לא לעצום עיניים

כל הנתונים מורים על עלייה בחשיפה של ילדים לתכנים פוגעניים ברשת בזמן הקורונה. המאמץ למנוע את הסכנה צריך לבוא מ-3 כיוונים. דעה

יוסף שפייזר , י' בכסלו תשפ"א | עודכן: 18:29

יוסף שפייזר, יו"ר 'הפורום הדיגיטלי'
יוסף שפייזר, יו"ר 'הפורום הדיגיטלי'
צילום: ראובן קאפוצינסקי

לפני שבוע כונסה ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת לישיבה מיוחדת בנוגע לנתונים על רמת חשיפה גבוהה של ילדים לתכנים פוגעניים ברשת בזמן הקורונה.

השהות המוגברת מול המסכים העלתה באלפי אחוזים את החיפושים אחר תכנים בלתי הולמים, בנוסף לפריצות חוזרות ונשנות של האקרים לשיעורי הזום והשתלטות על השיעורים. מובן שקבוצות הלמידה בישיבות ובאולפנות היו יעד מרכזי לפריצות אלו, שהרי הפרובוקציה הרבה יותר אטרקטיבית שם. אל הוועדה הוזמנו בכירים מכל הסקטורים והרשויות בשביל לתת ביטוי למימדי התופעה.

כולם חזרו ואמרו את הידוע כבר: שגרת הקורונה חידדה את החשיפה לתכנים פוגעניים, עד לכדי פגיעות ממשיות. נציגים מהעמותה לשלום הילד וממוקד 105 שאמונים על דיווחים שכאלו תיארו עלייה תלולה בדיווחים למוקד. כשנשאל נציג משרד החינוך על הדרכים שבהן ניתן להתמגן מפני התכנים הפוגעניים בזמן החשיפה למסכים, תגובתו הייתה מהוססת ומתחמקת.

חברי כנסת משני צידי המתרס הפוליטי נכחו בוועדה וביקשו מהיו"ר למצוא פתרונות. במהלך חמש השנים האחרונות, עת הפכו הסמארטפונים לדיירי קבע גם בקרב בני הגילים הצעירים, המהלך האפקטיבי היחיד שהושג בנושא הוא המהלך שאנו הובלנו בשיתוף משרד התקשורת להגברת האכיפה על ידי מתן קנסות לחברות הסלולר שהצניעו את תוכניות הסינון לקטינים. מאז, אחת לכמה חודשים שולחות החברות הודעות ללקוחות בדבר האפשרויות הנוגעות לתוכנות הסינון.

גם כאן הפרצה עוד גדולה. הסינון שמציעות החברות בעיקרו מסנן אתרים פוגעניים אך משאיר את תחום הרשתות החברתיות מופקר לחלוטין. הפתרון המיידי הוא לחייב את החברות בתוכנות סינון חדישות יותר, שבהן החומר המגיע למכשיר מנותח על פי היבטים של קול ותמונה וניתן לחסום אותו לפני שהוא נצפה על ידי המשתמש. בשלב השני יש לחייב את כל תלמידי משרד החינוך בהתקנת תוכנה כזו, ובוודאי בזמני השיעורים בזום. המצב הנוכחי שבו ילדים מחויבים לשהות מול המסכים מחד וחשופים לתכנים פוגעניים מאידך הוא מסוכן, ואת הפתרונות לכך חייב לספק משרד החינוך, שמודע לסוגיה ומעלים עין באופן מובהק.

בתור מי שמוביל את המאבק הציבורי בנוגע למוגנות ילדים ברשת, אני מצר על היעדרותו של המגזר התורני מהשיח הרגולטורי. היכן הנציגים של המגזר התורני־אידיאולוגי בכל מה שקשור ללב ליבו של החינוך התורני? וכי אני צריך להסב את תשומת ליבם של ההורים לפרדוקס שבהשקעת עשרות אלפי שקלים בחינוך הילדים שנרמסים באחת בשהייה מול תכנים כאלה? איפה הנציגים חובשי הכיפה בסוגיה כזאת? חרדת ההאשמה בהדתה ובאיראניזציה משתיקה את נציגי הציבור שהיו אמורים להעלות על נס את המאבק שכרגע פוער בספינתם חור אדיר מימדים.

למען ההגינות, חבר הכנסת נפתלי בנט הוא היחיד שהתייחס לבעיית המסכים. הוא אף כתב לאחרונה תוכנית חינוך בעקבות ההבנה כי החשיפה למסכים ולתכנים הפוגעניים שהם מביאים איתם היא אחד הגורמים הישירים המשפיעים לרעה על הילדים ובני הנוער בנשירה מתוכנית הלימודים, עלייה בשיעור החרדות והדיכאונות והשפעות רבות נוספות שאנחנו מדברים עליהן השכם והערב.

אני רוצה לקרוא מכאן להורים, לפוליטיקאים וליזמים טכנולוגיים. ראשית, לכולם יחד. תקופת הקורונה חידדה את בעיית המסכים לאין שיעור. ישנו קונצנזוס חוצה מגזרים בדבר מימדי התופעה וכולם מבינים שיש לנקוט באמצעים טכנולוגיים וחינוכיים כאחד. יש לכך מוכנות בציבור. ראיה פשוטה לכך היא הקליפ הפרובוקטיבי של עדי ביטי שזכה לתגובה שלילית חריפה מהורים וילדיהם. בתוך 24 שעות זכה הסרטון לעשרות אלפי "דיסלייקים" ודיווחים ליוטיוב שגרמו למפיקים להרבה כאבי ראש. את הכוח הזה יש להמיר לכוח פרקטי יותר.

על ההורים לדעת כי לדעתנו המקצועית מכשיר מוגן הוא רק מכשיר שיש בו התקנה של תוכנת סינון במכשיר הקצה. סינון כזה כיום מוצע בתשלום, אבל הוא הכרחי לחלוטין. בנוסף לכך, היכולת להתמגן נפשית מפני פגיעה תלויה בחשיפה ראשונית נכונה של הורה או מבוגר אחראי שיודע להנגיש את התכנים הללו לילד. ישנה משמעות עצומה מנין הגיעה החשיפה הראשונית לכל מה שקשור ביחסים בין המינים ולדרך שבה מתמודדים עם חשיפה כזו. מצד הפוליטיקאים, ההימנעות של אנשי הימין האידיאולוגי מכל מה שקשור לבעיית המסכים היא טמינת ראש בחול. שרטטתי פה כמה מהלכים מיידיים שיש לעשות הן ברמת הסינון של חברות הסלולר והן ברמת החיוב לכל תלמידי בתי הספר הממלכתיים, להם יש להוסיף תמריצים ממשלתיים למיזמים טכנולוגיים חדישים ומונגשים.

הצלע השלישית היא היזמים. עם כל ההשקעה בתוכניות חינוך חדישות למניעה ולמיניות בריאה, הבעיה הזאת היא טכנולוגית ותיפתר בראש ובראשונה במישור הזה. הביקוש לפתרונות טכנולוגיים הוא כלל עולמי, ובישראל שרמת השימוש האינטרנטי בה היא מהגבוהים בעולם על אחת כמה וכמה. אני פונה מכאן לכל יזם, מתכנת, מעצב חוויית משתמש: אנא מכם, היחלצו לעניין. התחרות בתחום המוגנות הטכנולוגית דלילה מדי, ויש להגביר אותה.

הכותב הוא יו״ר הפורום הדיגיטלי - שומרים על הילדים ברשת