די לתחרות האיוולת שבין שולי הימין והשמאל

כדי לזכות בכותרת בכלי התקשורת צריך לנפק אמירות מתלהמות, הזויות וחסרות אחריות.

הרב ד"ר חיים שיין , ד' בכסלו תשפ"א

הפגנת שמאל בבלפור
הפגנת שמאל בבלפור
צילום: Yonatan Sindel/Flash90

תקשורת הדכדוך והמלנכוליה עושה כבר כמה שנים מאמצים בלתי רגילים על מנת לייצר אווירה כאילו בישראל יד איש באחיו, נדמה כאילו בכל רגע עומדות לפרוץ אלימות ומלחמת אזרחים.

בכישרון בלתי מבוטל, באמצעות מתן במה נרחבת לשוליים אנרכיסטיים, לחסרי תבונה ולפרובוקטורים ממומנים, נעשה ניסיון ליצור בקעים ושסעים בתוך החברה. הכוונה שקופה ונועדה לשרת את המטרות הפוליטיות המוכרות לכל.

מי שראו את הדיווחים על הקורונה במגזר החרדי, קיבלו את הרושם כאילו המגזר אחראי להדבקה ההמונית. לעומת זאת, ההפגנות בבלפור סוקרו בהרחבה, כאילו יש בהן קדושה מיוחדת והמשתתפים חסינים מפני מחלה. מספר זניח ושולי של חסרי דעת התעמת עם משפחה שכולה בקיסריה, וכל כלי התקשורת יצאו מגדרם על מנת להבליט את האמירות הנואלות שנאמרו כלפי המשפחה.

המטרה ברורה: להציג "אנשי ימין", ולהכתים את כולם. מהצד השני, כאשר מפגין מקצועי משווה בין ראש הממשלה להיטלר, השוואה שאומרת הכל על אישיותו ודמותו של המפגין, כלי תקשורת בעלי אוריינטציה ימנית עטים על דברי הרוע והרשעות כמוצאי שלל רב, כאילו זו דעתם של כל אנשי השמאל. נדמה לעיתים שישנה תחרות בין שולי הימין והשמאל על ההבל, הזדון והטיפשות.

כדי לזכות בכותרת בכלי התקשורת צריך לנפק אמירות מתלהמות, הזויות וחסרות אחריות. אחד המומחים הבולטים בתחום הוא יאיר גולן, סגן הרמטכ"ל לשעבר וחבר כנסת היום. ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, בשנת 2016, הוא "זיהה בחברה הישראלית" תהליכים שאירעו באירופה לפני השואה ובמהלכה - דברים חמורים, חסרי בסיס. במקום להישיר מבט אל עם ישראל, ולומר שתי מילים מתבקשות, "אני מתנצל", הוסיף ופרסם הבהרה. השמאל חגג והציג את יאיר גולן כגיבור מקומי. בשנת 2020, כחבר כנסת, הוא הגיע לסוף התהליך ודיבר על הדיקטטורה של נתניהו ובנט. אם אלוף בצבא וחבר כנסת מרשה לעצמו להתבטא כך, מה יגידו מפגיני רחוב מימין ומשמאל?

משחר עלותו על במת ההיסטוריה עם ישראל נחלק לשבטים. משך אלפי שנות גלות התפזרנו בין האומות, דיברנו בלשונות רבות, ואימצנו מנהגים שונים ומגוונים. לאחר שואה איומה, שבנו הביתה.

היהודים הקימו מדינה ורבים מסרו נפשם עליה. אין לנו ארץ אחרת, זה הבית הלאומי היחיד שלנו. אין ספק שרוב אזרחיה היהודים רואים בה ראשית צמיחת גאולתנו, אוהבים אותה וחרדים לשלומה. התחושה שיש קיטוב נורא ושסע עמוק היא מטעה, היא ביטוי לשיתוף פעולה בין פוליטיקאים ואנשי תקשורת. מיעוט קיצוני וזניח בכל המחנות מלבה את אש השנאה. אסור לתת לכוחות האלה להתחזק, הם עלולים להיות הרסניים.

ישראל היא דמוקרטיה מופלאה. חשוב להתווכח, לריב, להחליף דעות גם בחריפות, אולם לזכור תמיד שבני עם אחד אנחנו, שטרם הגענו את המנוחה והנחלה, עוד נכונו לנו מאבקים מול צרים וקמים, וכל מי שמנסה לפורר את החברה מנקב חורים בתוך ספינת חיינו. כדי להתגבר על המחלוקות חשוב לזכור שבדמוקרטיה ההנהגה והדרך מוכרעים בבחירות דמוקרטיות, אין קיצורי דרך ואסור לתת לרחוב להשתלט על חזוננו וחיינו בארץ האבות. בל ניתן לרוחות רעות להכתים את חיינו, חובה עלינו לשמור על הבית.

באדיבות "ישראל היום"