לפני מספר שבועות נתקלתי במאמרו בערוץ 7 של הרב בני לאו "זוגיות ומשפחה לבני הקהילה הלהט"בית".
מתוך סקרנות קראתי אותו, מתוך הכרות חלקית וקלושה עם הרב דימינתי לעצמי את המאמר כמאזן בין המצוי לרצוי, אך ככל שהעמקתי בו נתבלבלה דעתי, למען הגילוי הנאות, אינני דתי ועולם המושגים שלי, גם הכללי וגם הדתי אינו מגיע לקרסוליו של הרב. אולי משום כך ככל שהעמקתי במאמר הרגשתי נבוך ומבולבל יותר.
נתחיל - הרב מתייחס בטבעיות יתרה לעולם ההומוסקסאוליות והלסביות, אומנם מציין הוא את השוני והחריגות אולם מתייחס לאותה חריגות בהבנה משל כולם שווים כאילו מדובר בשוויון בין גבוהים לנמוכים או בין שמנים לרזים, האומנם?
לפי התורה הרי זכר ונקבה ברא אותם, אך מאחר ואינני דתי ההסבר שלי הוא שזאת היא דרך הטבע. ולמה בחר לו הטבע רק שני מינים להתרבות? (אגב, בחירה שנעשתה דרך מאות אלפי שנות אבולוציה, או אם תרצו מאות אלפי שנות אדם כפי שנהוג לכנות מגה פרויקטים בחברות תעשיה והייטק), מדוע רק שני מינים? זכר ונקבה, ולא שלושה או ארבעה? והפוך למה שנים ולא אחד? לאלוהי הטבע פתרונים וחכמים ממני יוכלו להסביר לכם כי הצאצאים מריבוי של זכר ונקבה - עמידים יותר וחכמים יותר, לשם דוגמא במיני חיים ירודים ופשוטים ההורות היא חד מינית כלומר יש רק מין או סוג "הורה" אחד אבל אליה וקוץ בה מינים אלו לא התפתחו ליצורים חכמים ומורכבים יותר מאמבות, כלומר מבחינתי, לפחות כאשר מדובר ביונקים, קל וחומר בני אדם, הטבע (ומבחינת הרב, האלוהים והדת). מגדיר את ההומו לסביות כחריגות, וזאת יש לאמר בקול צלול:
הומוסקסואליות ולסביות זאת חריגה!
וכאן נכנסת השאלה מה אנו עושים בנידון גם כחברה וגם כיחידים, מצד אחד יש את גרסת הרב המקבלת ומכילה ומצד שני יש גרסאות קיצוניות המוקיעות ומבזות תופעה זו. אינני רוצה לנקוט עמדה אך אני רוצה להרחיב את היריעה מעבר להתייחסות הפשטנית אל ההומו/לסבים כאל בני אדם שונים אבל שווים. יש כאן חריגות ואי אפשר להתעלם ממנה. אפשר להגדיר אותה בצורות שונות: נטיה, נכות, בחירה, מחלה, סטיה. אבל ברור שזאת חריגה וברור גם למרות כל מכבסת המילים ומקהלת המעודדות הפרוגרסיבית שהלהטבים הם מיעוט. ולכן בשפה מדעית פשוטה כאשר יש קבוצה קטנה החורגת מהכלל זאת סטיה מהנורמליות או בפשטות סטיה.
אתחיל ואומר כי בעולמנו יש מגוון צורות והתנהגויות הנשענים על תרבויות שונות ועל סוגי מוסר שונים (מה שתועבה ופסול בתרבות אחת, הינו מעדן לגיטימי בתרבות אחרת ע"ע קניבליזם) אבל ישנן תופעות משותפות למין האנושי ולא משנה מה גזעו, למשל הרצון לצרוך אוכל מתוק. שנובע מאותן עשרות אלפי שנות אבולוציה בהם סוכר לא היה קיים והיה צורך להשלים פערי אנרגיה במהירות המירבית וכאשר נקרא לאדם הקדמון עץ תאנים מתוקות מיהר ואכל אותן מפאת המחסור. יתרון גנטי זה בעולם הקדום הפך לחיסרון בעידן המודרני בו אנו נאבקים ברצון זה כדי להתמודד עם בעיית ההשמנה. ובכן ההומו לסביות כנראה היתה קיימת כנראה מאז ומתמיד ( ביחד עם עוד מני תופעות שכיום אנו סבורים כי הן לא ראויות למשל- פוליגמיה או זנות) אבל תמיד היתה על "אש קטנה" וקיבלה את המקום הראוי לה. כלומר בשולי החברה.
יתרה מזאת היום יודעים כי הומו לסביות אינה נטיה מולדת מובהקת אלא היא יותר הבניה חברתית כלומר היא סוג של בחירה, ותארה זאת יפה נעמי וולפסון במאמר תגובה קודם לרב. וישנם מספיק מחקרים בעניין וניתן למצוא אחד. ובקצרה היא נובעת ממכלול שלם של ילדות ובגרות, סביבה חברתית ותרבות. וברור היום שבטיפול פסיכולוגי מתאים ניתן למתן את התופעה ובלא מעט מקרים אף לבטלה. זהו טיפול עדין, לא פולשני ולא כירורגי על ידי בעלי מקצוע. (בניגוד מובהק לטיפולי ההמרה בהם נוקטים פרוגרסיבים המעודדים ניתוחים שונים ע"מ להתאים את הגוף לנפש, הרבה יותר פשוט להתאים את הנפש לגוף).
ובכן אנו רואים כי ישנם פתרונות, מעבר לקבלה והכלה ללא מעצורים את החריגות הנ"ל (נכון הם דורשים מאמץ, הקרבה וויתור ואיפוק אבל גם דיאטה פשוטה דורשת זאת ובודאי הקפדה על אורח חיים ממושטר למשל לחולי כליות או חולי לב או כל אחד עם בעיה וחריגות)
אבל בואו נבדוק מה עומד מאחורי הקבלה וההכלה שהרב מדבר עליהם. אני מדלג על היציאה מהארון ואפילו על הזוגיות ומגיע הישר למרכז החיים – הצאצאים.
ובכן הרב מדבר על פונדקאות להומואים ותרומת זרע ללסביות, אבל לפני שאפתח בדברי אומר שיש כאן נושא טעון שלא כל אחד רוצה ויכול להיחשף אליו, מעין אזהרת טריגר, לאותם אלה אמליץ לעצור כאן.
נתחיל מהפונדקאות, זהו שם מכובס, במקרה הטוב לזנות, במקרה הפחות טוב לעבדות או למעשה לשפחות כי מושא הפונדקאות זאת אשה שלמעשה הופכת, מרצון או שלא מרצון בתשלום או בדמוי תשלום לשפחת מין, בה הגבר ההומוסקסואל למעשה מגיע לפורקן (גם אם זה קצת פורקן בשלט רחוק).
עניין הפונדקאות הפך כבר לתעשיה משומנת היטב עם עולם מושגים גדול ורחב שחלקו הלא מובטל מגיע מעולם הצרכנות וכמו בעולם הצרכנות יש מחירונים, למשל עובר מאשה מובחרת יעלה כ 70000 דולר ועובר מאשת עולם שלישי יעלה כ-20,000 דולר, למי שמעוניין המחירונים נמצאים כאן.
ולמהדרין יש גם אפשרות לאחריות על טיב העובר ואף אפשרות להחלפה במקרה של פגם! רק לציין כי הפונדקאות מותרת היום ב 4 מדינות שרובינו לא היו רוצים לחיות שם. ובכן לשיטתו של הרב פיתרון בעיית הצאצאים של הומוסקסואלים צריכה לבוא על חשבון נשים, קשות יום מצד אחד, שיעשו הכל כדי להרוויח כסף, או נשים אופורטוניסטיות מצד שני שגם כן יעשו הרבה בשביל כסף. כך או כך למי שזה מצלצל מוכר, לא טועה.
נעבור ללסביות- שם עולם המושגים מכובס לא פחות. תרומת זרע, נשמע מעט אלטרואיסטי – תרומה, מתחבר טוב עם צדקה. ובכן לא תרומה ולא נעלים זהו מסחר לכל דבר ועניין, מנת זרע מתורם אקראי תעלה מעט ואם האם המיועדת רוצה להתהדר בזרע של בחור גבוה כחול עינים ובלונדיני היא תאלץ להפרד מיותר כסף ולפעמים מהרבה יותר כסף. כעת בואו ונסקור את מקור מנות הזרע, בעולם מסיבות שונות יש נסיגה ביצור מנות זרע והאפשרות מצטצמות וכרגיל בשוק חופשי המחירים עולים הספסרות גדלה והתקלות מתרבות.
בארץ המצב חמור עד קטסטרופלי, במשך למעלה מעשור מנות הזרע הופקו מ...11 גברים ! (אגב בדומה לרביית פרות, בה מספר קטן של פרים מזריע מספר גדול מאוד של פרות), כלומר בהנחה שיש היום כ-10000 ילדי מבחנה, הולך וגדל הסיכוי לגילוי עריות (ואין אני מתייחס כאן למושג הדתי, כי גבר ואשה מאותו אב ולאמהות שונות אינם אמורים לדעת שהם אחים למחצה. אני מתבונן על הנזק הגנטי – ידוע שנישואי קרובים יוצרים פגמים גנטים וככל שהקרבה המשפחתית גדולה יותר פוטנציאל הנזק גדול יותר)
מכאן נעשה דילוג גדול ונראה מה קורה עם הצאצאים, מפאת הטרור הלהטבי והפמיניסטי יש מעט מחקרים בנושא (ילדים למשפחות חד הוריות וחד מיניות ) אולם מהמעט שיש עולה תמונה מבהילה של ילדים הסובלים מדכאון באחוזים גבוהים יותר ושאינם מסוגלים להתמודד עם מצבי לחץ וכדומה. ועוד לא דיברנו על זכויות העובר, הרי אנחנו בתקופה של זכויות ו"מגיע לי" ובכן מה עם זכותו של העובר/ילד להכיר את אביו או את אימו? ומה עם הסוגיה הרפואית? הרי כמעט בכל מפגש רופא נשאלת השאלה האם יש מחלות רקע במשפחה. מה יאמר אז הילד? אני לא יודע, נולדתי יתום, או שאולי יצביע על המבחנה ויגיד, תשאלו אותה.
ומכאן אני עושה דילוג גדול עוד יותר, שמחזיר אותנו להתחלה בשאלה מעט פילוסופית ובעיקר קיומית. הטבע (אלוהים) הראה לנו כבר שמינים משתבחים (כלומר שורדים, מתרבים ומתפתחים) בגלל הקשר הזוגי בין זכר לנקבה. האם אנו רוצים ללכת אחורה? האם קהילה הומוסקסואלית או לסבית יכולה ליצור רצף דורות ?
התשובה היא כמובן לא ולכן אנו כחברה מוכרחים להגדיר את ההומוסקסואליות והלסביות כחריגים ולשאוף להקטין את התופעה. כמובן שכיחידים עלינו להתיחס אליהם בהבנה והכלה ובמידת האיפוק והצניעות וטוב עושה הרב בכך. אולם בראית עולם הכוללת הוא טועה ואין מנוס מהחרגה שלהם.
אי החרגה שלהם וקבלתם כשווים תביא את כיליונינו. ולצערי אנו כבר באמצעיתו של התהליך.
ועל כך במאמר הבא – כיצד הרעיון הפמיניסטי (או במקרה הזה - הנגזרת ההומו לסבית) מכחידה את אוכלוסיית ישראל