סרבנות לאומנית

ארגון בתוך העדה הדרוזית בשם 'אורפוד', אשר פועל במימון גוף אנטי־ישראלי שיושב בירדן, מבקש לשכנע את צעירי העדה להשתמט מגיוס לצה"ל

שילה פריד , ג' בכסלו תשפ"א

הפגנה נגד גיוס דרוזים
הפגנה נגד גיוס דרוזים
צילום מסך

"כשתתגייס לצבא יסמנו אותך בנקודה שחורה, אף אחד לא יקבל אותך לעבודה, העתיד שלך ילך, לא תתקבל ללימודים". המילים הללו נכתבו בפוסט של תנועת 'אורפוד', גוף ששם לו למטרה ליצור קרע בין העדה הדרוזית ובין צה"ל והחברה הישראלית, באמצעות עידוד אי־התגייסות לצה"ל והתכחשות לציונות.

התנועה, אשר פועלת תחת הסיסמה "שעבק ביחמיכ" – "סרב, והעם יגן עליך", מציעה לצעירים דרוזים דרכים להשתמטות מצה"ל תוך שימוש במסרים המבקשים ליצור הזדהות בינם ובין הפלשתינים. לאחרונה קיימו אנשי 'אורפוד' כמה מפגשי זום עם צעירים דרוזים בגיל תיכון ובהם ניסו לשכנעם לא להתגייס לצה"ל ולהזדהות עם המאבק הפלשתיני.

מפגשי עידוד עם סרבנים

במבט ראשון נראה כי מדובר בדף פייסבוק בודד שמאחוריו עומד מספר מצומצם של פעילים קיצוניים, אך מחקר של תנועת 'אם תרצו' מגלה כי מדובר בקצה של פעולה רחבה ומאורגנת. 'אורפוד' מקבל סיוע מארגון בשם 'אהל', ארגון ירדני הפועל מעמאן. הארגון מציע תמיכה לגופים הפועלים ברוח לאומנית פלשתינית. 'אהל' קידם למשל קמפיינים שמכנים את ישראל "מדינת אפרטהייד".

דו"ח חדש שפרסם אגף המחקר בשפה הערבית של תנועת 'אם תרצו' מעלה את החשד כי 'אורפוד' עובר על החוק לפי סעיפים 109 ו־110 לחוק העונשין – הסתה לסרבנות. לפי פרסומי הארגון, הסיוע שמתקבל מ'אהל' הירדני כולל תמיכה כספית. זאת למרות שלא נמצא כי 'אורפוד' רשום כעמותה אצל רשם העמותות ובמאגר הרלוונטי של משרד המשפטים.

בתנועה מספרים כי מדי שנה פונים אליה כמאה צעירים דרוזים בבקשה לסיוע במציאת דרך מילוט מהצבא. גורם מ'אורפוד' סיפר כי כל צעיר דרוזי שפונה לתנועה מקבל סיוע וליווי צמוד על פי האופציות הרלוונטיות שבאמצעותן ניתן לקבל פטור מהצבא או משירות אזרחי. "אם מישהו מספר על בעיה רפואית, אנחנו דואגים לתת לו את האישורים שפוטרים אותו מהצבא בגלל פרופיל נמוך. אם הוא לא רוצה מסיבות של זהות או חוסר רצון להיות חלק מהמפעל הציוני, אנחנו נותנים לו מענה כך שבסופו של דבר הוא יגיע למקום שבו הוא רצה להיות – מחוץ לשירות צבאי ומשוחרר מכל חובה בשירות ביטחון".

בין שלל פעולות 'אורפוד' התקיים שידור מערוץ טלוויזיה לווייני בשם 'רואיה' שמשודר בירדן וכתביו יושבים ברמאללה, ובמסגרתו מרואיינים סרבני גיוס, וכן מוצג אחד מסרבני הגיוס שקיבל מהארגון הדרכה כיצד להתחזות לאדם בעל בעיות נפשיות כדי להימנע מגיוס. 'אורפוד' מעלה פרסומים שונים בדף הפייסבוק שלו, בהם מוצגת החוברת "הגות וכלים פרקטיים" בנושא סרבנות גיוס. הארגון גם מנסה להפחיד מועמדים לגיוס בני העדה הדרוזית בכך שיסולקו מהחברה הדרוזית.

באתר של 'אורפוד' יכולים הגולשים לקבל גישה לצוות פעולה שמטרתו לתמוך בסרבני גיוס ובמשפחותיהם. הצוות אחראי לספק שירות של אנשי מקצוע רלוונטיים, דוגמת עורכי דין ופסיכולוגים, כדי לסייע לסרבן בתהליך הסרבנות עד להשגת פטור מלא משירות צבאי, ואף לאחר מכן במהלך לימודיו האקדמיים ובהמשך מסלול חייו. בשנים האחרונות התקיימו בחסות 'אורפוד' מפגשי צעירים ערבים ודרוזים עם ארגון השמאל 'מסרבות'. במפגשים הוסבר מדוע אין לצעירים אלו מקום בצבא.

אצף נג'ם, סרבן גיוס וחבר בתנועת 'אורפוד', הרצה בכנס ביפו על "ניסיונו האישי עם רשויות צבא הכיבוש", ודיבר על חשיבות הסרבנות לגיוס בחברה הערבית הדרוזית. לצידו דיברה סרבנית גיוס החובה עומרי בראניס, שהייתה בדרכה לכלא הצבאי בגלל סירובה העקרוני לשרת בצבא הכיבוש. כתבות אוהדות על פעילות הארגון פורסמו בשנה האחרונה באתר סוכנות הידיעות 'סמא' ובאתר משרד ההסברה הפלשתיני באירופה.

הארגון לא מתנגד רק לשירות אזרחים דרוזים בצבא, אלא לכל קשר בין האזרחים הדרוזים לסמלי מדינת ישראל. מיסאן חמדן, אחת ממייסדי הארגון אשר פועלת ממקום מושבה בברלין, תקפה במילים חריפות בפוסט בפייסבוק את איש העדה הדרוזית הישאם אברהים על הדלקת המשואה בטקס המרכזי ביום העצמאות בהר הרצל. בפוסט נכתב: "תמיד ישנו הכרח להימצאותו של פלשתיני דרוזי בטקס הזה. מה שמדינת ישראל שואפת הוא להבליט אותו באופן שיכסה על ביצוע של מדיניות דיכוי נגד העם הפלשתיני כולו, ויראה לעולם שאפילו מוסד הצבא הוא מוסד שאינו מפלה בין אזרחיו. זאת, בעוד שהיא מסתירה את זה שהטילה גיוס חובה על הדרוזים בכוח הזרוע ומחרימה את רוב אדמותיהם, כמו גם לפלשתינים אחרים. בחלוף הזמן הצליחה ישראל להפוך את חלקם למשרתים המשווים לה תמונה חיובית".

השייח' טאריף: "ניאבק ביוזמה"

מתן פלג, יו"ר תנועת 'אם תרצו', אמר בשיחה עם 'בשבע' כי "עולה חשד כי ארגון קיצוני פועל בקרב בני העדה הדרוזית כדי למנוע את גיוסם לצה"ל. אותו ארגון קיצוני, שראשיו אף פעלו במסגרת הרשות הפלשתינית, עושה הכול כדי למנוע את השתלבותם של בני העדה הדרוזית בחברה הישראלית.

"אנו קוראים לשר המשפטים ניסנקורן לפתוח בחקירה נגד ראשי אותו ארגון קיצוני, בחשד כי עברו על חוק העונשין ועודדו קריאה לסרבנות. אנו מצפים כי רשות המיסים תבחן לאלתר את פעילותו הכלכלית של אותו גוף ירדני, המעיד על עצמו כי הוא תומך כלכלית באורפוד".

עוד הוסיף פלג: "בני העדה הדרוזית הם אחים יקרים. אסור לתת לארגונים קיצוניים בעלי אינטרסים זרים לפורר את ברית האחים הזאת".

המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית בישראל, שייח' מוואפק טאריף, אמר ל'בשבע': "ליוזמות כאלה אין שום תמיכה בעדה. העמדה שלנו ידועה. אנחנו משרתים בצה"ל, תומכים בכל משרתי כוחות הביטחון ועושים זאת בגאווה וכחלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית. אם יש תנועה כזאת, השפעתה מזערית אם קיימת בכלל. הקשר של העדה לצה"ל חזק יותר מרעיונות כאלה. אם נשמע שיוזמה מסוג זה תצבור תאוצה בקרב הצעירים, ניאבק בה בכל כוחנו והיא לא תזכה לשום מקום בעדה הדרוזית".

עורך הדין יאמן זידאן, אחד ממייסדי 'אורפוד', שעבד כעורך דין ויועץ משפטי במשרד לענייני אסירים ברשות הפלשתינית וברשות לענייני האסירים והמשוחררים, אמר ל'בשבע' בתגובה על הטענות שעלו בכתבה: "אין בעשייה שלנו עבירה על החוק, מפני שאומנם יש איסור להטיף להשתמטות ולאי־גיוס, אך אין איסור במדינה דמוקרטית להראות לצעירים שכפי שיש חוק המחייב אותם להתגייס, ישנו גם חוק המאפשר להם לקבל פטור רשמי משירות צבאי או אזרחי. במפגשים עם הצעירים אנחנו מלמדים אותם כיצד ניתן למצוא פטור על פי חוק, ומלווים אותם בדרך אליו באופן כזה שכל צעיר יוכל לבחור את הדרך שלו מול הצבא הישראלי.

"בנוסף לכך, אנחנו מסבירים לצעירים כי בניגוד לתעמולה בתקשורת הישראלית – אין חובה להתגייס לצה"ל כדי להתפתח במדינת ישראל. אדם שיקבל פטור משירות צבאי וילך לאוניברסיטה, יהיה רופא, עורך דין או איש חינוך מצטיין, ויוכל למצוא את עצמו משתלב בכל שדרות החברה הישראלית, למרות שבעברו אין שירות צבאי או אזרחי".