"החלטתי לסרב להתגייס לצבא, כיוון שאני חושבת שהמצב שלנו בישראל דורש שינוי ואני חלק מהשינוי הזה. בזכות הפעולה שלי השיח בנושא הכיבוש הולך ועולה, והסירוב שלי מוביל לשינוי.
נשפטתי בפעם הראשונה לעשרה ימים ובפעם השנייה לעשרים יום ונשלחתי לכלא. אני חושבת שהצבא יישבר קודם, אבל אני הולכת עם זה עד הסוף. אם הבחירה שלכם היא לא להתגייס - תקבלו בחירות נכונות למה שמתאים לכם ובהתאם לכיוון שאליו אתם לוקחים את מדינת ישראל", הנאום הזה של יסמין, נערה בת 18 שהחליטה לסרב להתגייס לצבא, קיבל במה בת שלוש דקות, כולל צוות צילום ועריכה, והכול על חשבון משלם המיסים הישראלי. לפחות באופן עקיף.
המסר של יסמין, כמו עשרות מסרים אחרים של סרבני גיוס המבקשים לשטוח את טענותיהם נגד צה"ל ומאשימים אותו בכיבוש, דיכוי ואלימות, משודרים במקום של כבוד בערוץ 'הטלוויזיה החברתית'.
'הטלוויזיה החברתית' נראית על פניו כמפעל תקשורתי שבא להשמיע תוכן אחר מזה שמובא בגופי התקשורת המרכזיים, תוך דגש על חיי האזרח הקטן ופעילים חברתיים. אבל עיון בתוכן שהוא מציג מגלה תכנים קיצוניים מהאגף השמאלי של המפה הפוליטית, כמו הכתמת שמו של צה"ל ותמיכה ברעיונות של חרם על מדינת ישראל וחברות מסחריות הפועלות בה.
בין מממני המיזם נמצאים הקרן החדשה לישראל, האיחוד האירופי, קרן אירופה־המזרח התיכון לתמיכה במגיני זכויות אדם, קרן רוזה לוקסמבורג של הממשלה הגרמנית ו‘בריטיש שלום־סלאם טראסט’. כשמדובר במיזם שמאל אנטי־ציוני השמות הללו לא מפתיעים כלל, אבל בין השמות מסתתר גוף מפתיע במיוחד: משרד התקשורת הישראלי.
גל פתוח לסרבנים
בשנים האחרונות קיבלה 'הטלוויזיה החברתית' מענק של קרוב ל־200 אלף שקלים מהממשלה דרך משרד התקשורת בכל שנה. במצטבר – סכום שמגיע למיליון שקלים.
בשנת 2019, למשל, קיבל הערוץ ממשרד התקשורת מענק בסך 193,300 שקלים, שהיוו כ־15 אחוזים מכלל תקציב הגוף התקשורתי לאותה שנה. מדובר במענק שניתן על ידי משרד התקשורת לגופי שידור המוגדרים כערוצים קהילתיים. לבקשת המענק יכול לפנות כל גוף תקשורת העוסק בשידור קהילתי ומביא קולות חברתיים שונים לידי ביטוי. המשרד דן בבקשות ומחליט למי להעניק את הכסף. 'הטלוויזיה החברתית' נמצאת בהתקשרות עם המשרד כבר משנת 2016, ונהנית מתמיכה דומה בשנים אלו.
כדי שהמענק יעבור חלק, מתחזקת 'הטלוויזיה החברתית' שתי זהויות – אחת ממלכתית אל מול משרדי הממשלה, ואחת רדיקלית אל מול קהל הצופים. באתר משרד המשפטים מופיעות מטרות הארגון הרשמיות כך: "העלאת מודעות ציבורית בתחומי חברה, סביבה, מדינה ותרבות כדי לקדם שינוי חברתי ושמירה על חרויות הפרט באמצעות תקשורת עצמאית. הכשרה של כשישים אנשי/ות מדיה בעיתונות שיפיקו כתבות למען שינוי חברתי והעלאת מודעות ויהוו בעתיד סוכני שינוי לחברה וקהילה שוויונית וצודקת יותר". קהל היעד של הטלוויזיה, לפי הרישום הממשלתי, הוא "אוכלוסייה ארצית, שאינם אזרחי ישראל, אנשים עם מוגבלויות, ארגונים ללא כוונת רווח, בלתי מועסקים, בעלי העדפה מינית מסוימת, הציבור הרחב, נשים, קשישים".
אבל באתר העמותה מופיעות מטרות ממלכתיות פחות. "להיות גוף תקשורת משמעותי ומוביל, שמקדם תוכן ושיח רדיקלי" נכתב שם, וקהל היעד על פי האתר הוא "קהל בעל תפיסת עולם של ‘מרכז שמאלה’ – הרוצה להתעדכן ולהעמיק בסוגיות חברתיות שונות, ושער לקשר בין סוגיות חברה, מדינה, סביבה ותרבות, שמעוניין להיחשף למציאות נוספת, שלא באה לידי ביטוי בתקשורת המרכזית ושרוצה כלים וידע כדי להיות מעורב ולעיתים גם חולק על עמדתנו".
הטלוויזיה החברתית מעלה תכנים בשיתוף פעולה עם ארגון השמאל 'מסרבות', שעל פי הגדרתו מהווה "רשת פעילות ופעילים שמטרתה היא לתמוך בסרבניות וסרבנים פוליטיים ולקדם שיח בנושא סרבנות בקרב הציבור הישראלי". במסגרת שיתוף הפעולה בין השניים כל סרבן גיוס זכאי לפרסם סרטון עם נאום משלו שפירט את הסיבות לבחירתו לא להתגייס.
תחום נוסף שמצטיין בו הערוץ הוא קריאות מובהקות להחרמת ישראל וחברות ישראליות. בשנת 2016 שודרה בערוץ כתבה על אפליקציה שבאמצעותה ניתן לעקוב אחר מוצרים ולברר את ארץ מוצאם, ובכך לאפשר חרם וסימון שלהם. קריין הטלוויזיה סיכם את הכתבה במילים: "אולי האפליקציה הזאת, שמאפשרת לנו להצביע ישירות באמצעות הארנק, תצליח לקדם את הערכים בהם אנו מאמינים”.
בעבר הייתה 'הטלוויזיה החברתית' מבין הגופים שחתמו על מכתב הקורא לממשלת נורבגיה להחרים את החברה הישראלית 'אלביט' בשל חלקה בבניית גדר ההפרדה. במכתב נאמר: "אנו קוראים למועצת האתיקה להסיר מתיק ההשקעות של קרן הפנסיה הממשלתית הנורבגית את כל התאגידים התומכים ומתחזקים את הכיבוש הישראלי של השטחים הפלסטינים”. בעקבות אותו מכתב, ממשלת נורבגיה אכן נענתה לדרישה ומשכה את השקעותיה מ'אלביט'.
כמו כן שידר הערוץ שני אירועים שבהם הובעה תמיכה בטרור בתיאטרון יפו. בנוסף לכך 'הטלוויזיה החברתית' הביעה כמה פעמים תמיכה פומבית בחרם על ישראל, בין היתר בחרם שיזם ארגון פיפ"א על ישראל. כל זה לא מנע ממשרד התקשורת להעביר ל'טלוויזיה החברתית' קרוב ל־200 אלף שקלים בשנה שעברה, וסכומים דומים גם בשנים שקדמו לה.
“פגיעה בעמדה הישראלית"
מי שריכז את הנתונים ועקב אחר החומרים המשודרים ב'טלוויזיה החברתית' הם אנשי ארגון 'בצלמו'. לקראת חלוקת המענקים ממשרד התקשורת לשנת 2021 פנה הארגון לשר התקשורת יועז הנדל והוא הבטיח לבחון את הדברים, אולם נכון לעכשיו לא נעשה כלום בנידון. עם זאת, ל'בשבע' נודע כי הנדל הביע בפני אנשי המשרד את עמדתו הנחרצת לפיה אין הצדקה להעניק מימון ציבורי לגופים תומכי סרבנות, וכי הוא בוחן אפשרויות משפטיות מול מועצת הכבלים והלוויין ומשרד האוצר.
שי גליק, מנכ"ל 'בצלמו', תוקף את המימון של הערוץ. "מדובר בהזיה. ארגון שחותם באופן רשמי על חרם נגד חברות ישראליות, שמביע באופן רשמי שוב ושוב תמיכה בסרבנות גיוס שהיא למעשה עבירה על החוק, שמשדר אירועים המוגדרים כאירועי תמיכה בטרור על ידי היועץ המשפטי, שפועל לציין את הנכבה – גוף כזה לא אמור לקבל כל מימון ציבורי מהמדינה בשום דרך שהיא.
"ראשי הערוץ אמורים לעמוד לדין על תמיכה בסרבנות ולכל הפחות על הפרקליטות לקבוע שאסור לממן דבר כזה. מצער מאוד ששר התקשורת יועז הנדל, שהוא סגן אלוף במילואים, בוחר לקחת את כספי משלם המיסים הישראלי ובמקום לנתב אותם לדברים נצרכים, הוא בוחר לחלק מאות אלפי שקלים שילכו כולם לקידום החרם על ישראל ולקידום סרבנות גיוס. בידי השר יש שלל חוקים כגון חוק הנכבה וחוק החרם, וגם השכל הישר מחייב למנוע ולהפסיק את המימון ההזוי הזה".
גליק מוסיף גם את ההשפעה ההרסנית שיש לערוצים כאלה על העמדה הישראלית. לדבריו, מדינת ישראל לא יכולה לדרוש ממדינות העולם להילחם נגד תנועת החרם, בשעה שהיא בעצמה מממנת ארגונים ועמותות שמקדמות את אותו החרם בדיוק. "הגיע הזמן שנפסיק להגיש את הלחי השנייה ונודיע שכל המחרים יוחרם”, הוא אומר. "מי שרוצה להחרים ולהסית נגד מדינת ישראל יוכל לעשות זאת, אך לא מכספי משלם המיסים הישראלי. רשות השירות הלאומי הבינה זאת מזמן וביטלה להם את כל התקנים. אנחנו קוראים לשר יועז הנדל, שמגדיר את עצמו ימין ציוני וממלכתי ומדבר על משילות - הגיע זמן ליותר מעשים ולא רק דיבורים".
בתגובה לפנייתנו הגיב אהוד שם טוב, העורך הראשי של 'הטלוויזיה החברתית', על הטענות בכתבה: "הטלוויזיה החברתית עוסקת בקשת רחבה של נושאים המשפיעים על החברה הישראלית. יש לנו אלפי כתבות בתחומי חברה, סביבה, תרבות ועוד, תוך מתן ייצוג וקול למגוון קבוצות המרכיבות את החברה הישראלית - במיוחד אלו שלא תמיד מקבלות מקום ראוי בתקשורת המרכזית. לתפיסתנו יש לנו תפקיד חשוב בהרחבת בנק הדעות והעמדות כמתבקש בשיח הציבורי בחברה דמוקרטית וחופשית. במידה ויש האשמה כלפינו כי כתבה מסוימת מפירה את החוק - נשמח לדעת על כך. כתבות שיש בהן ראיונות עם מי שמסרבים להתגייס לצבא אינן נופלות תחת שידול לסרבנות, אלא שמות זרקור על התופעה.
"חבל שגם עיתון 'בשבע' יהיה בין ערוצי התקשורת שיטעה את ציבור הצרכנים שלו. כל הכתבות שלנו משודרות בערוץ 98 בכבלים ובלוויין ועוברות פיקוח ובקרה של הערוץ המהווה לצורך העניין זרוע של המועצה לשידורי כבלים ולוויין שגם יועציה המשפטיים בחנו את הסוגיה. הטענה שאנו מחרימים את המדינה, גם היא חובבנית ולא מגובה, והיא חלק מאוסף המתקפות הממוחזרות של גופי ימין המתנגדים לנו ובוחרים לפעול נגדנו על ידי צמצום חופש הביטוי. ראוי היה שגופי התקשורת מהאגף הימני יתמכו בחופש הביטוי במקום לנסות להגביל את המימון של גופי תקשורת אחיהם למטרה האחת - הגברת חופש הביטוי ויצירת חברה טובה יותר לכולנו".
הטענות בדבר התוכן המשודר בערוץ עלו גם לפני שר התקשורת יועז הנדל. הנדל פועל כעת מול מועצת הכבלים והלויין ומול משרד האוצר כדי לבחון בערוצים משפטיים את הטענות שהושמעו נגד הטלוזייה החברתית.
בדיונים שנעשו בלשכת השר בנושא אמר הנדל כי לא מקובל עליו שגוף המקבל מימון מהמדינה יעודד סרבנות גיוס ופעילות נגד המדינה, והוא בודק אם ניתן להפסיק את ההכרה בערוץ בתור גוף משדר ובכך להפסיק לתת לו את המענק עבור שידורים קהילתיים.
ממועצת הכבלים והלווין נמסר בתגובה: "התוכן המשודר ב'טלוויזיה החברתית' במסגרת ערוץ 98 (הערוץ הקהילתי) בכבלים ובלווין נבדק באופן קבוע על ידי אגף הפיקוח של המועצה, ולאור תלונות שהתקבלו בשנים האחרונות הידקה המועצה את הביקורת על התכנים המשודרים בו, אך עד כה לא נמצאו בערוץ תכנים שאינם עולים בקנה אחד עם החוק. חלוקת התמיכות מתבצעת, כפי שנעשה עם כל גוף אחר, על פי מבחני תמיכה פומביים ואחידים ובליווי של ייעוץ משפטי וחשב מטעם משרד התקשורת.
"יש לציין כי לא אחת עוסקות תלונות נגד ה'טלוויזיה החברתית' בתכנים המופיעים באתר האינטרנט של העמותה. בעניין זה חשוב לציין כי תמיכת משרד התקשורת מבוססת על התכנים המשודרים בערוץ 98 באמצעות הוט ויס, ולא בגין אתר האינטרנט של העמותה.
"נוסיף ונציין, כי נושא התמיכה ב'טלוויזיה החברתית' הועבר גם לבחינת משרד האוצר, שלו הסמכות להפחתת תקציבי תמיכה שמעניקה המדינה, ומשרד האוצר קבע כי אין בתכנים המשודרים או בתכנים שהוזכרו בתלונות בעבר כדי להקים עילה מעילות ההפחתה בתמיכה הקבועות בחוק יסודות התקציב בהקשר זה.
"לבסוף נבהיר, כי משרד התקשורת לא תומך בתוכן המעודד סרבנות או חרם על מדינת ישראל. למיטב ידיעת המשרד לא הוגש כנגד ה"טלוויזיה החברתית" כל כתב אישום בגין הסתה להשתמטות או הסתה לאי ציות המהוות עבירות פליליות לא כל שכן לא ידוע על הרשעתה בדין בעניין זה על ידי גוף שיפוטי. כמובן שככל שיוגש כתב אישום כנגד הטלוויזיה החברתית בגין הסתה כאמור – הדברים יבחנו בהתאם".