
בוועדה לקידום מעמד האישה נערך היום (רביעי) דיון בנושא הטיפול באלימות נגד נשים.
כל הדוברים התייחסו אך ורק לנשים קורבנות ולגברים רוצחים..."איך נאתר גברים אלימים?", "איך נטפל בגברים אלימים?" ועוד ועוד. איפה "השוויון המגדרי" שכולם מאמינים בו?
ואם אפשר להמשיך לייצר שנאה בין נשים לגברים אז למה לא? לא הייתה התייחסות לסיטואציות מורכבות, לילדים, לגברים, למשפחה כמכלול. אחרי שעה של הקשבה דיברה אישה מהשלטון המקומי.
היא דיברה מהשטח ואמרה שהדברים לא שחור לבן וגם נשים לפעמים אלימות. מיד התווכחו איתה בוועדה ובקושי נתנו לה לסיים את דבריה.
אחרי עוד כמה דקות הגיע תורי לדבר רציתי להסביר שחסרים נתונים, ושצריך לטפל בכלל האלימות במשפחה. רציתי לבקש שני דברים פשוטים א. דרישה מהמשטרה לבצע רישום של הסיבות של גברים שנרצחים. כי היום אין תיעוד אם זה על רקע סכסוך בין בני זוג (רק לידיעה 7 נשים נרצחו השנה על ידי בני זוג. 9 נרצחו על ידי אנשים אחרים ו-76 גברים נרצחו בלי שנדע אם יש קשר למשפחה)
ב. לבקש מתוך כל המיליונים מליון אחד למחקר יסודי בארץ על אלימות כלפי גברים לצערי לא הצלחתי לבקש. התחלתי בקצרה במקרה שהיה שבו טשטשו רצח של גבר על ידי אשתו וכתבו בכותרת: "גבר נדקר בקטטה" כאשר המסר לציבור הקוראים הוא: אין חמלה לסבל של גברים.
גברים הרי אלימים ואמורים למות בקטטות... ולאחר מכן כשהגעתי לעיקר שאלה אותי יו"ר הוועדה, ח"כ תמר זנגברג - את יודעת ממה גברים נרצחים? וכשבאתי לענות שזה בדיוק העניין שאין רישום היא קטעה את דבריי: כן או לא וכשאמרתי לא היא פשוט ניתקה לי את המיקרופון, סגרה את המסך ולא נתנה לי להמשיך.
הוועדה לקידום נשים ולקידום שוויון מגדרי לא יעזור לכם שלמות המשפחה היא הנושא. המאבק באלימות לא יכול להיות סכסוך מתמשך וחד צדדי בין גברים לנשים. לא ניתן להמשיך במצג ההזוי כאילו כל הגברים רוצחים וכל הנשים קורבנות.
השינוי לא יבוא מטיוח המציאות הגברים בחיינו הם האבות שלנו, הילדים שלנו, הבעלים שלנו וכשפוגעים בהם פוגעים בכולנו לא ניתן לכם להמשיך לסכסך בינינו ולהחריב משפחות ועולם שלם כמו באירופה. ובעיקר לא ניתן לכם לסתום לנו את הפה.