוב, מדרכות וגני שעשועים. “ליד שילה אתה יכול למצוא מאחזים ותיקים עם מאות תושבים, שאחרי הבית האחרון יש פשוט חושך מוחלט ואין גדר, והכול במרחק כמה מאות מטרים מהכפר השכן", ממחיש עטיה.

במשך עשור וחצי עומדים המאחזים הללו במצב של לא לבלוע ולא להקיא. בעשור האחרון, מאז עלה נתניהו לשלטון, המצב השתנה ברובד ההצהרתי – בכל תשובותיה לבג"ץ מודיעה המדינה כי פניה להסדרה של ההתיישבות ולא להריסה. אבל הדברים נשארים ברובד ההצהרתי בלבד. מלבד מקרים מקומיים, כמו חוות גלעד שבה הרצח של הרב רזיאל שבח הי"ד היה טריגר להסדרה (גם היא בינתיים הצהרתית בלבד), ומבואות יריחו שניתנה לימין כמתנת בחירות, שאר היישובים לא הוסדרו בפועל.

"בהתחלה הקימו את ועדת זנדברג שתבחן את האפשרויות להסדרה", מתאר עטיה. “לאחר שסיימה את עבודתה, נתנו לפנחס ולרשטיין את המושכות בצוות ההסדרה שלו, אבל גם שם שמו לו רגליים. אחרי שסיים היה מכתב ששלח מנכ"ל משרד ראש הממשלה רונן פרץ למינהל האזרחי, ובו הוא מודיע להם שפני ראש הממשלה להסדרה ב־12 יישובים ולכן יש לאפשר להם אספקת חשמל סדירה. אבל הם לא עשו עם זה כלום, כי סברו שאמירה כללית כזאת לא מספיקה כדי שיוכלו לפעול בניגוד להוראות היועמ"ש מ־2004”.

הנקודה הזאת, שבה הדרג המדיני הנוכחי נתקל בייעוץ המשפטי שעוד אוחז בגישתם של טליה ששון ומייק בלאס, עלתה בדיון בוועדת החוקה ביום שלישי השבוע. סגן היועץ המשפטי של משרד הביטחון, משה פרוכט, הסביר לנוכחים בוועדה מדוע המדינה לא יכולה לממן את מרכיבי הביטחון ואת שאר הצרכים של ההתיישבות למרות שרוב חברי הכנסת והממשלה מעוניינים לעשות צעדים כאלה: ״הממשלה אומנם אמרה שהכוונות שלנו ביחס למאחזים שנמצאים על אדמות מדינה היא לבחון הסדרה שלהם, אבל מאידך אין לנו עדיין החלטות פרטניות חוץ מחוות גלעד ומבואות יריחו. יצאנו לדרך (בשנת 2004 – י"ר) מתוך הנחה שהמאחזים מיועדים לפינוי ויש הנחיה של היועמ״ש באשר לאופן שבו מתייחסים אליהם. מאז קרה משהו, אבל לשיטתנו הוא לא קרה ברמה כזאת שאנחנו יכולים עכשיו להפוך את כל החלטת היועץ ב־180 מעלות״.

ההבנה בהתיישבות הצעירה היא שאין אמצע – או שהממשלה ונתניהו בראשה מעבירים החלטות חדות ומהירות על הסדרת כל ההתיישבות, או שהמצב הבלתי נסבל של יישובים מתפתחים בלי משאבים יימשך. פתרונות דמה של העברת תקציבים בדרכים לא דרכים לא יספיקו יותר. “אם רוצים, תוך חודשיים אנחנו אחרי כל הסיפור הזה של הסדרת ההתיישבות הצעירה", אומר לוברבום. “הכול על אדמת מדינה, כל עבודת המטה כבר נעשתה, יש תיקים מוכנים, רק צריך לכנס את הממשלה ולהצביע והתוכניות יוגשו למועצת התכנון העליונה. במבואות יריחו זה לקח ארבעה ימים, פשוטו כמשמעו, כשאחד מהם היה שבת".

"הפתרון בהישג יד של יום"

מיד עם היוודע התוצאות בבחירות בארצות הברית ועם ההבנה שככל הנראה הנשיא הבא יהיה דמוקרטי, לחצו בהתיישבות הצעירה על דוושת הגז, ויחד עם מועצת יש"ע ושדולת ארץ ישראל בכנסת הם מובילים קמפיין מאסיבי. השדולה התכנסה בהרכב רחב השבוע, רבים מחברי הכנסת בשדולה בחרו לעצמם יישוב צעיר שאותו הם מאמצים ומקדמים, וגם ועדת החוקה קיימה דיון מיוחד בעניין. מגוון חברי הכנסת שנרתמו למשימה מבטא מנעד פוליטי רחב – מיהדות התורה וש"ס, דרך הליכוד ועד ישראל ביתנו. אם הנושא היה עולה להצבעה בכנסת הוא היה זוכה ככל הנראה לרוב מכריע.

"הטריגר הראשון לקמפיין הוא שפשוט נמאס”, אומר עטיה. "מרחו ומרחו אותנו, אבל כמה אפשר. הטריגר הנוסף הוא ממשל טראמפ היוצא. לא מופרך להניח שתחת ביידן יהיה מורכב בהרבה לבצע את המהלך. אני לוקח את הדוגמה של מבואות יריחו שאושרה ועוף לא צייץ, שום מתח מדיני. אנחנו מדברים על דברים שמונחים על שולחן ראש הממשלה באופן מלא, והוא יכול לעשות את זה מחר. הוא יכול לקבל את ההחלטה מחר. אין יותר ועדות וצוותים, הפתרון בהישג יד של יום. שראש הממשלה יתעשת ויביא להחלטת ממשלה ויאשרו”.

אחד השותפים הפעילים בשדולה הוא חבר הכנסת יבגני סובה מישראל ביתנו, שלא נותן לתיוגי הקמפיין של נתניהו לבלבל אותו. “ברמת העיקרון, וזו עמדת המפלגה כולה, צריך להסדיר את ההתיישבות. אני אישית גם חושב שהרחבת והסדרת ההתיישבות תביא פתרון גם למצוקת הדיור. אבל בכל אופן - במקום שגרים אזרחי ישראל, הממשלה צריכה לקחת אחריות. כשראיתי בשדולה למען ארץ ישראל את הנושא של חוות גלעד, ראיתי שהמדינה עבדה על האנשים, וכשמדינה עובדת על אנשים אני מרגיש צורך לתקן את זה”.

סובה לא שוכח גם לעשות את החשבון הפוליטי, מי מדבר על ימין ומי פועל כך. "מי ששילם את המחיר הפוליטי על כך שהתנגד להתנתקות זה ליברמן שפוטר מהממשלה, ולא ביבי שעזב ברגע האחרון. יש פוליטיקה גדולה ויש פוליטיקה של מעשים. כשליברמן היה שר הביטחון ניתנו 7,000 אישורי בנייה, יש תוצאות בשטח.

"זה גם מה שקורה עכשיו: יש הסכמה רחבה על בקעת הירדן ורצינו להעביר הצעת חוק להחלת הריבונות, אבל הקואליציה לא קידמה אותה מסיבותיה. אם תהיה הצעת חוק להסדרת ההתיישבות נתניהו לא ירצה לקדם את זה, אני חושב שהוא לא רוצה להסדיר את ההתיישבות. נתניהו הוא לא בדיוק ימין. אם בכנסת תוגש הצעה בנושא של הסדרת ההתיישבות שתפתור בעיות של הרבה צעירים, אז בוודאי שנתמוך. אבל כל עוד הקואליציה לא תקדם את זה, אין לנו דרך. כשתקום ממשלת ימין אמיתית, אני מבטיח לך שהנושא הזה ייפתר בקלות”.