כשהסטודנטים בישראל לומדים בעיקר בזום, נשיא מכללת אורות ישראל פרופ' יובל סיני גאה באמון שזוכה לו המכללה גם כשהלמידה מרחוק.
הוא מצביע על סקר שביעות רצון שערכה התאחדות הסטודנטים הארצית בשבועות האחרונים ובו זכתה אורות ישראל במקום הראשון בין המוסדות הדתיים, ובמקום השלישי מכלל 63 האוניברסיטאות והמכללות בארץ, אחרי האוניברסיטה הפתוחה ומכללת גורדון.
"ההישג הגדול שלנו נובע מהתפיסה הפדגוגית, המשלבת לא רק חדשנות דיגיטלית אלא גם חדשנות פדגוגית. בעידן הקורונה אנחנו רואים עד כמה דרמטי הנושא של החינוך. תמיד ביקשנו את הטובים לחינוך, בטח בציונות הדתית, אבל בזמן הקורונה אנחנו מבינים שזה קיומי. לכולנו יש ילדים ואנחנו רואים את המצוקה והאתגרים של עידן המסכים והזומים, איך נכון ללמד ואיך נכון לגשת אל התלמידים".
האמון של הסטודנטים והסטודנטיות בשני הקמפוסים בא לידי ביטוי בגידול ניכר במכללה. "מאז שהגעתי לפני ארבע וחצי שנים ועד היום יש גידול כולל של כ־75 אחוזים במספר הסטודנטים והסטודנטיות בתואר ראשון ושני", אומר פרופ' סיני בהתרגשות. "בית הספר לתואר שני, גדל השנה בכ־30 אחוזים לעומת השנה שחלפה, ובמצטבר מאז שהגעתי למכללה נרשם בו גידול של כ־150 אחוזים. כך שבתואר שני אנחנו לא רק הכי גדולים במכללות הדתיות אלא הגדולים בארץ. יש גם גידול משמעותי בלומדים לתואר הראשון."
"בקמפוס אלקנה," מפרט סיני, "מאז התחלתי בתפקיד יש עליה של כ־120 אחוזים בכלל הסטודנטיות – והקמפוס יותר מהכפיל את עצמו". בקרב המגזר החרדי הנתונים אף גבוהים יותר. "בקרב הציבור החרדי יש גידול של כ־300 אחוזים. יותר ויותר חרדים נהנים מהקמפוסים ומהאווירה התורנית במקום. הציבור החרדי מאוד יקר לנו, וחשוב לנו שיתמקצע בנושא של הכשרת מורים ויביא פרנסה טובה לבוגריו".
את הקרדיט על ההצלחה מעניק פרופ' סיני לצוות ההוראה ולעובדים שמשקיעים לילות כימים למען הצלחת הסטודנטים והסטודנטיות. "זכינו בצוות מצוין ומקצועי בשני הקמפוסים שמשקיע את כל כולו למען הסטודנטים שמבינים שההוראה היא שליחות. אורות כאקדמיה תורנית היא הבית הטבעי שלהם, אנשים ונשים אוהבי התורה והארץ. חשוב לעם ישראל להביא את הטובים ביותר לחינוך. יש פה אמירה: זה העתיד שלנו."
התלמיד של הרב סבתו
מי שחושב שהסיפור העדתי בציבור הדתי־לאומי לא רלוונטי ונחלת העבר, היה צריך להגיע לכנסים של מכללת אורות כדי להיווכח עד כמה הסוגיה העדתית בציונות הדתית חיה ובועטת. "ליבי במזרח", הוא שם הכנס שעוסק ביהדות ארצות האסלאם כבר שנה רביעית ברציפות. זה לא רק כמות הנוכחים בכנס, אלא בעיקר המעורבות הרגשית של רבים מהיושבים בקהל, שלא נתנו לאירוע להתנהל ככנס אקדמי קר.
"אני מאוד גאה במיזם 'ליבי במזרח'. הגעתי לאורות ישראל לפני ארבע וחצי שנים וזהו אחד הדברים הראשונים שעשיתי", מספר ל'בשבע' פרופ' יובל סיני, נשיא המכללה. "ההחלטה נבעה משני מקומות: כתלמיד ישיבת ההסדר במעלה אדומים למדתי אצל מורי ורבי הרב חיים סבתו, ספגנו תפילה אשכנזית וספרדית בימים נוראים, ודרך הספרים נפתחנו לתרבות הזאת. גם כפרופסור למשפט עברי עסקתי בנושא של ההלכה בימי הביניים ובדורות האחרונים ונחשפתי למקומו המיוחד של הרב בקהילות צפון אפריקה. שאלתי את עצמי לא פעם: למה בישיבה התיכונית לא הכרנו את העושר הנפלא הזה?".
העיסוק במזרחיות גלש גם לקורסי הלימוד לתואר?
"כן, יש לנו קורסים ייעודיים בתואר ראשון ושני שבהם הסטודנטים נחשפים לפועלם של חכמי המזרח ונועדו למורים הרוצים ללמד את התחום אבל אין להם את הידע. יזמנו את כנס 'ליבי במזרח' שבראשו עומד הרב ד"ר משה רחימי, סגן הרקטור ובעקבותיו יוצא מידי שנה ספר אקדמי, העוסק בתחומי ההיסטוריה ומתפרסמים בו מאמרים ומחקרים מדעיים בנושאים הנוגעים ליהדות ארצות האסלאם במגוון תחומים".
התלמידים הופתעו מתורת חכמי המזרח?
"כמובן. הם גדלו על תודעה שבתחילת הציונות היו בעיקר העלייה הראשונה והשנייה ממזרח אירופה ופתאום הם מגלים מה הייתה התרומה של העלייה מארצות המזרח להוויה הישראלית ולציונות. הם גילו על העומק של חכמי המזרח וההשפעה שלהם בדגש מיוחד על ההגות הציונית. לרבים מחכמי ארצות המזרח הייתה חיבה טבעית לציון, גישה טבעית בלתי אמצעית לציונות. אחד המרצים בקמפוס רחובות סיפר לי סיפור מדהים. אחרי שהוא לימד בכיתה על חכם שפעל במרוקו לפני 100 שנה, אחד מהתלמידים מצא ספר ישן בספריה של אבא שלו, ספר שנכתב על ידי הסבא רבא שלו – שהיה אותו חכם שעליו למדו בכיתה, והוא לא ידע זאת! ואני שואל: למה צריך כל כך הרבה שנים כדי לסגור את המעגל? יש לנו חובה מוסרית ותרבותית לסגור את המעגלים הללו ולחשוף את המורשת הנפלאה של מנהיגי הקהילות בארצות המזרח".
לשמור על המשפחה
אחד החידושים באורות ישראל הוא 'המרכז ללימודי משפחה', מרכז שבו יש מגוון קורסים בנושאים הקשורים לחיים במשפחה. בקמפוס אלקנה לנשים מתמקד המרכז בייעוץ זוגי, בחינוך לזוגיות לנשות חינוך ויועצות, בהעשרת ארגז הכלים הזוגי והכשרת מדריכות כלות, ובשיעורי תורה 'בשבילך' ובקמפוס רחובות לגברים הוא מתמקד ביחסים בין בני זוג, בין הורים ומורים למתבגרים, התמודדות עם דור המסכים ועוד. "באופן אישי, היוזמה שאני הכי שמח וגאה בה היא הקמת המרכז ללימודי משפחה", משתף סיני. "הגעתי מעולם המשפט שבו אנשים רבים כל היום זה עם זה. המשפחה היא באמת סלע קיומנו, ובעידן הקורונה רואים זאת עוד יותר. לפני כמה שנים, שמעתי סיפור מזעזע מגננת על ילדה שחגגו לה יום הולדת, והיא ציירה ציור מאוד יפה. אמרה לה הגננת: אולי תשימי את הציור בתוך התיק ותראי לאמא שלך. הילדה סירבה ואמרה: אולי את תצלמי ותשלחי לאמא שלי בווטסאפ, אחרת היא לא תשים לב לציור. כשהיחס האישי בין האמא לילדה הוא באמצעות וואטסאפ ורשתות חברתיות, היינו מוכרחים להקים משהו ייחודי שיתרום להתמודדות בתוך המשפחה. בין השאר, בקמפוס רחובות, מדובר בקורסי חובה שמעבירים אותם אנשי מקצוע ורבנים מומחים בתחום, כמו הרב אלי שיינפלד והרב אלישע אבינר. הקורסים נותנים כלים למורה לעתיד להתמודד עם הבעיות הלא פשוטות של הנוער המתבגר. כמו כן, כחלק מהתפיסה ההוליסטית של משפחה וחינוך במרכז ללימודי משפחה בקמפוס אלקנה, פתחנו סדנה לזוגות נשואים שגרים במעונות וגדלים בצל קורתנו, בפרט שחלק מהנשים נשואות לקצינים שנמצאים בצבא. אנחנו עוסקים גם בשאלה איך מחנכים לזוגיות, ובייחוד בתקופה זו. איך יוצאים היום לדייטים, דרך הזום?".
המיזם שואב אליו אנשים ונשים מחוץ לקמפוס. "אנשים מגיעים מכל האיזור לקורסים ייעודים כדי להעשיר את ההשכלה, ובאווירת חנוכה, האורות מאירים למרחוק ורבים באים ליהנות מאורם".
את הקרדיט העיקרי למיזם באלקנה הוא מעניק לד"ר חנה קטן ולד"ר ציפי ריין, "שתי נשים נפלאות שמקדישות הרבה מאוד זמן וחזון לתת משלהן למיזם הזה. זהו מיזם מיוחד, מפני שיש אצלנו אקדמיה, אבל לעומת שאר המוסדות, זו אקדמיה תורנית. בתחום המשפחה יש לתורה קול מרכזי, לצד מומחים מקצועיים, יש הרבה מאוד רבנים ורבניות עם הרבה ניסיון בתחומים הללו".
הגניזה הקהירית במכללה לחינוך
בשנים האחרונות נוצר שיתוף פעולה אקדמי־מחקרי בין מכללת אורות ישראל ואוניברסיטת קיימברידג'. לפני שנה התקיים באוניברסיטת קיימברידג׳ הנודעת באנגליה כנס ייחודי, ראשון מסוגו, שהוא פרי שיתוף פעולה אקדמי־מחקרי שיזם הרב ד״ר צבי שטמפפר, ראש רשות המחקר של מכללת אורות ישראל ביחד עם יחידת הגניזה הקהירית שבאוניברסיטת קיימברידג'. הכנס עסק בחינוך, הורות ויצירת זהות מימי הביניים עד ימינו, והשתתפו בו חוקרים ידועי שם מהארץ ומהעולם. לא רק מקיימברידג׳ ומאורות, אלא גם חוקרים מאוניברסיטאות מובילות באנגליה, ספרד ואפילו מרצה מאוניברסיטת טוקיו, לצד מיטב המומחים בישראל מאוניברסיטאות מובילות. "מדובר בצעד נוסף בהתפתחותה האקדמית של מכללת אורות והפיכתה לגורם בינלאומי אקדמי משמעותי במחקר הספרות הרבנית והחינוך". בעקבות שיתוף הפעולה עם יחידת הגניזה של קיימברידג׳ הוקם באורות צוות חוקרים שעובד על הוצאה לאור מדעית של תשובות גאונים מן הגניזה שעדיין לא יצאו לאור.
"זו זכות גדולה להוביל אקדמיה תורנית", מסכם סיני "הוצאת תשובות הגאונים, החזרת חכמי המזרח לקידמת הבמה ופעילות מרכז המשפחה המתמודד עם התרבות המערבית ודור המסכים הם מיזמים המחברים את העבר עם העתיד. דווקא בימים הללו, חשוב לנו לחבר אליהם את הסטודנטים, אחרי הכל הם אלו שיובילו את החינוך של הדור הבא"