כשרות ללא השגחה

בבדיקה מקיפה שנערכה בעשרות בתי עסק בהשגחת רבנות חיפה התגלתה שורה של בעיות בכשרות המזון והשגחה רופפת עד לא קיימת.

יוני רוטנברג , ג' בכסלו תשפ"א

משגיחי כשרות (למצולמים אין קשר לכתבה)
משגיחי כשרות (למצולמים אין קשר לכתבה)
צילום: הדס פרוש, פלאש 90

יודע כל גנן פיקח שגינה צריך לתחזק: להשקות, לזבל וגם לנכש עשבים שוטים. גינה שאינה מתוחזקת, סופה שהעשבים השוטים משתלטים עליה וחונקים את צמחי הנוי. לעיר חיפה, או ליתר דיוק למערך הכשרות שלה, אין גנן כבר שנים ארוכות. ברבות הימים הלכו וגדלו בה צמחי פרא, עד שכבר יצאו משליטה. התוצאה נחשפה בדו"ח פנימי מטעם הרבנות הראשית שממצאיו מתפרסמים כאן לראשונה: בתוך מערך הכשרות של המועצה הדתית חיפה התגלו מחדלי כשרות חמורים, משגיחים שמגלגלים סכומי כסף גדולים בלי להראות נוכחות בבתי העסק, וזיופים של תעודות כשרות.

כבר תקופה ארוכה שברבנות הראשית וברחובות העיר חיפה מסתובבות שמועות על בעיות חמורות במערך הכשרות של העיר. העיר שנפרדה לפני שש שנים מרבה הראשי הרב שלמה שלוש, אחרי שאיבדה את רבה הראשי האשכנזי שאר ישוב כהן שלוש שנים מוקדם יותר, נותרה מאז בלי דמות קבועה שמנהלת את מערך הכשרות. מועצת הרבנות הראשית מינתה לפני שנים אחדות את הרב שמעון אלמליח מהעיר עתלית הסמוכה לחתום על תעודות הכשרות בחיפה, למעט חלק קטן שעליו אחראי הרב יצחק לוי מהעיר נשר.

גם ראש אגף כשרות קבוע אין לעיר מזה שנים. את המשרה ממלא באופן זמני הרב דוד אבוחצירא, שמכהן גם כרב שכונה. מכיוון שמדובר בעיר שיש בה כ־500 עסקים לממכר מזון שמתחלקים בין אזורי מסחר, תעשייה, נמל ומוסדות, אגף הכשרות שלה מתחלק לכמה מחלקות, שבראש כל אחת מהן אמור לעמוד מנהל. אלא שגם המנהלים הללו כבר לא מספקים את הסחורה. חלק מהם פרשו ולא הוחלפו באחרים, וחלקם קרובים לגיל הפרישה ונמצאים בשטח לעיתים רחוקות.

"הציבור נכשל במאכלות אסורות"

העשן שהחל להיתמר מעל מערך הכשרות בעיר הגיע עד ליחידה הארצית לאכיפת חוק איסור הונאה בכשרות הפועלת מטעם הרבנות הראשית. חשוב לציין: מטרתה המקורית של היחידה היא לחשוף מקומות שמזייפים תעודות כשרות, ולא לחקור אי סדרים בתוך מערך השגחת הכשרות של הרבנות. אך לאחר שאגף הכשרות ברבנות הראשית ניסה לרדת לחקר העניין ולא נחל הצלחה, נדרשה התערבות של גוף שמסוגל לבצע חקירות עומק ופעולות פיקוח אפקטיביות יותר.

הביקורת הראשונה מטעם היחידה לאכיפת איסור הונאה בכשרות נעשתה לפני יותר משנתיים, והתמקדה בעסקים שההשגחה בהם רשומה על שמם של משגיחים שהתעורר חשד בעניינם. לאחר שנודע לאנשי היחידה כי לא נעשה דבר בעקבות ההמלצות שניתנו בדו"ח הראשון, יצאו פקחי היחידה לסבב ביקורת נוסף בסוף ינואר השנה. התוצאות החמורות סוכמו בדו"ח פנימי בחתימת אסף ענבר, רכז אזור צפון ביחידה לאכיפת חוק איסור הונאה בכשרות, שהוגש לראש אגף הכשרות ברבנות הראשית, הרב יעקב סבג. הדו"ח הועבר גם לכל הגורמים הרלוונטיים, ממנהל היחידה לאכיפת חוק איסור הונאה בכשרות ברבנות הראשית דרך ממלא מקום רב העיר ועד לאגף הכשרות המקומי, ועותק ממנו הונח גם במשרדי המשטרה. את הממצאים החמורים אנו חושפים כאן לראשונה.

אנשי היחידה הארצית לאכיפת חוק הונאה בכשרות פשטו ביום אחד על 39 בתי עסק בחיפה, כשהם מתחלקים לכמה צוותים. במהלך הביקורת גילו אנשי היחידה כי אחד המשגיחים רשום כמשגיח בשמונה מקומות שונים ברחבי העיר, ומשמש כמשגיח בעוד שני עסקים שבהם הוא רשום לכאורה תחת שם אחר. בנוסף לכך רשומים תחת השגחתו עוד ארבעה עסקים בקריית אתא ואחד בדלית אל־כרמל. על מנת להסוות את היקף פעילותו החריג, בחלק מהמקומות שאליהם הגיעו הבודקים דאג המשגיח לרשום בתעודת הכשרות את שמותיהם של בני משפחה או משגיחים אחרים, אך בפועל בעלי העסק דיווחו כי הוא המשגיח שהם מכירים.

בין העסקים הרשומים כנתונים להשגחתו של אותו משגיח נמצאים גם שני בתי מלון. המשגיח טען שהוא נמצא שם גם בשבתות, ושהוא משגיח כדת וכדין על כל המקומות ששמו מופיע בתעודת הכשרות שלהם. לאנשי היחידה היה קושי מסוים בבירור האמת, מפני שרבים מבעלי העסקים משתפים פעולה עם המשגיח. נוח להם שהוא מסתפק בעיקר בנטילת שכרו ובאשרור תעודת הכשרות וממעט להטריד אותם. אך כאשר שאל אחד הפקחים עובדת במסעדה יפנית בעיר מתי לאחרונה ראתה את המשגיח, היא ענתה לו בכנות: “לפני שבועיים". גם המציאות בשטח הורתה על השגחה רופפת עד לא קיימת. למרות שמדובר במסעדה שרוב המנות בה מכילות אורז, בעל העסק לא החזיק כלל מכשיר לברירת אורז ואפילו לא ידע להדגים כיצד נעשית פעולת הברירה. בין המוצרים במסעדה נמצאו רטבים ומוצרים מהמזרח הרחוק ללא כל הכשר. פקחי היחידה המליצו בדו"ח להסיר את ההשגחה מהמסעדה עד שתוסדר באופן שמניח את הדעת.

במסעדה אחרת שאמורה להיות תחת אחריותו של אותו משגיח, נמצאו במקרר העבודה נתחים שונים של בשר שאינו מוכשר. במועדון גדול ומוכר בעיר שתחת השגחתו נמצאו משקאות אלכוהוליים ללא שום הכשר, ואחד המוזגים בבר התגלה כלא יהודי, מצב שגורם לבעיית יין נסך. בפיצרייה שתחת השגחתו נמצא יין עם הכיתוב "לא כשר", ומטבח אחר שהוא לכאורה משגיח עליו נוהג לקבץ עודפי מזון מכמה מטבחים אחרים בלי שום תיעוד ופיקוח על מקורות המזון.

הסיכום וההמלצות בעניינו של המשגיח דנן היו ברורים: “יש לתמוה כיצד אדם אחד יכול להשגיח ב־12 מקומות שמרחק הנסיעה בין הדרומי לצפוני שבהם הוא לפחות חצי שעה נסיעה, זאת בנוסף לחשד לשימוש בשם שאינו אמיתי בעסקים נוספים... אשר על כן יש להוציאו מיידית ממערך משגיחי הכשרות בשל היותו לא אמין, ומעצם העובדה שבארבעה מעסקיו הציבור נכשל במאכלות אסורות בוודאות בשל חוסר השגחה”. בעניין זיופי התעודות הגישו אנשי היחידה תלונה למשטרה כבר לפני שנתיים, כשהתגלו מעשים דומים שעשה בעבר, אך עד היום לא דווח על התקדמות כלשהי בחקירה.

הומלץ לפטר את המשגיח

אצל משגיח נוסף התגלו ממצאים דומים. שמו הופיע בתעודות הכשרות של שישה בתי עסק ברחבי חיפה והקריות, ונמצאו עוד שני עסקים שבהם השגיח בפועל אך רשם שם של משגיח אחר. אחד המקומות שבהם נרשם כמשגיח הוא מפעל חיפאי גדול שמאכיל בעזרת חברת הסעדה 5,000 עובדים בחמישה מטבחים שונים. על פי התקן, במקום כזה צריך להיות משגיח צמוד שהיקף המשרה שלו הוא 12 שעות בכל יום. בפועל, כשהגיעו הפקחים הם לא מצאו את המשגיח. רק לאחר שעה וחצי, כנראה בעקבות קריאה של מנהל המטבח שמשתף עמו פעולה, המשגיח הופיע במקום.

גם שם הממצאים היו ברורים וחמורים. תוך כדי הביקורת ראו הפקחים את אחד הטבחים צולה כבד בעצמו. הם שאלו אותו מדוע אין משגיח שמלווה אותו, והוא ענה שהמשגיח לימד אותו ותמיד הוא עושה את זה לבד. עוד אמרו הטבחים שהם לא נוהגים לברור את האורז והקטניות לפני השימוש. אחד העובדים שעבר במקום ניגש אל הפקחים ואמר להם שהוא לא אוכל כבר זמן רב בחדר האוכל של החברה, מפני שלטענתו המשגיח לא נוכח כלל. הפקחים ביקשו לקבל דו"ח נוכחות של המשגיח, אך מנהל המטבח ענה שבדיוק המחשב התקלקל. דא עקא, שגם בחלוף מספר ימים מאז הביקורת ה"תקלה" במחשב לא תוקנה והנתונים לא נשלחו ליחידה לאכיפת חוק הונאה בכשרות.

אותו משגיח מחלק את זמנו גם עם השגחה מטעם גוף כשרות פרטי בעוד כמה מקומות. פקחי היחידה ציינו גם את הפעילות המוקדמת והמתואמת שלו עם בעלי העסקים שעליהם הוא משגיח, בעקבות מידע מקדים שהיה לו על ביקורת הפתע. התיאורים שבדו"ח לא היו מביישים מבצע צבאי. המשגיח דאג להצטלם באותו בוקר במצלמות האבטחה של בתי העסק, והנחה את בעלי העסקים מה בדיוק עליהם להגיד. גם בעניינו ההמלצות ברורות: “לאור חוסר האמינות הזו וחשש להכשלת אלפי אנשים, יש להוציאו מיידית ממערך משגיחי הכשרות”.

אצל שני משגיחים נוספים הממצאים וההמלצות היו דומים. אחד מהם משגיח בארבעה מקומות, ביניהם קייטרינג ענקי, אך בפועל לא נצפה במהלך היום אף לא באחד מהם. העובדים בחלק מהמקומות העידו כי הם בקושי פוגשים אותו. באותו קייטרינג סיפרו הטבחים לפי תומם כי בשבת הם קולטים מזון מקייטרינג אחר שאין לו כשרות. כששאל אותם הפקח מדוע הם עושים זאת, הם ענו: “מי היה אמור להגיד לנו שאסור?”.

המשגיח השני חולש על תשעה מקומות, בהם אולם אירועים ובית מלון, גם כאן הרבה מעבר למתאפשר על פי התקן. גם בשני המקרים האלה המליצו כותבי הדו"ח על הוצאת המשגיחים ממערך הכשרות.

המוטיבציה של המשגיחים לעבוד במקומות רבים ברורה. על פי ההסדר הקיים כיום במערך הכשרות של הרבנות, משגיחי הכשרות מועסקים ישירות על ידי בתי העסק המושגחים ומקבלים מהם את משכורתם. כך, ככל שהמשגיחים צוברים עוד ועוד בתי עסק, כך הם משתכרים יותר. התקנים לכל עסק מוגדרים על ידי הרבנות בהתאם לגודל המקום ולמורכבות העבודה בו, כאשר התעריף לשעת עבודה עומד בערך על 40 שקלים. על פי דו"ח של מבקר המדינה בנוגע למועצה הדתית בחיפה, חלק מהמשגיחים הצליחו למשוך במקביל בדרכים לא דרכים גם משכורת מהרבנות, ובעצם להרוויח משכורת כפולה. בסופו של יום, לפנינו משגיחי כשרות שמגלגלים עשרות אלפי שקלים בחודש מבלי לעשות את עבודתם ולהשגיח בפועל.

הדו"ח מעלה אבק

קרוב לעשרה חודשים חלפו מאז שהדו"ח החמור נכתב, אך נכון לעכשיו נראה כי הוא עשה את דרכו לפח האשפה, או במקרה הטוב מעלה אבק על המדף. הרב שמעון אלמליח, ששמו חתום על תעודות הכשרות בבתי העסק המבוקרים, אומנם זימן אליו את המשגיחים, אחרי שאנשי היחידה לאכיפת חוק איסור הונאה בכשרות הגיעו אליו עם הממצאים. אך פרט לנזיפה קלה לא השתנה דבר, מלבד התמעטות מספר עסקי המזון הפעילים בתקופת הקורונה, שגרמה לצמצום גם בהיקף השגחת הכשרות.

מהלך חיובי אחד שכן אפשר לציין התרחש במאי האחרון במועצת הרבנות הראשית. נזכיר כי בניגוד לרב מקומי קבוע שממונה בהליך ארוך תחת אחריות משרד הדתות, רב זמני ממונה על ידי מועצת הרבנות הראשית. לאחר שנודע להם על ההתנהלות השערורייתית בתחום הכשרות בחיפה, החליטו במועצת הרבנות הראשית להעביר מאה בתי עסק להשגחתו של הרב יצחק לוי – רב צעיר ויסודי שמכהן כרבה הראשי של נשר.

יש לציין כי גם מעיני משרד הדתות לא נעלמה הבעיה החמורה, ובמהלך השנים האחרונות נעשו ניסיונות להביא לחיפה שני ראשי מועצות דתיות בעלי רקורד מרשים – אשר אוחנה מהמועצה הדתית בנתניה, לשעבר שר הדתות מטעם ש”ס, ושוקי דמרי שעשה מהפכה בשירותים של המועצה הדתית בבאר שבע. זו פרוצדורה שדומה למינוי ועדה קרואה בערים שבהן המערך המוניציפלי קרס. אך גם הם לא מצאו דרך לפעול ולשנות את המצב בעיר. ניסיונותינו לפנות אל שניהם ולקבל מידע מבפנים על המצב נדחו על הסף. דרגי השטח בחיפה, מסתבר, חזקים פי כמה מכל ראש מועצה דתית.

גורם במערך הכשרות טוען כי בלי מינוי קבוע של שדרת פיקוד חדשה ואמיצה במערך הכשרות של חיפה, לא יהיה כל סיכוי לשינוי. “השינוי חייב להיות ארגוני", הוא אומר, “אין כרגע מנהיג לבירה, אין רב ראשי שעסוק כולו בסוגיות האלה ויש לו את האומץ לפעול. בנוסף לכך, רב צריך את הגיבוי של משרד הדתות. ראשי האגפים והמחלקות במערך הכשרות המקומי הם מינויים של משרד הדתות, שרק בגלל פוליטיקות פנימיות לא מונו במשך שנים. הם הידיים והרגליים של הרב האחראי, הוא לא יכול להיות בכל מקום ולפקח. חייבים מערכת חזקה ומתפקדת".

תני פרנק, ראש תחום דת ומדינה בתנועת 'נאמני תורה ועבודה' שעוקב גם הוא אחר הנעשה בחיפה, אומר ל’בשבע’: “כבר שנים רבות אנו שבים ומתריעים על המצב הקשה של מערך הכשרות בישראל. לא הועילו דו"חות מבקר המדינה ומבקרי פנים ברשויות מקומיות שונות, הצעות לרפורמה ופסקי בג"ץ. בסוף צרכני הכשרות נפגעים מהכאוס ומהיעדר המדיניות. התמונה העולה מהנעשה במערך הכשרות בחיפה היא שאין דין ואין דיין. הרבנות מתעקשת על המונופול, אבל כושלת בלספק שירותי השגחה בסיסיים. וגם כשהיא בעצמה עולה על הכשלים היא לא מתווכת זאת לציבור, בשעה שכל פלאפל שהוסרה ממנו השגחתו זוכה למודעת אזהרה בשער בת רבים. נוסף לכך, היעדרו של רב עיר במינוי קבוע או מינוי מטעם העירייה, לצד אי־חידוש הרכב המועצה הדתית, מביא לכך שאין כתובת אחת ברורה שיש לה גם סמכות וגם אחריות כלפי הנעשה במקום. אנו קוראים לשר לשירותי דת הרב יעקב אביטן להביא באופן דחוף תיקון חקיקה שבהתאם להצעתנו יהפוך את הרבנות לרגולטור, ויאפשר לגופים פרטיים שכבר פועלים בשטח לספק את שירותי ההשגחה. תחרות תשפר את השירות ותחזק את הכשרות בישראל”.

חבר הכנסת מתן כהנא, שנחשף לפרטי הדו"ח, מסר בתגובה: “עם כניסתי לכנסת נחשפתי לכשלים שמהם סובלת מערכת שירותי הדת בכלל ומערכת הכשרות בפרט. כדי לשנות את המצב הקמתי את השדולה לשיפור שירותי הדת, שחלק ממטרותיה הן לקדם את הסדרת מערכת הכשרות ולזרז מינוי רבנים והרכבי מועצות דתיות. לפני כחודשיים הצגתי תוכנית מקיפה להסדרת מערכת הכשרות, ולאחרונה קיימנו בשדולה דיון מקיף על הקושי המובנה במינוי המועצות הדתיות. בימים הקרובים נגבש עמדה לגבי הדרך הנכונה להנגיש את שירותי הדת לאזרח. בחיפה אין רב עיר מכהן מזה שבע שנים, ואת המועצה הדתית מוביל ממונה מטעם שר הדתות. מצב דומה מתקיים עשרות שנים ברשויות רבות בארץ. כל עוד לא יתבצע השינוי הנדרש, איש הישר בעיניו יעשה וזו תהיה התוצאה”.

פנינו למשרד לשירותי דת, לרבנות הראשית ולרב שמעון אלמליח כמה פעמים כדי לשמוע מה נעשה בעניין הדו"ח והאם המשגיחים ובתי העסק המוזכרים בו טופלו. כולם סירבו להגיב.