נפגעתי בשמו של אבי יהודה לקס ז"ל, איש תנועת המזרחי והציונות הדתית, מדבריו של ח"כ יאיר גולן אשר כתב כי "אני וחברי, אלה שבאמת בנו את הארץ הזו, ואלה שבאמת נלחמים עליה ובונים אותה גם כיום, לא ניתן למשיחיים כמוך להשתלט על סדר היום."
נפגעתי בשמו של אבי אשר ב - 1940 נמלט מאימי השואה כשהוא זיהה תהליכים של רצח יהודים, של הכנסתם למחנות הריכוז, של הרס בתיהם והשפלתם, של שריפת בתי כנסת וספרי קודש. וכשהוא זיהה את התהליכים הללו הוא בחר להעפיל לארץ ישראל יחד עם חבריו מתנועת המזרחי כדי להיות שותפים בבנייתה עם אנשי שמאל ציוני, ערכי, אידיאולוגי שכיבדו והוקירו את מסורת ישראל ואת המשכיותו של עם ישראל בארץ ישראל.
נפגעתי בשמו של אבי שנתפס על ידי הבריטים לאחר שפוצצה האונייה "פטריה" בה העפיל, ונכלא משך 11 חודשים במחנה עתלית בטרם זכה להיכנס לארץ ישראל.
נפגעתי בשמו של אבי שבחר לבנות את הארץ, לעבוד את רגביה בשתי ידיו ולהיות ממקימי מושב הזורעים שבגליל התחתון.
נפגעתי בשמו של אבי אשר התגייס להגנה, והיה שותף בהגנה על ישובים יהודיים ובהעלאת מעפילים עוד בטרם הוקמה המדינה.
נפגעתי בשמו של אבי אשר לחם במלחמת השחרור עם עוד רבים מחבריו, אנשי הציונות הדתית, למען תקומתה של מדינת ישראל ואף זכה להגיע לאום רש-רש (אילת) שעתיים לאחר שחרורה, כמפקד בגדוד 13 של גולני.
נפגעתי בשמו של אבי אשר לאחר מלחמת השחרור ולאחר נישואיו, הקים עם חבריו הציונים-דתיים בשרות הצבאי את מושב חמ"ד שראשי התיבות שלו הוא חילים משוחררים דתיים.
נפגעתי בשמו של אבי שידע לספר לנו על גבורתו של נתן אלבז בן מרוק (כבשירו של אלתרמן) עת הקריב את חייו כדי להציל את חיי חבריו בשוכבו על רימון, ועל חבריו של אבי, עולי מדינות צפון אפריקה, שהיו שותפים איתו בבניית הארץ ובהגנה עליה.
נפגעתי בשמו של אבי אשר גידל וחינך את ילדיו, ממש כמו רבים אחרים מאנשי הציונות הדתית, לסובלנות, לאהבת האדם, לאהבת הארץ ולאהבת התורה.
נפגעתי בשמו של אבי אשר ילדיו הפכו ללוחמים בצה"ל, לאנשי חינוך ועבודה ולמקימי ישובים חדשים בעצמם.
ואני מביט סביבי ורואה את אותו ציבור שדומה ל"סגל הצעיר המשיחי", ממלא את כל שדרת הפיקוד בצה"ל, מקים ישובים ובונה את הארץ, מצוי בכל תחומי העשייה בציבוריות הישראלית ומחבר בין כל חלקי העם, בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית ללא כל אבחנה בין אשכנזים או מזרחיים, דתיים או חילוניים, דרוזים, נוצרים או ערבים.
ואני שומע את אותו ציבור שדומה ל"סגל הצעיר המשיחי" מתפלל שלוש פעמים ביום ומצפה לביאת המשיח באומרו: "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח" ומייחל לבניית ירושלים והמקדש באומרו: " ולירושלים עירך ברחמים תשוב".
ומהעבר השני אני שומע את ה"יאיר גולנים" שרים את שירת הברבור של השמאל הישראלי הקיצוני שהולך ומתפוגג לו. וכדי שקולם ישמע הם מנסים להשמיע קולות משונים, קולות מתנשאים, יהירים וגזעניים. ובשירתם ניתן גם לשמוע צלילים צורמים והזויים בהם הם מזהים תהליכים היסטוריים שקרו בגרמניה הנאצית, ומדמיינים בדמיונם הפרוע שהנה עוד רגע גם כאן ירצחו בני אדם או שיכניסו אותם למחנות ריכוז, ועוד רגע גם כאן ישרפו מסגדים וספרי קוראן.
ואני מתמלא רחמים על הצורך הנואש של יאיר גולן ושל קומץ תומכיו מהשמאל הקיצוני והרדיקלי להשמיע קולות משונים שכאלה.
ואין לי אלא לומר כי צר לי יאיר גולן על שזקנותך מביישת את בחרותך.
הכותב: יצחק לקס – יו"ר "קרן להתחדשות קהילות בישראל"