הפוליטיקה שמאחורי הקמפיין נגד השופטים

עו"ד תמר-הרפז: הקמפיין נגד שופטים שהקלו על גברים אלימים מסתיר מגמה פוליטית לדחיקת הימין ומתעלם מפסיקות שופטת המזוהה עם השמאל

שמעון כהן - ערוץ 7 , ח' בכסלו תשפ"א

הפוליטיקה שמאחורי הקמפיין נגד השופטים-ערוץ 7
קמפיין מתוזמן היטב
צילום: צילום מסך

העיתון 'ידיעות אחרונות' החל בקמפיין המבקש לסמן את השופטים שהקלו בעונשם של גברים אלימים. אולם, עו"ד חיה תמר-הרפז קובעת כי גם העיתוי לא מקרי וכך גם בחירת השופטים הנכללים בביקורת.

"לכאורה זה נראה קמפיין תמים שבוחר לפרסם שמות של ארבעה שופטים שלדעת המפרסם מקלים בעונשם של גברים", אומרת תמר-הרפז, "לכל אחד מוזכר מקרה אחד, למרות שהם שופטים כבר הרבה שנים. אנחנו לא באמת יודעים איך הם נהגו במקרים אחרים, אם החמירו או הקלו גם שם. מביאים קמרה אחד ורוצים מאיתנו לשפוט את השופט בלי תגובה שלו", היא מציינת.

באשר לעיתוי הקמפיין אומרת עו"ד תמר-הרפז כי "מסתירים מהציבור שב-6 בדצמבר מתיישבת הוועדה לבחירת שופטים לדון במינויים החדשים, ושלושה מהשופטים הללו הם מועמדי הימין לקידום. לא במקרה שהם בוחרים לפרסם את הפרויקט הזה שלהם כעת, כאילו הכול במקרה".

לדבריה הכותרת שניתנה לדבריו של בן דרור ימיני המופיעים לצד הפרויקט הזה 'לטיפולך גברתי הנשיאה' נועד לתת תחושה שמדובר בבקשה מנשיאת העליון לבקר או לנזוף בשופטים, אך המשמעות היא בהחלט להפעיל את כוחה של הנשיאה בוועדה לבחירת שופטים.

"זה הופך מורכב יותר כשמזכירים שם את השופט עודד מורנו שמתמודד על קידום לבית המשפט המחוזי במחוז מרכז מול שופטת בשם אפרת פינק. שניהם נחשבים מובילים למינוי. זה חשוב כי אם הפרויקט של 'ידיעות אחרונות' בוחר לשים את הדגש על שופטים בהתחשב בפסק דין כזה או אחר שלהם על עבריין במקרה של אלימות נגד נשים, אז דווקא לשופטת פינק יש שורה של פסקי דין שבהם היא בקלות שיחררה עבריינים שפשעם היה אלימות כזו או אחרת נגד נשים".

לדבריה אלה מציגה עו"ד תמר-הרפז מספר דוגמאות: "ב-2018 היא זיכתה פדופיל שתקף שתי ילדות ביבנה לאחר שהן זיהו אותו והוא עצמו הודה. העילה לזיכוי הייתה כשלים בחקירה המשטרתית. פסק הדין שלה ארוך ומתפרס על 182 עמודים, ובדרך כלל אורך כזה נועד למנוע ערעור בשלב מאוחר יותר".

"השופטת אפרת פינק לא פעם משחררת עבריינים בתואנה של כשלים בחקירה משטרתית וזה נראה כמו מסע אישי שלה נגד המשטרה, אבל האם זו סיבה לשחרר מי שאשם בתקיפת שתי ילדות? הרי המשמעות היא חריצת דינה של ילדה שלישית".

דוגמאות נוספות להכרעותיה המשפטיות של השופטת פינק מציגה תמר-הרפז: במרץ 2019 היא קובעת לפדופיל ארבעה חודשים בלבד וכנראה גם איזה קנס. חודש קודם לכן היא משחררת עבריין מין למרות שהועדה הפסיכיאטרית קובעת שנשקפת ממנו מסוכנות. באוקטובר 2018 היא מרשיעה גבר שתקף את אשתו בגלל ויכוח על פנקס צ'קים ונותנת לו עונש קל ובפסק הדין הזה היא כותבת שהיא זוקפת לזכותו שהוא לקח אחריות על מעשיו אבל מיד אחר כך היא כותבת שהוא מגלה קושי להכיר באחריותו ושאין זו העבירה הראשונה שלו. היא גם קובעת שהמסמכים הרפואיים שהוא הגיש לא מהווים הצדקה להטיל עליו עבודות שירות. היא נותנת לו שלושים יום עבודת שירות ומאסר של ארבעה חודשים על תנאי ובנוסף היא מבקשת מהזוג למצוא שלווה".

לאחר שהיא סוקרת את המקרים הללו שואלת עו"ר תמר-הרפז מדוע בחר 'ידיעות אחרונות' לתקוף את השופט עודד מורנו ומנגד לא להתייחס לפסקיה של השופטת פינק, ולטעמה המניע הוא פוליטי:

"השופטת אפרת פינק משתייכת למשפחה שנחשבת לאצולת השמאל. היא נחשבת לנסיכת שמאל, היא אחותו של יא-יא פינק שהתמודד במפלגת העבודה ולאחר מכן במפלגתו של אהוד ברק. היא רעייתו של אבי חסון, מי שהיה ראש מטהו של פואד. היא גם עברה את המסלול שעד לתקופת איילת שקד הוביל שופטים שמכהנים זמן קצר כעורכי דין, ומיד לאחר מכן מתמנים לגוף של הקרן החדשה והלאה לשפיטה במסלול שהעליון פיתח כשהיו לו יותר כוחות בוועדה לבחירת שופטים".

לנוכח נתונים אלה ממליצה לנו עורכת הדין תמר-הרפז לשקול את הקמפיין של 'ידיעות אחרונות' הן בהיבט העיתוי שלו והן בהיבט הדמויות שבהן בחרו עורכי העיתון להתמקד. "בדרך כלל מאחורי הקמפיינים הללו מסתתרים אינטרסים עמוקים וצריך לקרוא את הדברים בקריאה ביקורתית. זה שהביאו מקרה אחד או שניים של שופטים ששופטים כעשר שנים ומעלה זה אומר את הכול".

בהזדמנות זו היא גם מעלה שאלה עקרונית, מדוע ההתמקדות היא בפסיקה מקלה על עבירות אלימות נגד נשים ולא בשופטים שמקלים בענישת גננות מתעללות או במקרים של עבירות צער בעלי חיים.

מדוברות בתי המשפט נמסרה התייחסות לטענות אודות שופטת פינק:

"מדובר בכתבה רצופת בדותות וטעויות עובדתיות. העובדה שלא נתבקשה תגובה טרם פרסום הכתבה מעלה תהיות. זאת ועוד, הדברים מועלים על ידי מי שתביעת לשון הרע שהגישה נדחתה ע"י השופטת אפרת פינק תוך שנקבעו ממצאים בדבר היעדר מהימנותה, אי תשלום חובות ואף נפסקו כנגדה הוצאות והדבר מעלה ריח של ניסיון לחיסול חשבון אישי של מי שנקבעו כנגדה ממצאים קשים בפס"ד חלוט.

עו״ד הרפז משייכת את השופטת למגזר פוליטי מסוים, כל זאת על ידי הצגת נתונים לא מדויקים ומבלי שנתבקשה תגובה לדברים טרם הפרסום.

בניגוד לאמור, בן זוגה של השופטת מעולם לא שימש כראש המטה של ח"כ פואד בן אליעזר ז"ל, אלא היה בתפקיד המדען הראשי, תפקיד שאינו פוליטי, תחת 6 שרים, לרבות ראש הממשלה המכהן.
השופטת הייתה עורכת דין 15 שנים, מתוכם כעשור בסנגוריה הציבורית, והתמנתה לשפיטה בשל הכישורים המקצועיים שלה בלבד, בניגוד לפרשנות הקונספירטיבית המוצעת בכתבה.

סיקור הפסיקה של השופטת אינו מדויק, כולל פרטים שגויים ולמעשה מהווה פרשנות אישית של המרואיינת ותו לא. ראוי היה כי המרואיינת תיתן גילוי נאות בדבר תביעת לשון הרע שהגישה ונדחתה על-ידי השופטת, תוך שנקבעו ממצאים בדבר היעדר מהימנותה, חובות רבים שאינם משלמת ונפסקו נגדה הוצאות".

על הביקורת המוטחת בה מגיבה עו"ד תמר-הרפז:

העובדה שהנהלת בתי המשפט נחלצה לעזרת אפרת פינק ולא נחלצה לעזרת 4 שופטים אחרים
שהומלצו ע"י גורמי ימין, רק מוכיחה עד כמה צדקתי, כשטענתי שהשופטת פינק מאותרגת ע"י המערכת ומסומנת על ידה לקידום . כי אם לא , מה שבאמת יהיה תמוה זה, איך זה שנשיאת ביהמ"ש יוצאת במאמר שמצדיק תקיפה של 4 שופטים מכהנים באמצעות דוגמה בודדת, ואילו כשמביאים שורה של פסקי דין של השופטת פינק, המלמדים על מגמה ברורה, הנהלת בתי המשפט מזדעקת וצועקת, פרשנות אישית, אי דיוק וכו'

אינני יודעת כמה שנים השופטת פינק הייתה עו"ד, אולם באתר הנהלת בתי המשפט עצמו, מצוין בקורות החיים שלה שהיא עבדה כעו"ד שנה אחת בלבד. קצת אח"כ רשום שהיא עבדה בסנגוריה הציבורית כממונה על משפטים חוזרים. אין מדובר ממש ב"להיות עו"ד" במובן המקובל של המילה, אלא בעבודת אדמיניסטרציה עם מדי פעם הופעות בבית המשפט, בנושא צר ומצומצם, האם כן לקיים משפט חוזר, אם לאו. כאמור מדובר במידע שמוצג באתר הנהלת בתי המשפט עצמה.

דרך אגב, בחירתה של השופטת אפרת פינק להלחם על משפט חוזר דווקא לרוצחי דפנה כרמון
מלמדת כאלף מונים על נטיותיה הפוליטיות.

שום פרט אינו שגוי, אני עו"ד ולא הייתי מסתכנת בלתת אינפורמציה שגויה. זה עלול לעלות לי מאוד ביוקר. האינפורמציה השגויה היא בתיאור פסק הדין שמוזכר בתגובת הנהלת בתי המשפט, שניתן במשפט שהתנהל מול חברת כאל ואפרת פינק דנה בו מבלי לתת גילוי נאות בדבר היותה נשואה למנהל קרן הון סיכון ולפסול את עצמה לפיכך מלדון בתיק שמעורבת בו חברת אשראי.

אין שם קביעות בדבר חוסר מהימנות שלי ולא ממצאים בדבר חובות, היה רק חוב אחד נשוא המשפט שלגביו היו לי טענות קיזוז וזה היה נושא המשפט. בפסה"ד השופטת משום מה מדברת על החוב הזה כל הזמן בלשון רבים. אני לא מופתעת. מדובר בשופטת שפעם מחקה תצהירי עדות בטענה שהם הוגשו מאוחר מדי, תוך שהיא טועה בתאריך שהיא עצמה קבעה ושזיכתה פדופיל שהודה וזוהה ע"י 2 הילדות שהוא פגע בהן, עקב "מחדלי משטרה". אין לי ממנה ציפיות.

ד"א באותו משפט שהוזכר בתגובת הנהלת בתי המשפט, אמרה השופטת בתגובה לאזכור קביעות קשות של שופטים אחרים בדבר מהימנותו של הנתבע, שאין מקום לדון בכך וזה לא רלוונטי. היה ניתן לצפות שתפעיל על את עצמה אותם המגבלות הקשוחות שהיא מפעילה כלפי טוענים בבית המשפט שלה.
ולסיום אין כאן שום חיסול חשבונות אישי, באשר השופטת אפרת פינק בכלל לא הייתה נושא הראיון, הנושא היה התגייסות כנגד מועמדים מהימין והביקורת הייתה מופנית בכלל כלפי התקשורת. השופטת פינק הוזכרה רק כדוגמה בסוף הראיון, לא ממניעים אישיים, אלא משום שאצלה באמת נמצאו הכי הרבה החלטות אנטי נשיות.