מרים פרץ בישלה קציצות לחיילי צה"ל

מרים פרץ מצטרפת למיזם בו אמהות מבשלות בבסיסים לחיילים ונזכרת בלילה בו נפל בנה סגן אוריאל בלבנון.

תגיות: מרים פרץ 103FM
103FM , ז' בכסלו תשפ"א

כלת פרס ישראל מרים פרץ ששכלה את שניה בניה, אוריאל ואלירז פרץ ז"ל, שוחחה עם יהודית גריסרו על מיזם בשם 'טעימא' של צה"ל, ובו אימהות מגיעות לבסיסים ומבשלות לחיילים.

השיחה התקיימה ביום האזכרה של אוריאל ז"ל, 22 שנים מאז נפילתו בלבנון. "הלילה נפל בני בלבנון, ועברו 22 שנה, הוא היה בן 22, מספר ימי חייו הם מספר כימי מותו", סיפרה פרץ בכאב, "חשבתי לעצמי 'מה אני הולכת לעשות ביום הזה? עוד הפעם לשבת ולבכות ולהתאבל רק על מר גורלי? או לקום ולעשות מעשה טוב', ומשמיים הציעו לי לבוא למיזם של צה"ל שנקרא 'טעימא' פירושו - 'טעים של אמא'".

"בפעילות המיזם הם רצו לקרב את הבית לחיילים, יש חיילים שלא נמצאים בבית כבר חודש, וביקשו ממני אם אני מוכנה לפתוח את המיזם שאגיע למוצב ליד יצהר ואני אבשל שם לחיילים. אני כל כך שמחתי, 22 שנה אני רק מדברת עם חיילים, וסוף סוף אני יכולה לעשות משהו בידיים שלי. להיפגש עם חיילים ועם חיילי גולני", אומרת פרץ.

היא ממשיכה ומספרת, "דבר ראשון הלכתי לבשל להם קציצות מרוקאיות, הקציצות שהבנים שלי אהבו. אנחנו לקראת חנוכה, ונדבר הרבה על גבורה, ואני רוצה לדבר על גבורת האימהות בארץ הזו שאיבדו את היקר להן מכל, והן ממשיכות לבשל את המאכלים שהילדים שלהם שנפלו ואהבו, וזה כל כך קשה לבשל את הקציצה. ישבו לידי חיילים במטבח, הביאו חמישה קילו בשר, שיהיו בריאים, ומשמים שאת פתוחה לעולם, העולם רוצה שנצליח, העולם טוב אלינו, הקציצות יצאו באותו גודל והם התבשלו בכזאת אהבה, ולהביא להם קצת את הבית, ובכלל להיות נוכחת שם, זה להביא להם קצת את הקשר לבית. זכיתי לבשל לחיילי צה"ל, הלוואי ויכולתי לעשות יותר".

הסיפור על הקציצות הזכיר לפרץ את היום הזה שהנכדים ביקשו שתבוא אל ביתם ותביא איתה את הקציצות המפורסמות, ביתו של בנה אלירז שנפל, אך היא לא הייתה מסוגלת.

"אלירז נהרג יומיים לפני פסח, כלתי שלומית ביקשה שאבוא אליהם הביתה. יש ניווט אחד שהוא קשה לאימהות, הכניסה הראשונה אחרי שהוא נפל. הצעד הזה הוא צעד גדול לחיים כמו שדרכת על הירח, להכנס לבית של הילד שלך כשאתה יודע שהוא לעולם לא יהיה בבית הזה, ואז שמעתי את הנכדים שלי, 'וואו אם סבתא תבוא היא תביא לנו קציצות', ולא יכולתי להכין. ואמרתי לשכנים שיכינו והם שמו לי בשר במקרר. התעוררתי ביום שישי ואני צריכה לנסוע אליהם, ואין קציצות, יצאתי החוצה וזעקתי לשמים, 'מה עשית לי למה לקחת לי את הכוח הזה להכין קציצות לנכדים שלי', הסתובבתי סביב הבשר במשך שעה בבכי, לא מסוגלת לגעת, אני לא יכולה להכין את מה שאהב, אם חזר מלבנון הוא אכל קציצה הוא חי".