למי יש יום הולדת

נתניהו עדיין מסרב להחליט האם לחדד את המשבר הפוליטי עד כדי הליכה לבחירות אולם המנגינות הבוקעות מבלפור מאותתות על כיוון אחד בלבד.

מאיר ברגר, המבשר , ד' בכסלו תשפ"א

נפתלי בנט ובנימין נתניהו
נפתלי בנט ובנימין נתניהו
צילום: עודד קרני - לע"מ, פלאש 90

בין דיון עומק בקבינט הקורונה לשיחות טרנס-אטלנטיות להשגת חיסונים, ראש הממשלה בנימין נתניהו חתך בבוקר יום שני האחרון מכל העיסוקים החיוניים לטובת הרצאת-זום בוועידת מרכז ישיבות בני עקיבא ו'מקור ראשון'.

יש להניח שבטרם עזב את דיוני העומק הוא התנצל בפני הנוכחים ואמר שמדובר ב'צורך לאומי'. הם כבר לא שאלו: בערבי בחירות החיים מקבלים משמעות אחרת.

תחילה פיאר את פועלו למען הציונות הדתית וסיפר ברטט אודות תקצוב מוסדות הציונות הדתית שאושר בשבוע שעבר. ראש הממשלה ירד לפרטים, סעיפים ותתי-סעיפים כדי להרכיב את הרשימה הנכבדה לתפארת ארץ ישראל השלמה.

אולם מהר מאד הוא עבר לעניין שלשמו הרי התכנסנו: אלו שלא באמת רלוונטיים ליום הגדול הזה. נפתלי בנט ו'ימינה' הוצגו ברמיזה בתפקיד היתוש על גב השור המתגאה שחרש עמו בצוותא וזוכה לנזיפה והעמדה במקום.

"אבל החדשות האמיתיות שזה לא סקטוריאלי", הסביר נתניהו בלהט והדף את השמועות על לחץ מכיוון 'ימינה' והבית היהודי שעזרו לו להעביר את התקציב הנכסף. "אנחנו לא זקוקים למפלגה כזאת או מפלגה אחרת שתלחץ עלינו, אנחנו מאמינים בזה כחלק מהמורשת של כל עם ישראל", דברי מושיע ישראל וגואלו.

לפינאלה בחר נתניהו לשגר טנא מלא ברכות למנהיגה של הציונות הדתית הרב חיים דרוקמן לרגל יום הולדתו ה-88. נראה היה כי ליבו גאה מרגשות עמוקים האצורים בקרבו.

"ברכת מזל טוב ובריאות טובה לידידי הרב חיים דרוקמן, ראש רשת בני עקיבא, בהגיעו רק לאחרונה לגיל 88", אמר נתניהו וחתם בפאתוס במשנה החב"דית הידועה המאומצת על ידי כל אוהבי ארץ ישראל: "אני מאחל לרב דרוקמן המשך עשייה ברוכה למען עם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל".

התרגשות נתניהו לקראת יום ההולדת ה-88 של הרב דרוקמן היתה טבעית. כולנו מתרגשים לקראת ימי ההולדת של הקרובים לנו. חברים חוגגים תאריכים עגולים. בן משפחה קרוב חוגג כל שנה עם כל הנשמה. והידידות האמיצה בין בלפור למרכז שפירא הרי ידועה לשם דבר.

ערב הבחירות קיבלנו הצצה נדירה לידידות המופלאה כשנתן אשל מקורבו נשמע אומר בהקלטות בן גביר במסגרת מסע השכנוע להסיר מועמדות כי "חבל על המאמצים ללכת לרב דרוקמן ושוקמן.. כל הדברים האלה זה שטויות". אחרי הבחירות ניסה נתניהו לחנוט את נפתלי בנט במשרד לענייני ירושלים או התפוצות לפרוטוקול בלבד ועלץ כשהוקמה הממשלה ואופס, הפלא ופלא, נציגי הציונות הדתית לא היו שם. כך נראית ידידות אמיצה.

נכון, כל הסימנים מראים שאנחנו בערב בחירות. נקוט כלל בידך: כשראש הממשלה יוצא לשדה ללקוט שושנים במחנה הימין – אנחנו בבחירות. כשראש הממשלה מדייק הופעות תכופות לטובת קהלי היעד – אנחנו בבחירות.

בימים כתיקונם, הופעותיו של ראש הממשלה משקפות את ההרכב הקואליציוני. כשהמפלגות החרדיות מסבות סביב שולחנו הוא ער למנהיגיהן ולחצרותיהן. מטבע הדברים אירועי מרכז-הרב תופסים נפח מופחת בלו"ז הצפוף בלאו הכי. בימי ממשלת לפיד-בנט למשל, נתניהו דילג על הכיפה השחורה לטובת הכיפה הסרוגה. אולם כשהימים אינם כתיקונם ופעמי הבחירות מקשקשים, נתניהו פותח את הדלת לרווחה ואת צרור ליבו לטובת כלל המרכיבים הפוטנציאליים. הראשון שבהם הוא פלח הציונות הדתית. צורך לאומי כבר אמרנו. יום הולדת שמח.

ומה הפלא שבני גנץ שוקל להקים ועדת חקירה בעניין הצוללות. הוא עוקב באדיקות אחר סרטוני התעמולה היומיומיים של נתניהו, מקשיב לראיונות הבית בערוץ 20 וב'גלי ישראל' בהם נתניהו מטיל ספק בקיום הרוטציה בעוד שנה, קורא את הפוסטים החריפים של שרי וחברי הכנסת של הליכוד נגד כחול-לבן ומבין שכל נהרות האש מובילים למקום אחד בלבד. לבחירות. ומה יעשה הבני ולא יחקור. כך לפחות הוא סבור שיוכל להציל את שארית הכבוד האבוד במחנה שלו שהיה ועוד רגע קט איננו עוד.

חלק מהטור הפוליטי המתפרסם הבוקר בעיתון 'המבשר'