מאז שהוקמה הממשלה לא חלף שבוע מבלי שהוכרז על מותה בטרם עת. השבוע, עם הקמת ועדת החקירה של גנץ לפרשת הצוללות, רבים הזדרזו לחתום על תעודת הפטירה הרשמית, וכבר סימנו מראש את התאריך: 23 בדצמבר, המועד האחרון לאישור תקציב המדינה.
ועדיין ייתכן שיתחולל כאן נס רפואי או לפחות הארכת חיים מלאכותית: הדינמיקה היא של בחירות, אבל האינטרס של כל מרכיבי הממשלה הוא לדחות אותן. נתניהו זקוק לעוד קצת זמן כדי שהחיסונים יגיעו וכוחו של בנט יקטן, החרדים מעדיפים השלמה של חוק הגיוס לפני שהכנסת מתפזרת, וגנץ יודע ששום דבר טוב לא מחכה לו בחוץ. טובים עוד כמה חודשים על הכיסא ממערכת בחירות נוספת שבסופה יימחק מהפוליטיקה הישראלית.
גם אם האינטרס יבלום את הדינמיקה, זו תהיה ארכה קצרת מועד. בחירות 2021 יתקיימו בין סוף מרץ לסוף יוני. על הנייר, גוש הימין־חרדים, עם 65 ואפילו 68 מנדטים בחלק מהסקרים, יכול להרכיב ממשלה יציבה בקלות. הבעיה היא שאין גוש כזה. נתניהו פירק אותו כשהשאיר את ימינה בחוץ. החרדים ששתקו אז מול השלכת חבריהם מהציונות הדתית מתייסרים היום בקול, ואפשר רק לדמיין את זעקות השבר על הבגידה ההיסטורית שהיו נשמעות אם הסרוגים היו נכנסים לממשלה בלי החרדים.
בסביבת נתניהו מתלבטים האם בנט הוא האיום על ממשלת נתניהו הבאה או אולי המפתח אליה. הוא היחיד שמזיז מנדטים מגוש לגוש ומגדיל תיאורטית את מרחב התמרון של נתניהו, אבל הוא גם היחיד שלוקח מנדטים מהבייס הימני העמוק ומכריז שהם אינם בכיסו של ראש הממשלה. וחמור מכך: הוא היחיד שמאתגר את נתניהו בסעיף ההתאמה לראשות הממשלה.
האסטרטגיה המתגבשת בליכוד מורכבת משני שלבים. הראשון כבר החל: ריסוק בנט גם במחיר הפגיעה בגוש ז"ל. זו הסיבה שבליכוד מנסים להעלות שוב את הנושא הלהט"בי ולהציג את יו"ר ימינה כהומופוב, באופן שיכווץ אותו בכמה מנדטים, גם במחיר שיבת המצביעים הליברלים אל המרכז־שמאל. בהמשך, אם יצליחו לפגוע במעמדו של בנט כאלטרנטיבה לראשות הממשלה, ינסו למזער את כוחו בתוך הימין. בצלאל סמוטריץ' הוא תעודת היושר והביטוח שלו לתרחיש כזה. ורק אחרי שיגלחו אותו מכאן ומכאן, בליכוד ינסו לפרוש עליו חסות מחודשת כחלק מהבלוק ולהתרכז במאבק דו־ראשי מול יריב נוח בהרבה: יאיר לפיד.
בנט מודע למאמץ הזה, וקרוע בין מצביעיו הישנים למצביעיו החדשים. הדרך היחידה לשמר אצלו את שתי הקבוצות היא התמקדות בענייני הקורונה והכלכלה והתעלמות מכל השאר. סקר עומק שהזמינה אחת המפלגות מלמד שאלו אכן הנושאים שיעמדו בלב שיקולי ההצבעה של אזרחי ישראל. הרבה מעל מערכת המשפט, המאבק בשלטון הפקידים או אפילו שאלת רק ביבי או רק לא ביבי. אך זו אמת לשעתה בעולם שטרום החיסון.
גם אם בנט יאבד את הקידומת 2 שמעליה התייצב כבר שבועות ארוכים יהיה לו תפקיד מפתח בהרכבת הממשלה הבאה. לא בטוח שהוא יעמוד בראשה, אבל כמעט בכל תרחיש הוא זה שיכתיב כיצד היא תיראה. שני סקרים שפורסמו השבוע הציגו שתי ממשלות אפשריות: בסקר 'כאן 11' נתניהו עם 31 מנדטים לעומת בנט עם 21. הימין והחרדים יחד עם מספר פנטסטי של 68 מנדטים. תיאורטית, נתניהו בנט ודרעי יכולים להרכיב ממשלה לבדם. בסקר חדשות 13 הפער קטן בהרבה: 27־23 לנתניהו. גם כאן הימין והחרדים יכולים להרכיב ממשלת 64 מנדטים, אבל הסקר הזה פותח אפשרות גם לממשלה אחרת: ימינה, יש עתיד, כחול־לבן וישראל ביתנו מגיעות יחד ל־61 מנדטים. ממשלה בראשות בנט בלי מרצ והערבים ובלי תלות בליכוד ובחרדים.
ממשלה כזאת עשויה לפתות את בנט, שיוכל להיכנס באופן מיידי למשרד ראש הממשלה גם אם ברוטציה שבה הוא הראשון, אבל עומדת בסתירה לאסטרטגיה הרחבה יותר שלו - לרשת את מקומו של נתניהו כמנהיג מחנה הימין (לכן הוא גם מקפיד להיזהר בכבודו של ראש הממשלה). הברית עם החרדים היא הכלל הראשון כדי להיכנס לפוזיציה הזאת, וחידוש ברית האחים עם לפיד והרחבתה גם לליברמן עשוי לתת רווח גבוה מאוד בטווח הקצר, אבל לפגוע בו בטווח הארוך ולאפשר צמיחת יורש לנתניהו מתוך הליכוד.
עד כה בנט הוכיח שהוא איש של אקזיטים קצרי טווח, אבל בחודשים האחרונים הוא מתרגל פוליטיקה קצת אחרת. הדילמה הזאת מעסיקה אותו כבר כעת, אבל הוא פותר אותה באמירות כלליות על ממשלת אחדות שכולם יוזמנו אליה. מודל שמיר מ־84'. גם החרדים וגם לפיד יוכלו לקחת חלק ומי שיחרים הוא זה שיישאר בחוץ. זו תשובה טובה לקמפיין, אבל היא לא תעמוד לו בימי המשא ומתן הקשוחים לפני ההמלצה לנשיא. אם רק יגיע אליהם מעמדה כזאת.
שופינג או חינוך?
ציר הזמן הפוליטי נגזר מהקורונה, אבל המגפה לא מתחשבת בפוליטיקה וסגר שלישי עדיין אפשרי, גם אם יוכרז על מערכת בחירות. האיזון השברירי של מקדם ההדבקה שעומד כעת על 1 נמצא בסיכון מתמיד להתפרצות, בטח עם המשך הפתיחה של המשק בזמן שמספר החולים המאומתים היומי שוב מטפס ומתקרב לאלף נדבקים ביום.
עיקר הדיון בקבינט הקורונה עסק השבוע בשאלה האם להשלים את פתיחת כל מערכת החינוך או להחזיר את הקניונים לפעילות. כמה שעות קודם לכן הרב קנייבסקי כבר חתך את הדיון כשפרסם הוראה באמצעות מכתב של בתו הרבנית קולדצקי - לפתוח את אחרוני מוסדות החינוך של הבנות החרדיות, מפני שמצבן של התלמידות שנשארו בבית ״גובל בפיקוח נפש״.
בניגוד לזעם שעוררה פתיחת תלמודי התורה לפני חמישה שבועות, העמדה הזאת התקבלה כמעט בקנאה מחוץ למגזר החרדי. אולי בגלל הידיעה שהמערכת כולה צפויה להיפתח בקרוב, ואולי בזכות נתוני התחלואה הנמוכים שמציג המגזר גם בשבוע החולף. רק ארבעה אחוזים מהמאושפזים החדשים הם חרדים, בזמן שחלקם באוכלוסייה הוא 12 אחוזים. בין אם זה נס, מזל או חסינות חלקית, במגזר החרדי לקחו סיכון בריאותי של התפרצות נוספת, וגם סיכון חברתי לא מבוטל. אם החרדים היו נושאים באחריות לסגר שלישי, הזעם כלפיהם על הפרת החוק והאגואיזם הקהילתי היה גובה מחיר שלא היה מסתכם רק בפוליטיקה.
הנינוחות היחסית שבה מתנהל הדיון כעת לא מגיעה רק מהמספרים הנמוכים, אלא מתוקף מוסרי־בדיעבד שהעניק הדיון בקבינט על המסחר מול החינוך, והאיום במרד הקניונים שהושמע השבוע. רק ברגע הזה החרדים הרגישו שהם יכולים להישיר מבט ולהשיב בשאלה משלהם: בשביל מה אתה מוכן להפר את החוק - שופינג או חינוך? פתיחת קניונים או תלמודי תורה?
לתגובות: 2sherki@gmail.com