"אז את מבינה, אני לא כל כך יודעת מה להגיד לה". הבטתי לתוך עיניה והנהנתי בראשי. שיראל לגמה באיטיות מהקפה.
"כאילו, יש צד שהיא צודקת. לכולם יש פלאפון, חיי החברה שלה שם, ורק לה אין. והיא גם נוסעת לבד באוטובוס אז באמת שגם לאמא פולניה כמוני זה יתרון. אבל, אוף… זה נראה לי פשוט לא נכון בשבילה, היא עוד צעירה לזה".
שיראל לקחה עוד לגימה קטנה ועיניה נדדו אל נקודה בפינת המטבחון. אני אחזתי בשתי ידי בספל הקפה, מתחממת מהמזגן שפועל במלוא העצמה במשרד. החום מתפשט בי, מנחם.
אלו רגעי הקסם שלי, ההפסקות הקטנות במטבחון. שם יש לי שיחה עם אנשים, שם אני עושה מה שאני אוהבת ושם אני - אני.
"וואי, שיראל, באמת התלבטות. מה בעלך אומר?". התחלנו לצעוד יחד חזרה לשולחן העבודה. "הוא ממש נגד, אבל אני לא בטוחה שהוא מבין את הצורך שלה. לא יודעת איך לשקף לו". עצרנו בהתפצלות, שיראל יושבת בשולחן ליד החלון הגדול ואני באחד הקרוב לדלת. התבוננתי בה, מחפשת את הדרך אל תוך עיניה. לאחר כמה רגעים שיראל הרימה את מבטה אלי. "תודה עידית שהקשבת, ממש הקל עלי". חייכתי אליה. הלוואי שהיה לי איך לעזור לה. אני יודעת שההקשבה שלי ממש עוזרת, אבל הייתי רוצה יותר מזה.
פסעתי אל השולחן המשרדי שלי, והתיישבתי על כיסא המנהלים השחור באנחה. שוב חוזרת למסמכים, למסַכים. מזיזה את העכבר בתנועה מהירה, המחשב נדלק, מוריד את מתג החיות שבתוכי.
אני עובדת במשרד הזה לא מעט שנים. וככל שהזמן עובר קשה לי יותר. מיציתי.
המנהל מדי פעם אומר לי כמה אני תורמת וחשובה למשרד. הוא שלח אותי להרבה קורסים והרצאות כדי שאתפתח עוד. באמת יש לי הרבה כוחות ויכולות ב"ה, ועזרתי לקדם את המשרד יפה בשנים שאני בו. אבל אני מרגישה שיש בי הרבה יותר מזה. יש לי יכולות שפשוט לא באות לידי ביטוי במשרד. ודווקא אלו הם הכוחות שנותנים לי הכי הרבה סיפוק ואור.
בדרך הביתה הטלפון מצלצל, אני שמה על דיבורית. "הי מיכל, מה נשמע?" מדי פעם יוצא לי לחשוב כמה מדהים שהצלחנו לשמור על קשר כל השנים האלו. מיכל יודעת שהזמן הכי טוב לדבר איתי זה בנסיעות. היא יודעת שאני בערב אהיה עסוקה עם הילדים, או עם בעלי.
"מה קורה עידית? איך היה בעבודה?" אנחנו מפטפטות קצת. אני יודעת שהיא רוצה להתייעץ איתי לגבי הבחור שנפגשה איתו אתמול. "איך היה לכם?" "אוף, לא יודעת". היא מתחילה לשתף אותי באין ספור ההתלבטויות שלה. החלוקה ביננו ידועה מראש, היא שוטפת ואני מסדרת. "שניה, אז מה אהבת?". שנים של היכרות עם מיכל.
אני כבר מכירה את הראש שלה, ויודעת שכשאני מסדרת לה את המידע, הרבה יותר ברור לה מה נכון לעשות. כואב לי עליה. אני יודעת שהשיחות שלנו עוזרות לה, אבל כנראה שלא מספיק. משהו בתוכה מרגיש תקוע, מעל לכל ספק, כמו הרבה מבחורות שאני מכירה. גם להודיה לקח מלא זמן להתחתן, וגם רוני עוד לא נשואה. שירן מהעבודה גם לא, אבל מהסיפורים במטבחון, אצלה נראה לי שהסיפור מורכב יותר.
"תשאירי לי חשבונית בדואר" היא אומרת לי בקריצה. זה הבדיחה הקבועה שלנו בסוף שיחה- מיכל היא הסטאז' שלי. רק שהוא מתארך יותר משנה...
תכלס, הלוואי שזה היה הסטאז' שלי, אולי אז כבר לא הייתי צריכה לעבוד רק במשרד.
חנוק לי שם. נמאס לי לקום כל יום שוב לעבודה אפורה. להחתים כרטיס בבוקר, לחכות להחתים בסוף היום, ולחכות לראשון לחודש הלועזי. אני חולמת להתעורר בבוקר לעבודה שממלאת אותי בתוכן, שאני נותנת בה מהכוחות שלי, שאני פועלת בה למשהו גדול יותר. ממש כמו כשאני מדברת עם מיכל. ושירן.
"הייתי רוצה לדעת איך לעשות קסם ולייבש את הבִּיצה". סיימתי את דברי בארוחת הערב, ונעצתי את המזלג בחתיכת שניצל חמה. בעלי מכיר את משפטי ה'הייתי רוצה' שלי, הוא שמע אותם בצורה כזאת או אחרת אין ספור פעמים. "תהיי חלוצה". לשניה התבלבלתי, ואז הבנתי.
איזה חלוצה?! יש הרבה שעוסקות בתחום הזה של אימון רגשי ועזרה לרווקות. וגם, עם כל הכשרון והרצון שלי, אין לי מספיק ידע. גם אם אלמד, יש כל כך הרבה קורסים, ושיטות, וסגנונות. ברור לי שמיכל צריכה סוג עזרה שונה מאשר מה שרוני צריכה. ונראה לי ששירן זה סיפור אחר לגמרי. אז מה יעזור ללמוד שיטה מסוימת? ואיך נשלם לקורס כזה?
"ואיך בכלל יגיעו אלי בנות?" בעלי הסתכל עלי רגע. אומרים שאני מבינה בנפש, אבל הוא עוקף אותי בהליכה.
"על העבודה שלך את לא מספרת בכזה להט" הוא התחיל לדבר בעודו חושב. "כל מה שהעלית, אלו קשיים טכניים. ביחד נמצא פתרון להכל. אבל במהות- תראי איך את דלוקה! זה לגמרי שלך. להיות מייבשת ביצות, זה לגמרי את".
***
גם את יודעת להקשיב? להיות שם בשביל אחרות? גם לך נמאס מעבודה שלא מתאימה לכוחות שלך?
ואולי הקורונה גורמת לך לחשב מסלול מחדש? גם את מחפשת לעבוד במקצוע שממלא בסיפוק, נתינה והגשמה עצמית? גם לך נושא הרווקות בוער ואת חולמת להיות מייבשת ביצות? אצלנו תקבלי כלים וליווי צמוד להפוך את הכישרון שלך למקצוע
מסלול הכשרת מאמנות רגשיות בשיטת עומק הקשר
אצלנו תלמדי את השיטות החמות בעולם האימון והטיפול, תוך תהליך אישי מעצים, ותוכלי להגשים חלום להיות מאמנת רגשית, בע"ה כבר ממש אחרי הסטאז'!
הצטרפי עכשיו אל המחזור השלישי במסלול הכשרת מאמנות של מכון עומק הקשר ותהיי חלק משבע עשרה בוגרות איכותיות שלנו, עצמאיות או חלק מצוות המכון, שליוו כבר מעל ל-800 בנות לחופה!
אפשר גם בטלפון - בשמחה! 058-4170276