שומרים את העודף

בשבוע שעבר הסיט רא"ל אביב כוכבי את הגה הספינה של צה"ל בהתמודדות עם עודפי כוח האדם, והחליט להשיב את תקופת השירות ל־32 חודשים

אסף משניות , ג' בכסלו תשפ"א

מתגייסים בבסיס תל השומר
מתגייסים בבסיס תל השומר
צילום: רוני שוצר, פלאש 90

באחד ביולי השנה הודיע צה"ל באופן מפתיע כי הוא מקצר את שירות החובה בחודשיים, מ־32 חודשים ל־30 בלבד.

לאלפי חיילים שהתגייסו באותו בוקר המשמעות הייתה קיצור מיידי של זמן השירות. הקיצור נולד בעקבות תיקון לחוק משנת 2016, שלפי גורמים בצה"ל נכנס אוטומטית לתוקפו. מרבית הגורמים שהיו מעורבים בדיונים בנושא היו מופתעים בעצמם, שכן גם להם לא נאמר מראש שהקיצור עומד להיכנס לתוקף. גל של ביקורות נמתח על ידי אותם גורמים על אופן קבלת ההחלטה וביצועה.

ואולם, בשבוע שעבר, בהודעה שחמקה מתחת לרדאר, הודיע הרמטכ"ל אביב כוכבי לדרגים הרלוונטיים כי הצבא מתנגד לקיצור השירות, ודורש להחזיר את משך השירות ל־32 חודשים. גורמים המעורים בפרטים מספרים ל'בשבע' כי כוכבי ניסה כל העת לבטל את הקיצור, ולא האמין בו ולו לרגע אחד.

"ההחלטה המקורית על קיצור השירות, בתיקון לחוק, נולדה בחטא, ומעולם לא הייתה צריכה לבוא לעולם", אומר חבר הכנסת לשעבר אל"מ (במיל') מוטי יוגב. יוגב היה חבר ועדת המשנה לענייני כוח אדם בצה"ל בוועדת חוץ וביטחון, והיה שותף בכל הדיונים שהובילו להחלטה לקצר את שירות החובה.

מה זאת אומרת נולדה בחטא?

"הטיעונים שהובילו להחלטה הזאת לא קשורים בכלל לשיקולים צבאיים. הם מדברים על נושאי שוויון ודברים כאלה, אבל לא חשבו ולו לרגע אחד שהדבר הכי חשוב זה לראות איך דואגים שצה"ל לא ייפגע, יישאר צבא טוב וחזק, ושהחיילים שלו יהיו הטובים ביותר שיש. בפועל, קיצור השירות פגע בכל הנושאים הקריטיים ביותר לצבא, ולכן זאת החלטה שנולדה בחטא ולא משיקולים ענייניים".

"המשמעות של קיצור השירות פשוטה מאוד: החיילים והמפקדים הזוטרים יוצאים לשטח כמעט בלי ניסיון", אומר תא"ל (במיל') צביקה פוגל, לשעבר ראש מטה פיקוד דרום. "הכשרת חייל קרבי מרגע הגיוס שלו ועד שהוא מגיע לגדוד היא קרוב לשנה. רק אחר כך יוצאים לשטח לחצי שנה ואז חוזרים לעוד אימון של שלושה חודשים. המשמעות היא שאם מקצרים את השירות, משך הזמן שהחיילים הפשוטים משרתים בשטח עומד על פחות משנה. קשה מאוד להשיג את רמת המקצועיות הנדרשת לזה. וכשמדברים על קצינים ומפקדים זוטרים, הם לעיתים הופכים למפקדים בלי שום ניסיון כחיילים, או עם ניסיון של חודשים ספורים. איך רוצים שהם יהיו מקצועיים ויוכלו לפקד כמו שצריך?".

לדברי פוגל, קיצור השירות פוגע לא רק באיכות החיילים, אלא גם בכדאיות הכלכלית של הכשרתם. "נוצר מצב שאחרי הקיצור לשנתיים וחצי שירות פעיל בלבד, מפקדים עוברים הכשרה של שנתיים וחודשיים, בשביל לפקד ארבעה חודשים בלבד עד לשחרור. זה חוסר ניצול משווע של ההשקעה הכלכלית בכוח האדם", הוא אומר.

"במשך חודשים ארוכים נלחמנו בוועדה נגד ההחלטה הזאת, אבל הכוחות הפוליטיים היו חזקים מדי", אומר יוגב. "אנשי השמאל בוועדה חגגו את קיצור השירות שהם הובילו, ולצערי גורמים בכירים באכ"א הצטרפו אליהם".

חיסול עודפים

יוגב אומנם אומר שהרעיון לקיצור השירות נולד מחוץ לצה"ל, אך למעשה במשך זמן רב בצה"ל אימצו אותו בשמחה. הסיבה לכך טמונה בעובדה הפשוטה: יש יותר מדי חיילים. הנתון הזה, שלרוב לא מדובר, הוביל את המערכת הצבאית לנהל במשך שנים ועדה מיוחדת בראשותו של ראש אכ"א היוצא האלוף מוטי אלמוז, שתעסוק בשאלה מה עושים עם עודפי החיילים הגדולים שייווצרו החל משנת 2021.

לפי הנתונים שהגיעו לידי 'בשבע', בכל היחידות הלוחמות ישנם יותר מ־100 אחוזי איוש. ביחידות העורפיות הנתון מאמיר לכיוון 150 אחוזים. אל נתוני הגיוס הללו הגיע הצבא בזכות הגידול באוכלוסיית ישראל בעשורים האחרונים, והם הוצגו גם בוועדת החוץ והביטחון. התוצאה היא אבטלה סמויה, שיוצרת תסכול בקרב החיילים וגם עולה כסף רב. אחד הפתרונות שנמצאו הוא קיצור משך השירות, כך שבכל רגע נתון יהיו פחות חיילים בשירות פעיל.

"אין ספק בכלל שההחלטה הזאת נולדה בין היתר ממניעים כלכליים. מי שקיבל אותה חשב שהפגיעה בכוחות היא קטנה ולא משמעותית לעומת החזקת אלפי חיילים שאין מה לעשות איתם", אומר פוגל.

אבל באמת יש עודפי גיוס לצה"ל, ואין לצבא מה לעשות עם כל החיילים שמשרתים בו.

"זה רק צד אחד של הסיפור. ברור שצריך למצוא פתרון לעודפי הגיוס, אבל צמצום משך השירות הוא הפתרון הגרוע ביותר. יש דרכים אחרות, כמו למשל פתיחת עוד מסלולי גיוס למשימות לאומיות אחרות. חייבים להבין משהו: שירות חובה הוא לא שירות למען צה"ל אלא שירות למען מדינת ישראל. אנחנו כבר לא המדינה הצעירה והקטנה שצריכה שכל אדם ואדם, גם מי שלא יכול להתגייס, יצטרף לשורות הלוחמים. יש לנו המון משימות לאומיות שזקוקות לכוח אדם. רק תסתכל על מה שקורה בזמן הקורונה ותבין מה אפשר היה לעשות אם היו מנתבים את עודפי הגיוס למקומות שבאמת צריך אותם".

אלא שהתפיסה שמציג פוגל כלל לא נשמעת במסדרונות הצבא. למען האמת, המציאות בדיוק הפוכה. בעוד אחוזי האיוש נשארים יציבים ועולים על מאת האחוזים, אחוזי הגיוס נמצאים בירידה מתמדת. בצה"ל כבר שנים מנהלים קמפיינים נרחבים לעידוד גיוס, קמפיינים שלא מצליחים במידה המצופה. גורמים צבאיים המעורים בסוגיות כוח האדם בצה"ל מסבירים ל'בשבע' שהפחד אינו ממחסור בחיילים, אלא מכך שכוח האדם האיכותי לא יגיע ליחידות הלוחמות. בצה"ל מספרים ששיעור החיילים בעלי ציוני הקב"א הגבוהים (קבוצת איכות, אחד ממדדי הצבא למיון חיילים - א"מ) ביחידות הלוחמות נמצא בירידה מתמדת.

גורם בכיר באכ"א מסביר ל'בשבע' שהתמונה המצטיירת מהנתונים שונה מהמציאות בשטח, וכי הקמפיין של הצבא לעידוד הגיוס נובע ממחסור בחיילים. על פי הגורם הבכיר, אומנם ישנם כ־106 אחוזי איוש על הנייר, אבל בפועל, בגלל הכשרות ותנאי שירות שונים, מדובר על כ־90 אחוזי איוש בלבד. במערך הנהיגה, מסביר הגורם, אחוז האיוש נמוך מ־80. בתגובה לשאלתנו מסביר הגורם שאין אפשרות לנייד את החיילים הללו ממקום למקום, וכך למרות שהמספרים מדברים על אחוזי איוש מלאים, בפועל חסרים כ־3,000 חיילים למערכים שונים. לפי אותו גורם, מסקנות ועדת אלמוז, שהחלה את פעילותה בשנת 2017, אינן רלוונטיות בשלב זה בגלל השינויים החדים שהתרחשו בשנתיים האחרונות.

"איזנקוט טעה, כוכבי מתקן"

כחלק מהקמפיינים של הצבא לנוכח נתוני הגיוס, כבר חודשים ארוכים שבצה"ל מסבירים שהכשרת חיילות כלוחמות נועדה לפצות על הירידה בגיוס החיילים. יוגב מציג תמונה שונה בתכלית מתוך דיוני הוועדה. "האמת היא הפוכה לחלוטין. בצה"ל בנו על עליית שיעור הלוחמות בצה"ל וגם על עלייה בגיוס בקרב החרדים כדי שניתן יהיה לקצר את השירות לכלל החיילים. הבעיה היא שזה לא קרה, וכיום מי שמחליף את הלוחם שמשתחרר זה אבא שלו שמגיע למילואים", אומר יוגב.

בימים אלה נמצא נושא גיוס נשים לתפקידי לוחמה בדיונים בבג"ץ, בעקבות עתירת המלש"ביות. בצה"ל ביקשו בשבוע שעבר דחייה במתן התשובה לבג"ץ, עקב ועדה מיוחדת שהקים הרמטכ"ל שאמורה לדון בנושא ולגבש מדיניות ברורה לפתיחת מקצועות נוספים בצה"ל לחיילות. על פי סיכום עם בג"ץ, בעוד חצי שנה הצבא צריך לעדכן לגבי התקדמות הוועדה.

בינתיים צה"ל מתקדם בהרחבת השירות לנשים, גם במסלולי לחימה. המודל המדובר הוצג בוועדת החוץ והביטחון כבר בחודש אפריל, והוא מתבסס על סעיף בחוק שירות חובה שמחייב להשוות בין שירות גברים לשירות נשים. אולם החוק אינו מחייב שוויון חובות מלא בין גברים לנשים בצה"ל, אלא רק במקצועות ספציפיים שאותם ועדה צריכה לאשר אחרי בקשת הצבא. לפני שבועיים אושרו 15 מקצועות נוספים, חלקם בלחימה וחלקם במחקר.

כפי שאנחנו מפרסמים לראשונה, צה"ל דורש שלצד פתיחה של כל מקצועות הצבא לחיילות, החובות המוטלות על גברים יוטלו על כלל המתגייסות. מעל כולם עומדים החיוב בשירות קרבי והשוואה מלאה של משך השירות בין חיילים לחיילות. כיום חיילות משרתות שנתיים בלבד, ולא חלה עליהן חובת גיוס קרבי.

"הדרישה הזאת היא ניסיון לאזן את ההחלטות הקודמות על שילוב נשים בצבא", אומר הרב אביעד גדות, מנכ"ל ארגון 'תורת לחימה'. "בכלל, מי שמקשיבים לדברים של התנועות הפמיניסטיות רואים שלא מעניין אותן היעילות המבצעית ועוצמת הצבא. מה שמעניין אותן זה ליצור מקפצה לקריירות האזרחיות של נשים. זאת אכן מטרה נעלה מאוד וצריך לקדם אותה, אבל זו מטרה אזרחית שלא קשורה לצה"ל. זה המשך של מדיניות, שאנחנו רואים אותה גם בסוגיית קיצור השירות, שמכניסה שיקולים לא צבאיים לתוך החלטות הרות גורל של הצבא".

אבל בסוף ההחלטות הללו נולדו בשיתוף פעולה עם הצבא, ובהרבה מקרים גם בתמיכתו המלאה.

"זה נכון, אבל זה היה בעיקר בתקופת איזנקוט. שם באמת ראינו פעם אחר פעם שההחלטות בשורה ארוכה של נושאים, אבל במיוחד בנושאי כוח אדם, נובעות לא פעם משיקולים אזרחיים. זה לא משהו שאני אומר, אלה קצינים בכירים מאוד כשמעל כולם האלוף בריק בדו"ח שלו. אם מאחורי השיקולים הללו היה מניע צבאי, היינו רואים את עיקר ההשקעה בניסיון לגייס חרדים ולתת להם את התנאים הנדרשים להם כדי לשרת. אבל אנחנו רואים, במיוחד מאז החשיפה של כרמלה מנשה, שבצה"ל עושים ככל יכולתם לא להעניק את התנאים האלה".

אומנם החלטה על ביטול קיצור השירות הייתה נכונה, לפי מרבית הגורמים, אך הדרך שבה הרמטכ"ל כוכבי מנהל את סוגיית כוח האדם בצה"ל זוכה לביקורת. גורמים שונים אומרים ל'בשבע' שהרמטכ"ל מנהל את הסוגיה הנפיצה כל כך בצורה של מחטפים. בהחלטות שעוברות מתחת לרדאר, באי־ביצוע החלטות ובהנחתות מיידיות. גורמים שדיברנו איתם מסבירים שלמעשה כוכבי מנסה להלך בין הטיפות, ולתקן את הנזקים הגדולים שהותירו איזנקוט ותר"ש גדעון בנושא כוח האדם בצה"ל. קולות שנשמעים בדרגים הבכירים ביותר בצבא בחודשים האחרונים תוקפים את תר"ש גדעון ואומרים שהיא הובילה לכך שיחידות חוד רבות אוחדו ונוצר מחסור חמור בחיילים לוחמים ובמפקדים. טענות אלה נטענו בעבר בדו"ח האלוף בריק ונדחו על ידי צמרת צה"ל. כמו שאנחנו חושפים לראשונה, בצה"ל סבורים כיום שבריק צדק בנושא זה.

יוגב מחזק את טענתם. "כבר בסוף הקדנציה של איזנקוט הוא הבין שהוא טעה, ולכן הוא התחיל לשנות קצת את המדיניות. כוכבי מעולם לא האמין בה, ולכן מהרגע הראשון הוא עושה ככל יכולתו להחזיר את המצב לקדמותו".

בצבא מבינים שבשלב מסוים יצטרכו לשנות את מודל הגיוס, ולאמץ את מסקנות דו"ח אלמוז, שיועדו להתבצע במלואן לקראת שנת 2027. אלא שנכון להיום, אומרים בצה"ל, אין שום סיכוי שבחמש השנים הקרובות תיווצר האפשרות המבצעית וההכשרתית לשנות את מודל השירות הצבאי.