הנס של הילה הקטנה
הדימום הפתאומי במוח הסתיים בנס גדול

הילה ברונשטיין בת החמש צפתה יחד עם אחותה מיקה בת השבע בפסטיגל. היא לא תיארה לעצמה שזו עלולה להיות הפעם האחרונה שלה.

ערוץ 7 , ט' בכסלו תשפ"א

הדימום הפתאומי במוח הסתיים בנס גדול-ערוץ 7
הילה בבית החולים איכילוב
צילום: מירי גטניו, דוברות איכילוב

הילה ברונשטיין בת ה-5 צפתה יחד עם אחותה בפסטיגל, כשלפתע החלה לצרוח מכאב באומרה: "אמא, כואב לי הראש, ממש חזק".

מורן ברונשטיין, אמא של הילה, תיארה את רגעי האימה. "השעה הייתה 19:00 בערב, הבנות ישבו לצפות בפסטיגל ואני הלכתי למטבח כדי להכין לנו ארוחת ערב, ואז שמעתי את הילה צורחת בצורה שלא אופיינית לה: 'אמא, כואב לי הראש, ממש חזק'", סיפרה.

"לקחתי אותה לאמבטיה לעשות לה מקלחת טובה ותוך כדי ניסיתי להרגיע אותה עד שלפתע היא הקיאה הרבה ואז איבדה את הכרתה", אמרה. "כשהיא מוטלת על ידיי ואינה מגיבה, רצות לי מיליון מחשבות ובעיקר, מה אני עושה לכל הרוחות? אני הייתי לבד בבית בסיטואציה הזויה לחלוטין".

היא הוסיפה: "גבריאל, בעלי, עדיין לא חזר מהעבודה והדבר הראשון שהמוח אומר לי לעשות זה להתקשר להזמין לה אמבולנס שיבוא וייקח אותה לבית החולים. השעה כבר 20:50, אנחנו מגיעים למיון ילדים 'דנה' באיכילוב ושם מקבלת אותנו ד"ר טלי קפואה, רופאה בכירה בחדר המיון ששומעת את הסיפור ומאבחנת במהירות את הבעיה ומפנה אותנו מיידית לבצע קודם כל C.T מוח. בדיעבד, זה בין היתר היה אחד הדברים שהצילו לי את הילדה".

גבריאל ברונשטיין, אביה של הילה, הגיע במהירות לבית החולים. "כשהגעתי, בדיוק התקבלו התשובות של ה-C.T ומצאו שיש להילה דימום מאסיבי בראשה ושעליה להיכנס לניתוח חירום מהר ככל הניתן", סיפר.

"זו הייתה הפעם הראשונה שרגליי כמעט והתפוקקו, לא יכולתי לתפקד ולא האמנתי שזה קורה לילדה הקטנה שלי שבבוקר עזבתי אותה והיא הלכה לה לגן, ועכשיו לראות אותה ככה מורדמת ומונשמת עם כל הצינורות האלה לקראת ניתוח מוח שעליה לעבור".

לדבריו, "אני ומורן המתנו לה בחדר ההמתנה של המשפחות והניתוח התחיל. הסתכלתי על אשתי ואני ורואה עד כמה היא חדורת אמונה שהילה תצליח לשרוד את הניתוח ולחזור להיות הילדה הבריאה שהייתה לנו, ואני, לא אשקר אם אומר שחשבתי שרק אם יקרה איזה נס היא תצא מזה בחיים. כבר הכנתי את עצמי לזה לכך שלא אראה אותה יותר".

בסיום הניתוח, יצאו פרופ' שלומי קונסטנטיני, מנהל המחלקה לנוירוכירורגית ילדים וד"ר יונתן רוט, מנהל היחידה לנוירוכירורגית ילדים מבית החולים איכילוב, הרופאים שהוקפצו באותו הלילה להציל את חייה של הילה ועדכנו את ההורים המבוהלים: "ניקזנו את הדימום, ומצאנו את הבעיה בכלי הדם אשר ככל הנראה ליוותה אותה מלידתה אך לא הייתה ידועה עד כה. לשמחתנו, הצלחנו לעצור את הדימום!"

למחרת הניתוח, הילה עברה צינתור מח אשר הדגים השתלטות טובה על בעיית כלי הדם ושלושה ימים לאחר הניתוח, הילה התעוררה כשלא נותרה עין יבשה אחת בקרב הצוות הרפואי שראה אותה מחייכת ומדברת אליהם.

"כשהיא התעוררה והגיבה לנו אנחנו לא האמנו", סיפר גבריאל. "היא התחילה לדבר ולשאול שאלות כאילו הזמן עצר מלכת והמשיכה מאותה נקודת זמן שבה היא נעצרה, הצפייה בפסטיגל. השיא היה כששאלתי אותה מה היא הכי אוהבת לאכול? היא לא התבלבלה וענתה לי: 'פיצה עם זיתים' וכשענתה לי את התשובה הזו הבנתי שהיא זוכרת, שהמוח לא נפגע. לא הפסקנו לחבקה ולנשקה והרגשנו כאלה ברי מזל".

הילה התאוששה ועברה מאשפוז ביחידה לטיפול נמרץ ילדים בבית החולים ב"דנה-דואק" למחלקת כירורגיה מוגברת ונמצאת בתהליך של התאוששות. דבר אחד היא ביקשה: "אל תזמינו לי אמבולנס, החלום שלי זה רק לפגוש את הזמרת ששרה את השיר".