קנאביס
קנאביס צילום: אביר סולטן, פלאש 90

ימי הלגליזציה לקנאביס מתקרבים, אם נתייחס ברצינות מלאה לתכניותיו של שר המשפטים. בראיון לערוץ 7 מספר אורן אמסילי, פסיכותרפיסט מומחה ולשעבר מנהל במחלקה לתחלואה כפולה במכון הירושלמי, על מחקר שביצע על מנת לתמחר את ההשלכות הכלכליות של נזקי הלגליזציה.

"חקרתי את ההשלכות המנטאליות בעקבות הקנאביס. לא חקרתי את ההשלכות של תאונות דרכים, ירידה בפריון עבודה וכו', אלו עלויות כפולות ומכופלות שנחקרו במקומות אחרים", פותח אמסילי ומספר כי על מנת להגיע להשלכות המנטאליות "בודקים את העלויות במציאות הנוכחית, במצב שבו אנחנו ללא לגליזציה, ומסתכלים מה קורה בעולם, כמו בקולורדו ששם יש כבר כמה שנים לגליזציה, ובוחנים את ההשלכות על המשתמשים והמכורים, היקף המקרים של התפרצויות פסיכוטיות בהשפעת הקנאביס, ומתוך זה גוזרים כמה עולה יום אישפוז, כמה עולה מיטת אישפוז, כמה עולה ביטוח לאומי. כל האנשים האלה שנמצאים באישפוז שני שלישי ורביעי הופכים לסכיזופרנים שמקבלים קצבת ביטוח לאומי".

"כל אחד כזה 2.5 מיליון שקל למשק", מפתיע אמסילי וקובע כי ההגעה לנתון זה אינה מסובכת ואינה מורכבת: "כיום נמצאים 3400 חולי תחלואה כפולה במערכת, וצפויה קפיצה של עוד 3000 לפחות, ועוד אנשים שיתמכרו. לקנאביס מכורים כעשרה אחוזים מהמשתמשים. בקרב מתבגרים שהם אוכלוסיה בסיכון מדובר ב-16 אחוזים.

״מכל מאה משתמשים 16 ימצאו את עצמם במכוני גמילה, יפסיקו את חייהם, את העבודה או הלימודים לפרק זמן משמעותי. זו לא רק גמילה פיזית אלא בעיקר גמילה נפשית של שינוי אורח חיים לצורה שתאפשר לנו התנהלות להם שימוש בקנאביס".

סכום זה של 2.5 מיליון שקלים לכל מכור מתייחס רק לביטוח לאומי ואמסילי מפרט: "ביטוח לאומי משלם מיליארדים בכל חודש לנכים נפשית וגופנית. משלמים קרוב ל-3000 שקל לחודש לכל נכה. בהנחה שיש לו ילד אחד במשך עשרים שנה הקצבה הבסיסית עומדת על בין 1900 ל-3221, תלוי במספר הילדים. אם יש לו ילד אחד נכפיל בחודשי השנה נגיע לתוצאה הזו, 954 לכל ילד פלוס 3221 לחודש".

"במידה וחלילה ייצא מצב שבו אנשים ישתמשו בקנאביס באופן חופשי אנחנו צפויים לעליה של 74% בכמות המשתמשים, ולא מדובר בשימוש של פעם בשבוע שבועיים אלא בשימוש קבוע. כבר עכשיו מרבית המטופלים במרכזי הגמילה מגיעים בגלל קנאביס. מדובר בשחקן מאוד פעיל ומשמעותי מאוד בהתמכרויות ותחלואה כפולה".

"צריך להבין שלא מדובר במעידה קלה", מדגיש אמסילי. "התקף פסיכוטי זה משבר אדיר בחיים, וכשאדם עובר משבר כזה ומקבל תרופה שאולי מונעת את ההתקפות הבאות אבל את חוויית המשבר היא לא תתקן ולא תשנה את מציאות החיים החדשה שבה הוא חי על תרופות, שמצב הרוח שלו ירוד שאף מסגרת לא תקבל אותו כי הוא לא יכול להתמיד באף מסגרת בצורה עקבית ואנחנו מוצאים אותם חוזרים להשתמש. זה מעגל קסמים של עוד אישפוז ועוד אישפוז עד שהאדם הופך לבעל מחלה נפשית שאינה תלויה בשום דבר אלא קיימת בפני עצמה".

"אני רואה את האנשים הללו יום יום. זה שבר להם ולמשפחות. החיים שלהם לא יהיו אותו דבר. יש לי מטופל שהיה מצטיין בתיכון, קצין ביחידה קרבית, נסע לאמסטרדם, השתמש שם, חזר לארץ חצי-מאני, המשיך להשתמש בארץ והפך לפסיכוטי, עבר אישפוז ראשון ושני, ייצבנו אותו והוא הלך ללמוד באוניברסיטה כי הוא חשב שהוא התייצב והכול בסדר, אבל במהלך הסמסטר באוניברסיטה הפיתוי מאוד גדול והשימוש מאוד שכיח, הוא לא עמד בפיתוי וחזר להשתמש. בבחינות סמסטר הוא כבר לא היה באוניברסיטה אלא מאושפז בכפר שאול. זה אבדן של חיים".

אמסילי מבקר את הניסיון להציג את הלגליזציה כדרכה של ישראל להפוך למדינה נאורה. "בכמה מדינות יש לגליזציה? ארבע, ושתיים מהן מדינות עולם שלישי. המדינות מסביב לקולורדו לא נהגו כמוה כי כנראה שיש למשוכה הזו חשיבות שגרמה לכמעט כל המדינות בעולם שלא לעשות זאת".

"לפי החזון של שר המשפטים בתוך תשעה חודשים אנחנו שם והמשמעות כבדה לא רק ברמה הכלכלית. עשינו את החישוב הכלכלי רק כדי לשבר את האוזן, שאנשים יבינו את ההשלכות הכלכליות והנפשיות. מדובר בדיני נפשות. אנשים עוברים ממסגרות אישפוז למסגרות גמילה והוסטל במשך שלוש שנים של ניסיון להעמיד חזרה את החיים על הרגליים. לא מדובר רק במיליארד וחצי שקלים אלא באלפי אנשים שאנחנו מסכנים אותם. על מה? אלו מתבגרים שרמת השיפוט שלהם לבסס את הדחפים והרצון להשתמש בקנאביס הוא אל מהגבוהים. הם אוכלוסיה מאוד רגישה בהקשר הפסיכוטי וההתמכרותי".

"אנחנו מדברים אבל נופלים על אזניים ערלות", הוא מתאר את המאמץ לשנות את השיח הציבורי סביב הלגליזציה. "יש כאן מערכת לוביסטית חזקה מאוד של תעשיית הקנאביס. הם הציבו בחזית אנשים מהשורה הראשונה של הפוליטיקאים והם מובילים את המהלך. חלק מהם קיבלו מניות ולא שכר כך שהאינטרס שלהם הוא לפדות את המניות האלה כשהחברות הללו ייסחרו בבורסה אחרי שהלגליזציה תעבור כי הביקוש יעלה".

"בנוסף, יש הרבה חברי כנסת שאומרים שכולם משתמשים, אבל זה לא נכון. למה אתה הופך את כולם לעבריינים? יש כאן שגיאה מהותית. יש כאן תהליך של הפסקת הגשת כתבי אישום בגין שימוש קנאביס בשלוש הפעמים הראשונות. בפעמים הללו מקבלים רק אלפיים שקל. כשאדם משתמש בבית אף שוטר לא נכנס מהחלון לבית לעצור אותו. לטעון שהופכים אנשים שמשתמשים בד' אמותיהם לפושעים זה לא נכון. המשטרה לא מתעסקת בזה כבר שנים".

ומה באשר לקולות האחרים בכנסת? "לצערי המתנגדים הם יחסית שקטים לעומת הדומיננטיות והקולניות של העומדים בראש הלגליזציה. כששר המשפטים מודיע חגיגית שנעשה לגליזציה וגנץ אומר שנהיה מדינה נאורה. על איזו נאורות הוא מדבר? כנראה שהם מריחים בחירות מתקרבות והם סבורים שמאחורי הלגליזציה יש כמה מנדטים. זה התחיל בפייגלין והמשיך משם".

"התחושה שלנו היא שאין מבוגר אחראי שאומר שעם כל הכבוד למנדטים יש כאן דיני נפשות. אנחנו מסכנים אנשים. תרבות חברתית הולכת להשתנות", מזהיר אמסילי ומוסיף לספר על הניסיון בעולם: "התובע הראשי בקולוראדו אומר שכמות ההשעיות מבתי ספר תיכוניים גדלה במאות אחוזים כי אנשים מגיעים מסטולים לבית הספר ומעיפים אותם מבית הספר. אמנם אסורה מכירה בגיל פחות מ-18, אבל יש שוק שחור מאוד ענף והוא פורח והוא יפרח. באורוגוואי המצב מזעזע ואנחנו נוהים אחרי משובת נעורים של כמה פוליטיקאים שחושבים שזה מה שיהפוך אותם לסלבס של הבחירות הבאות".

אמסילי מספר על מדריך שבו רוכזו את הנתונים והלקחים העדכניים ביותר מהעולם וזו נמסרה לחברי הכנסת, "כדי שיבינו לאן זה הולך, כי לא ניתן יהיה לחזור אחורה. הלגליזציה היא עניין של לגיטימיות ולא רק של חוקיות, וכשמתבגר מבין שזה לגיטימי להשתמש הוא ישתמש. קבוצת היחס שלו היא לא החברים אלא האח הגדול שלו או האבא שלו והוא ישתמש".

בדבריו מזכיר אמסילי את החשש הגדול מעישון של חיילים בתוך הבסיסים, לפני עלייה לטנק או לטיסה, "איפה הכשירות הקרבית שלנו? יש כאן מציאות של אנשים בגילאי חמישים שהכירו את הקנאביס של לפני שלושים שנה עם 2-3 אחוזי חומר פעיל והם מחליטים החלטות לגבי הקנאביס של היום שבו החומר הפעיל והממסטל הוא 40 אחוז וההשפעה היא פי מאה, וההשפעה היא ארוכת טווח הרבה מעבר לשלוש שעות של סאטלה. זה ערפול חושים אחר ואף אחד לא מרים את הכפפה ואומר תרדו מהעץ".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו