השר היה ממודר

אין סיבה להתרגש מהעובדה שנתניהו לא שיתף את שר הביטחון גנץ בביקור החשאי שלו בסעודיה. אירוע כזה אינו חריג בהיסטוריה הפוליטית.

חגי הוברמן , ז' בכסלו תשפ"א

השר היה ממודר-ערוץ 7
נתניהו וראש המוסד יוסי כהן
Haim Zach/GPO

בכו' בטבת תשנ"ז, 5 בינואר 1997, השתתפתי ככתב 'הצופה' בסיור בגוש קטיף עם שר החקלאות ואיכות הסביבה דאז, רפאל איתן. 

רפול לא היה רק שר – הוא היה סגן ראש הממשלה, סגנו של נתניהו בממשלת נתניהו הראשונה, כחלק מההסכם שהיה לו עם נתניהו כשרץ איתוברשימה אחת לבחירות (ועם דוד לוי) – רשימת 'הליכוד-גשר-צומת'.

תוך כדי סיור באתרי החקלאות השונים של גוש קטיף, דיווח כתב 'קול ישראל' כי בלילה הקודם התקיימה פגישה חשאית בין נתניהו ויאסר ערפאת בבניין מינהלת התיאום והקישור עם הפלשתינים במחסום ארז שבצפון הרצועה (לא רחוק מהמקום בו היינו באותו רגע. למיטב זכרוני שמענו על כך בביקור בחוות הדיג ביישוב דוגית).

 ביבי וערפאת כבר נפגשו לפני כן, גם אחרי קרבות 'מנהרת הכותל' שהתרחשו רק שלושה חודשים לפני כן, אבל באותם שבועות שררו נתק  ומתיחות בין ישראל והרשות הפלשתינית, על רקע הקשיים שהתגלו בדרך להסכם הנסיגה מחברון. לכן הידיעה על המפגש החשאי היתה מפתיעה, בעיקר כשמשמעותה היתה שנתניהו מתקרב לנכונות לחתום על הסכם חברון. 

רפול – לא רק רמטכ"ל לשעבר אלא סגן ראש הממשלה, שר בכיר בממשלת נתניהו – היה ממודר כשאר השרים, והופתע מהידיעה כמו כל המשתתפים בסיור, ושאל אותי, העיתונאי, מה אני יודע לגבי מהימנות הידיעה. 

את הסיור ליוו כמה וכמה עיתונאים, אבל כולם היו כתבים לענייני חקלאות, מנותקים מכל מקור מדיני או ביטחוני. אני הייתי היחיד שהשתתפתי מעצם היותי כתב 'הצופה' ביש"ע (ה'ע' של יש"ע עוד היתה אז חלק בלתי נפרד ממה שמכונה 'השטחים' בכל התחומים), וככזה הייתי מחובר למקורות מדיניים וביטחוניים, כי המתרחש בשטחי יש"ע, אז כמו היום, תמיד נגע גם בהיבטים מדיניים או ביטחוניים. 

בו במקום התקשרתי לאחד המקורות שלי במעמקי משרד הביטחון, וקיבלתי אישור שאכן המפגש התקיים. למה התקשרתי למשרד הביטחון? כי המפגש התקיים באתר השייך למשרד הביטחון, ותיארתי לעצמי שלא ייתכן שבמשרד הביטחון לא יידעו על מפגש כזה שנערך ב'טריטוריה' שלהם. ממשפט מקרי שנאמר באותה שיחה הבנתי גם שההדלפה לכתב 'קול ישראל' לא היתה ממשרד ראש הממשלה, אלא מ'מישהו' במשרד הביטחון (זה שדיברתי איתו).

שר הביטחון אז היה יצחק מרדכי, שהיה להוט לכל אורך הקדנציה שלו לדחוף להבנות עם הרשות הפלשתינית בראשות יאסר ערפאת – הסכם חברון היה רק דוגמה אחת - הרבה יותר מראש הממשלה, שלא סלד מכך עקרונית אבל חשש כל הזמן לגורל הקואליציה הימנית שלו.

חזרתי לרפול, ואמרתי לו שמבירור שעשיתי הידיעה נכונה, ואכן התקיימה פגישה חשאית בין נתניהו וערפאת בלילה הקודם. עשרה ימים אח"כ, אור לז' בשבט תשנ"ז, 15 בינואר 1997, אישרה הממשלה את הסכם חברון, שמסר לידי הפלשתינים 90 אחוזים משטח העיר.

אין סיבה להתרגש מהעובדה שנתניהו לא שיתף את שר הביטחון גנץ ושר החוץ אשכנזי בביקור החשאי שלו בסעודיה. לא זו הדוגמא לחריקות בממשלה, כי אירוע כזה אינו חריג בהיסטוריה הפוליטית הישראלית. בן גוריון לא שיתף את שריו במגעים החשאיים שלו שהובילו למבצע סיני – הם שמעו על כך רק ערב המבצע – ומנחם בגין השיב לאחד השרים בממשלה במשפט המפורסם 'לא שואלים גבר איפה הוא בילה בלילה' אחרי הפגישה החשאית שלו עם בשיר ג'ומייל, הנשיא הנבחר של לבנון שחוסל בידי הסורים לפני שהספיק להתמנות לתפקיד. 

ראש הממשלה גולדה מאיר ושר החוץ אבא אבן היו מאותה מפלגה, 'המערך', ואפילו מאותו מפלגה בתוך אותה מפלגה – מפא"י – אבל היחסים ביניהם היו לבביים בערך כמו היחסים בין נתניהו ובני גנץ, ולאבא אבן לא היה שמץ של מושג על המגעים החשאיים שגולדה קיימה עם חוסיין מלך ירדן, או אפילו על סיכומים מדיניים שהושגו בין ישראל וארה"ב (גולדה קיימה את הקשר ישירות עם השגריר הישראלי דאז, יצחק רבין). 

האבסורד הגדול ביותר היה כששר החוץ שמעון פרס לא שיתף את ראש הממשלה ב'הסכם לונדון' שחתם עם המלך חוסיין, אלא רק אחרי מעשה. כאן לא ראש ממשלה מידר את שר החוץ שלו, אלא שר החוץ מידר את ראש הממשלה.

ראש ממשלה הוא ראשון בין שווים – אבל הוא ראשון, ולא בכל המגעים המדיניים שלו הוא משתף את שאר השרים. כך זה היה תמיד. כך זה יהיה תמיד.

מה שסייע בחשיפת הביקור השבוע, היה אתר אינטרנט שלא היה קיים לפני חצי יובל שנים, שכיום קשה להתעלם ממנו – אתר 'פלייטרדאר'. האתר הזה עוקב אחרי כל הטיסות האזרחיות ברחבי העולם. האתר לא חושף טיסות צבאיות ברובן המכריע – פה ושם יש גם חריגים כאלו – אבל רוב הטיסות האזרחיות מזוהות בזמן אמת.

כשצופי האתר ראו השבוע מטוס ממריא מישראל, טס לאורך ים סוף ואז פונה ונוחת בסעודיה – ה'אורות האדומים' הראשונים נדלקו. מכאן היכולת של התקשורת המקושרת לחשוף מי בדיוק טס, למה טס ומה היתה תוצאת הטיסה כבר קלה ביותר.