ילד דיגיטלי - לרגל יום הילד הבינלאומי 2020

אז מי אתם ילדי 2020? מה העתיד צופן לכם? ומה התפקיד שלנו ה"מבוגרים" בחייכם?

קרן אור אורן , ד' בכסלו תשפ"א

קרן אור אורן
קרן אור אורן
צילום: באדיבות מכון אדלר

מאז נחתמה אמנת הילד והוגדרו זכויות הילד, מים רבים עברו בנהר. בתחילה הוחלט לראות בהם כשווי ערך. דהיינו, אנשים בעלי: צרכים, רצונות, זכויות ואחריות.

לתפיסה זו השפעה רבה על איך החברה שלנו נראית כיום. השינוי הגדול שמתרחש בתחומים רבים בחיי הילדים 2020, כנראה ישפיעו על איך שהחברה שלנו תראה בעתיד.

אז מי אתם ילדי 2020? מה העתיד צופן לכם? ומה התפקיד שלנו ה"מבוגרים" בחייכם? ראשית נסקור קווים מאפיינים לדמותם של ילדי 2020:

כיום אפשרויות הבחירה בילד.ה מתחילה כבר באופן הבאת הילדים לעולם. בנוסף, אנו יכולים לבחור מעבר להריון עצמו, גם ברזולוציות כגון: מין, צבע, גובה וכיוצ"ב.

גם סוגי המשפחות השונות אליהן הם נולדים משפיעות רבות על דמותם. שינוי זה בא לידי ביטוי לדוגמא, במחקרים המעידים על השינויים בתפיסת המגדר. שכמעט וכבר איננה רלוונטית עבורם.

אך נראה כי ההשפעה הגדולה ביותר הינה קשורה במהפכה שאנו חיים בתוכה. המהפכה ה"דיגיטלית", מהפכה שעושה שינוי בחוקי המשחק ומשפיעה על ילדנו בכל תחומי החיים: קוגניטיבית, רגשית וחברתית.

דוגמא מובהקת לכך ניתן לראות בתפקיד המסגרת החינוכית, בחיי הילד והשפעתה על החברה. עד לעבר הלא רחוק, גני הילדים ובית הספר היו אמונים על הידע שרכש הילד בחייו. כיום כאשר הידע זמין ב"לחיצת כפתור", תפקיד המסגרת החינוכית בעיקרו הופך ללמוד ולהתנסות במיומנויות ולא בידע כבעבר.

כמו המהפכות הקודמות של המין האנושי "המהפכה הגאוגרפית", "המהפכה התעשייתית", הגיעה התור של "המהפכה הדיגיטלית" להשפיע על חיי הדור הבא.

כאמור, לא רק שהתוכן ומקורות הידע של הילדים זמינים להם בהישג יד, הם גם נמצאים שם 24/7. מה שהופך אותם לדור עם ידע עצום בכיף היד (תרתי משמע). ידע זה לא פעם נתפס על ידנו המבוגרים כדבר מפחיד, גדול ומאיים. דבר המוביל למצב של "היפוך תפקידים" בין המבוגרים והצעירים.

אנו חווים כי הילדים שלנו חכמים מאיתנו, בעלי יכולת טכנולוגית גבוהה משלנו, ושפה שמזמן הפכה "זרה", שבכדי להבין אותה, אנו צריכים מתורגמן שמכיר היטב את שפתם.

ולא זאת בלבד, התחושה שהילדים נמצאים צעד גדול לפנינו במרץ רב, ואנו נשארים מאחוריהם. גם שאנו מתקדמים ומתפתחים, קשה לנו מאוד לצמצם מולם פערים.

כאשר כל עולמם הוא בעיקרו במסכים: לימודים, משחקים (חברתיים ואישיים). ישנו חשש כי לא רק ה"גבולות" מול ההורים ודמויות הסמכות מטשטשים. גם רמת האינטליגנציה הרגשית ביחסים הבינאישיים מטשטשת אף היא.

לא אחת הם נתפסים בעיננו אגוצנטריים ואינדיבידואלים, אך זו פרשנות סובייקטיבית ולא בהכרח מדויקת. ההסבר לכך הוא שבניגוד אלינו, שהורגלנו שכולם שווים משמעו הכל צריך להיות זהה ואותו הדבר- כולם מתיישרים על הקו. הם פשוט מבינים שלא כל דבר יכול להתאים לכולם.

יש שפע, יש בחירה, יש אפשרות צמיחה בלתי נדלית, יש תושייה ויצרתיות שמקבלת חיזוק. מכאן, זהו דור שמחפש "פרסנוליזציה" כלומר, תפיסת עולם המחפשת את "הטוב ביותר עבורי". נעשית התאמה אישית, הלוקחת בחשבון את הייחודיות והשונות בין אדם לאדם בכל תחומי החיים. מאין "חיה ותן לחיות", אם תרצו "ילדי הפרחים 2020.

האומנם עבור "הילד הדיגיטלי" היציאה מהמסך תהיה חייבת להיות בעלת ערך אישי ומיידי. אחרת אין שום סיכוי להפריד אותו מהמסכים.

הבשורה המשמעותית עבורנו, שיחד עם זאת, הם עדיין רואים בחברה כערך עליון ויפעלו להרגיש ולהיות חלק משמעותי- "להשתייך חברתית", גם אם היחסים יתקיימו במרחבים וירטואליים שונים ומגוונים.

מה שבטוח, מעניין להישאר ולראות, כיצד יראו חיי היומיום של ילדנו בעוד 30 שנה מהיום. במה יעסקו, כיצד יתפרנסו, כיצד יראה התא המשפחתי וכיצד יראו מנהיגי דור 2020? איזה גבולות יישארו ואיזה עוד יטשטשו? ובעיקר מה יקרה למערכות היחסים , ובהם זכויות ואחריות חברתית -תרבותית.

יום זכויות הילד שמח

קרן אור אורן היא אחראית תחום הגיל הרך והספורט במכון אדלר