נאצים. אילוסטרציה
נאצים. אילוסטרציהצילום: ISTOCK

ד"ר אנצו סרני הוא בן לשושלת יהודים מפוארת באיטליה עוד מימי חורבן בית שני. אביו היה בעל מעמד מכובד כרופאו של מלך איטליה ודודו היה מנהיג הקהילה ברומא במשך עשרות שנים. אנצו עצמו היה גם הוא למנהיג יהודי נועז שחייו הוקדשו להגשמת חלומה של הציונות.

הבית בו גדל אנצו שימש כבית אירוח למנהיגי הציונות החשובים שעברו ברומא. אל נחום סוקולב, שהגיע לאיטליה לצורך פגישה חשובה עם ראש הממשלה, התלווה דודו של אנצו, אנג'לו סרני, שפעל רבות למען הציונות מול הצמרת השלטונית.

אווירה זו, שרוח הציונות נטועה בה, חרטה בליבו של אנצו סרני את הניצנים הציוניים הראשונים. אולם אנצו, שהיה דעתן, בעל חשיבה עצמית מפותחת וחריפות שכלית, הגיע להכרה ציונית יותר מאוחר ובגיל 18 השתתף בקונגרס הציוני השלושה עשר, שם הועמקו שאיפותיו הציוניות בפן העיוני והמעשי יחד עד כדי מסירות נפש של ממש בעשיה ציונית ציבורית רבת היקף.

בזכות שלל כישוריו יוצאי הדופן הוא תרם רבות למפעל הציוני. הן בקשריו הרבים עם בעלי השפעה, הן במנהיגותו, בכח שכנועו ובגיוס כספים ומשאבים לצרכים שונים. הוא היה דמות דומיננטית שכללה רבגוניות צבעונית ומרשימה. היה לו זיכרון חריף וידע רב בתחומים רבים ובעיקר בספרות, פלוסופיה ומדיניות.

בגיל 39 ארגן אנצו משלחת צנחנים בסיוע השלטון הבריטי לאירופה הכבושה על מנת לגבש ולייסד קבוצות פרטיזניות שיהיה בידם להתגונן בפני המשטר הנאצי.

בישוב העברי קראו לו שלא להשתתף במבצע בכדי שיוכל להמשיך ולהשקיע את כוחו במפעל הציוני המתפתח בארץ אך הוא לא שהה לבקשתם זו.

בחודש מאי 1944 יצאה משלחת הצנחנים בראשותו לאזור פרארה, שטח בו שלטו הפרטיזנים, אולם טעות בניווט הביאה לכך שהקבוצה הוצנחה באזור הנשלט על ידי הנאצים. אנצו וחבריו נפלו בשבי הנאצים והועברו למכנה הריכוז דכאו שם הוצא אנצו סרני להורג ב 18 בנובמבר 1944.

על שמו נקראו הקיבוץ נצר סרני, אוניית המעפילים 'אנצו סרני' ומספר רחובות בערי ישראל. מקום קבורתו של אנצו לא נודע אך לזכרו הונחה מצבה בבית הקברות הצבאי בהר הרצל בחלקת שבעת צנחני היישוב שנפלו בעת מילוי תפקידים. יהיה זכרם ברוך.