הרב יעקב מדן:
אדם שזוהי נטייתו והוא שומר בנושא הזה את גדרי התורה יכול להיות שליח ציבור בתפילת נעילה

תנועות הלהט"ב "מזיקות מאוד" אמר הרב יעקב מדן. הוא חילק בין האיסור בתורה על המעשה לבין האהבה לכל אדם ושיבח את ארגון 'כמוך'.

יהונתן גוטליב - ערוץ 7 , ו' בכסלו תשפ"א

ראש ישיבת ההסדר 'הר עציון', הרב יעקב מדן, אמר ביחס לארגוני הלהט"ב כי הם מזיקים. "התנועות החברתיות בנושא הזה מזיקות מאוד מאוד. הן הופכות את זה לאידיאולוגיה".

הרב מדן הדגיש כי "הגבול עובר בין הכבוד שאנחנו צריכים לרכוש לכל אדם באשר הוא אדם, כולל הומוסקסואל, לבין האיסור החמור שיש על המעשה".

לדבריו, "אם יש אדם שזוהי נטייתו והוא שומר בנושא הזה את גדרי התורה - הוא יכול להיות שליח ציבור בתפילת נעילה, הוא יכול להיות תוקע בשופר, הוא יכול להיות כל דבר גדול, בודאי".

את הדברים אמר הרב מדן במסגרת סדרת הרשת 'על רגל אחת ו-4 גלגלים' שיצר אוריאל שאלזון, בה הוא מתלווה לרבנים בציבור הדתי לאומי במהלך נסיעותיהם ומשוחח איתם בשאלות מעולמם של צעירים.

"אני חושב שלכולם ברור, וזו ודאי התפתחות טובה, שכבוד האדם מחייב אותנו גם בכבודו של להט"ב", אמר הרב מדן.

"הצד השני הוא שהתורה הגדירה את המעשה כתועבה. לא פחות מזה", הוסיף. "'וזכר לא תשכב משכבי אישה תועבה היא'. לא פחות מזה. האיסור הוא מהחמורים ביותר בתורה, והמעשה הזה נקרא תועבות כנען. על הדברים האלה נאמר 'אל תטמאו בכל אלה כי בדברים האלה נטמאו הגויים אשר אני משלח מפניהם ותטמא הארץ ואפקוד עוונה עליה ותקיא הארץ את יושביה' ואנחנו יודעים שהיו פה דברים כאלה".

לדבריו, "שני הדברים האלה, הצורך לכבד כל אדם והנאמנות שלנו לתורה, נמצאים כאן באיזה שהוא משהו שעלול להראות כהתנגשות וכסתירה וממילא זה מטריד. אני אינני רואה שום סתירה בין שני הדברים".

"ובא נגיד, הדרך שאני מנסה להתמודד איתה כל הזמן, יש לי הרבה מאוד כבוד לאנשים שאלה הנטיות שלהם. אני יודע שאני לא די מקצועי ואני לא יודע אם יש אנשי מקצוע שידעו להבחין בין מי שהדבר הזה אצלו הוא מולד והוא חלק טבעו ולא ניתן לשינוי, לבין מי שאצלו זה דבר שנוצר כבר במסגרת החברה, דבר שאולי קשור לחוויות ילדות או להתפתות מאוחרת יותר, ואז אנשים מהסוג השני אני מעריך שיש דרכים להוציא אותם מזה", אמר הרב מדן.

הוא הדגיש: "השאלה מי כן ומי לא היא שאלה עדינה, מסוכנת. יש לנו שאלות עם התאבדויות. דברים שצריכים לטפל בהם אנשי מקצוע. יש את הדרך הזאת ויש את הדרך הזאת, ואני יודע גם על אנשים שיצאו מזה ויש אנשים שהטיפול הזה דרדר אותם. כלומר, צריך לעשות פה עבודה מקצועית וכמו בכל מקצוע אנחנו גם טועים ולומדים מטעויות ואנחנו צריכים להשתפר. אבל צריכים לעשות את זה, לא צריכים לברוח מזה".

לדבריו, "הגבול עובר בין הכבוד שאנחנו צריכים לרכוש לכל אדם באשר הוא אדם, כולל הומוסקסואל, לבין האיסור החמור שיש על המעשה. גם אם אדם יש לו יצרים להגיע לזה, הוא צריך לדעת שהדבר הזה הוא איסור חמור והדבר הזה אנחנו צריכים לשדר. מדובר פה על איסור חמור. אנחנו לא שופטים שום בן אדם, אנחנו לא הולכים לבדוק כל בן אדם מה הוא עושה בחדר האטום שלו, אבל לשדר שהמעשה הוא מעשה אסור ולשדר שהאדם אדם משלנו, הוא חלק ממשפחתנו והוא חלק מאתנו. שני הדברים האלה נכונים".

לאחר שהפריד בין איסור התורה על המעשה לבין החובה לאהוב כל אדם, אמר הרב מדן: "אם יש אדם שזוהי נטייתו והוא שומר בנושא הזה את גדרי התורה - הוא יכול להיות שליח ציבור בתפילת נעילה, הוא יכול להיות תוקע בשופר, הוא יכול להיות כל דבר גדול. בוודאי".

אולם ביחס לתנועות הלהט"ב הוא אמר: "התנועות החברתיות בנושא הזה מזיקות מאוד מאוד. הן הופכות את זה לאידיאולוגיה. הן הופכות את זה לצעד של כזה ראה וקדש, ולאחרונה הן גם נקטו צעד של כפייה על אנשים שסובלים מהעניין הזה שלא יקבלו טיפול ולנסות לכפות את הדבר הזה. לתנועות שאנו מדברים עליהם אני מתנגד מאוד".

בסיום דבריו הוא שיבח את ארגון 'כמוך - הומואים דתיים אורתודוקסים'. "אני רוצה לשבח ואני רוצה להגיד שאצל ציבורים דתיים הייתה תנועה שנדמה שלאחרונה לא כל כך קיימת, הייתה תנועה שנקראת 'כמוך' שליקטה אנשים שמחויבים להלכה ורוצים ללכת על פי ההלכה, ושאני ראיתי בהם אנשים יקרים שזכותם תגן עלינו, לא פחות מזה. אני אשמח אם היו נותנים לי ברכה", כך הרב מדן.

ביחס לאחדות המגזר הדתי הרב מדן אמר: "אני אגיד דבר לא נעים. מה שקורה לנו זה זה רק דבר אחד. יותר מידי טוב לנו".

הוא הסביר: "כשהציבור הדתי לאומי הרגיש את עצמו, והרגיש את עצמו בצדק, כציבור נרדף. זה תקופת בן-גוריון. הציבור הזה היה ציבור נרדף. אנשים שלנו לא יכלו להשיג מקום עבודה, אני כילד כשגדלתי בשיכון חילוני קראו לי אדוק-פיסטוק. הכיפה שלי הפריעה לכל האנשים. שם היה ברור לנו שאנחנו ציבור אחד ומלוכד, שאנחנו הולכים ביחד גם אם בראש הציבור הזה עומדים אנשים שאולי היינו מעדיפים אחרים. זהו, זה מה שיש ועם זה הולכים".

לדבריו, "ברגע שהגענו להיות חלק מהשלטון, אנחנו נמצאים במרכז הדברים, אנחנו מרגישים שטוב לנו, אנחנו לא מתביישים בכיפה שעל הראש שלנו, אין לנו בעיה עם העובדה שאנחנו שומרי מצוות להשיג עבודה, טוב לנו - וברגע שטוב לנו אנחנו יודעים למצוא את נקודות המחלוקות ולהתפרק וכואב הלב. איך פותרים את הבעיה הזאת, שמצד אחד יהיה לך טוב ומצד שני אתה לא תחפש כל הזמן את הסיבות לריב? אני לא יודע. זאת שאלה גדולה שאנחנו חייבים למצוא לה יחד פתרון".