קנביס – העובדות שרגילים לסלף

ד"ר משה איסרלס והרב עמיחי גורדין במאמר משותף על תופעת הקנביס. "הרסני, קטלני ובמקרים רבים בלתי הפיך"

הרב עמיחי גורדין וד"ר משה איסרלס , י' בכסלו תשפ"א

קנביס – העובדות שרגילים לסלף-ערוץ 7
אילוסטרציה
צילום: ISTOCK

(המאמר יפורסם בשבת הקרובה בעלון "עולם קטן")

מאמר זה נולד בשולחן שבת משפחתי לפני קצת יותר משנה. ישבנו יחד שני גיסים, אחד בני"ש ואחד דוקטור, ושיתפנו בתסכול האישי שלנו ממגפת הקנביס, הבני"ש היה נסער מתופעות חינוכיות שנחשף אליהן בעיסוקיו החינוכיים. הדוקטור היה נסער ממה שראה במחלקה ובמיון הפסיכיאטרי בבית החולים.

הטענות של תומכי הלגליזציה מתחלקות לשניים. יש הטוענים שאין למדינה זכות מוסרית לאסור על אנשים דברים שהם רוצים לעשות. ויש הטוענים שכיוון שיש הזקוקים לקנאביס מבחינה רפואית ומתקשים לקבל אותו, לכן יש להתיר את השימוש לכלל האוכלוסייה.

הטענה השניה קצת מוזרה. בשנת 2018 היו במדינת ישראל 30,000 אנשים שהשתמשו בקנאביס רפואי. מספר משמעותי שדורש התייחסות רצינית. אך האם בשל שליש אחוז מהאוכלוסייה שנתקלת בקשיים בירוקרטיים נשנה לכל האוכלוסייה את הכללים. האם כשנשרפה נורה בבית עוברים דירה, האם כשיש פנצ'ר בגלגל מחליפים רכב? אם יש בעיות בירוקרטיות כדאי לטפל באותם פקידים במשרד הבריאות במקום להפוך את העולם.

הטענה הראשונה מבוססת על חוסר הפנמת המסוכנות של הקנביס. לו ניסנקורן היה מודיע על לגליזציה של כל הסמים הקיימים לכל הגילאים, ועל פתיחת שוק תרופות המרשם לכל דורש, היתה בכך התנהלות עקבית. אבל הרואין עדיין אסור לשימוש, וקאנביס נאסר על צעירים, ואלפי תרופות מרשם גם הן אסורות למי שלא קיבל מרשם. גם ניסנקורן מודה שחובה על המדינה למנוע מאזרחיה לסכן את עצמם בצורה משמעותית.

הדיבורים הדמוקרטים והיפים הללו מחביאים את העובדה שאותם פוליטיקאים מדחיקים את המסוכנות של הקנאביס. לו היו מבלים אותם פוליטיקאים ערב אחד במחלקה פסיכיאטרית ומדברים עם בני המשפחות שהד"ר שבינינו נתקל בהם מידי יום, הם היו חושבים פעמיים אם להשתתף בריצת האמוק הזאת.

הציבור לא מודע למסוכנות הקנביס. התקשורת הישראלית סוגרת את המיקרופון של מתנגדי הקאנביס ונימוקיה עימה. אנחנו יודעים על מומחים גדולים בתחום שלא מוכנים להתראיין בנושא מחשש ללינץ' תקשורתי.

אנא, התעלמו מהצהרות פוליטיות חסרות אחריות של פוליטיקאים נטולי עמוד שדרה. התעלמו מיחסי ציבור של חברות קנביס עשירות שמעסיקות ראשי ממשלה בדימוס. התעלמו מהצהרות חסרות בסיס של מומחי הרשתות החברתיות. התעלמו מרעשי הרקע והתמקדו בעובדות.

מסקנה אחת ברורה של כל ועדות המומחים שדנו בנושא, כולל ועדת ניסנקורן (שבסוף בלי נימוקים המליצה על לגליזציה), היא שהקנביס הוא סם מסוכן למבוגרים ומסוכן והרסני לצעירים.

קנביס ממכר (רק אחד לשישה. רוצים להסתכן?), קנביס גורם לתחלואה פסיכיאטרית חמורה (גם כאן, לא את כולם אם יש לכם הגנים הנכונים, שאיש אינו יודע מה הם, יש סיכוי שתינצלו מפסיכוזה, מסכיזופרניה, מהפרעה דו-קוטבית, מהפרעות חרדה קשות ומעוד כל מיני מרעין בישין שאתם ממש לא מעוניינים להכיר), קנביס פוגע קשות בתהליך ההתבגרות של בני נוער (את זה אנחנו יכולים להבטיח כמעט לכולם).

איך החומר הזה משפיע עלינו?

נחזור לעובדות. הקנביס הוא סם פסיכו-אקטיבי המשפיע על מערכת העצבים המרכזית. מינון מופרז שלו עלול לגרום פגיעה בלתי הפיכה במערכות החשיבה וההתנהגות ובמצב הרוח.

עוצמת ההשפעה הפסיכו-אקטיבית של הקנביס תלויה בשיעור החומר הפעיל, ה-THC, שהוא מולקולה קטנה החודרת בקלות אל המוח האנושי. בעבר עמד שיעור החומר על 2%–4%, וכיום הוא עומד במקרים מסוימים על 30%–40%. פער עצום זה הגדיל את האפקט הפסיכו-אקטיבי של הצמח ואת שיעור המתמכרים אליו.

חשוב להבין שמבחינה רפואית קנביס אינו תרופה, והוא מכיל מ-על 300 (!) חומרים פעילים (המשפיעים על גוף האדם) בעוד שתרופה יכולה להכיל מרכיב אחד או שניים בלבד. , עם זאת חלק מהמרכיבים הפעילים שבקנביס (CBD, לדוגמה)) יש פוטנציאל רפואי ממשי, לשמש בסיס לתרופה, זאת לאחר מחקר רציני שטרם התבצע. אבל אל תתבלבלו. 300 מרכיבים פעילים זה אירוע. בשל נסיון רע מאוד בעבר, הרפואה למדה שחייבים לבדוק את ההשפעה של כל רכיב על האדם לפני שהופכים אותו לתרופה, תראו איזה זהירות ואמצעי בטיחות נוקטים לפני שמשחררים חיסון לקורונה...

להתמכר או להיות בן אדם?

קנביס הוא סם ממכר. כדי להימנע מוויכוחים מיותרים על אמינות טענותינו נצטט ישירות מדו"ח ועדת ניסנקורן: "במחקרים נמצא כי מי שהחל לצרוך קנביס בגיל ההתבגרות הוא בעל סיכון מוגבר לפתח תלות והתמכרות לקנביס, כ-10% מהאנשים שמשתמשים בקנביס באופן קבוע מתמכרים לו [...] שיעור המתמכרים בקרב המשתמשים בגיל צעיר גבוה יותר, ועומד על 1 ל-6 משתמשים".

שיחקתם פעם רולטה רוסית, חלילה? לקחת אקדח, לירות ולהמר שהכדור לא נמצא עכשיו בבית הבליעה. זה מה שעושה מי שמשתמש בקנביס. השתמשת בקנביס? סיכוי אחד לשישה (או אחד לעשרה, אם אתה מבוגר) שתתמכר. התמכרות היא תלות נפשית ופיזית בחומרים הפסיכו-אקטיביים הללו. תלות שמונעת ממך להפסיק להשתמש בחומרים הללו. תלות שמונעת ממך חיי חברה נורמליים ועבודה קבועה ונורמלית. תלות שמדרדרת את החיים שלך למטה. תלות שמונעת ממך להיות בן אדם.

הגמילה מההתמכרות קשה מאוד, ושיעור הכישלון (חזרה להתמכרות לקנביס) גבוה מאוד. הגמילה המתסכלת נושאת בחובה השפעות הפוכות מההשפעה האופיינית של הסם: חרדה, עצבנות, דיכאון ועוד.

הסכנה לצעירים גדולה במיוחד

קנביס גורם לתחלואה פסיכיאטרית. ושוב נצטט מדו"ח ועדת ניסנקורן: "השימוש בקנביס, בפרט בגיל צעיר (עד גיל 25) עלול לגרום לפגיעות בתחום בריאות הנפש, לרבות תגובות פסיכוטיות, סכיזופרניה, מחשבות אובדניות, חרדה והחמרת דיכאון [...] יש המפתחים מחלות נפש כרוניות בעקבות השימוש בקנביס [...] שימוש בקנביס בגיל ההתבגרות הביא לעליה משמעותית בדיכאון ולנטייה אובדנית [...] ההשפעות עלולות להיות קשות ואף בלתי הפיכות".

אגב, מחקר שפורסם לא מזמן מצביע על סיכון להשפעות פסיכיאטריות שליליות אפילו משימוש חד-פעמי בקנביס. מחקר זה מצטרף למחקר ישראלי קודם לו בדבר שימוש קצר מועד בקנביס או אפילו חד-פעמי כגורם להתפרצות הפרעה פסיכוטית ולהחמרה בהפרעה דיכאונית עד כדי אובדנות פעילה, חלילה.

כל פסיכיאטר יכול לספר לכם עשרות סיפורים אישיים על מטופלים שראה במו עיניו שנפגעו קשות ממגפת הקנביס. לשם המחשה שימו לב שמספר המאושפזים במחלקות תחלואה כפולה (מחלקות שמרבית המאושפזים בהן סובלים משילוב של מחלה פסיכיאטרית ושימוש לרעה בסמים) עלה עלייה ניכרת, מ-98 מאושפזים לפני עשור ל-900 מאושפזים לפני שנה. מאות רבות של אנשים הרסו לעצמם את החיים במו ידיהם באמצעות הקנביס.

עובדות אלו נכונות לכל גיל ובמיוחד בנוגע לבני נוער, וועדת ניסנקורן קבעה: "על סמך עדויות המומחים שהופיעו בפני הצוות... לקטינים ולצעירים עד גיל 25 עלולים להיגרם נזקים בריאותיים, פיזיים ומנטליים רבים יותר ".

בריחה, לא התמודדות

קנביס פוגע אנושות בתהליך ההתבגרות. כאבים הם מרכיב חשוב בבניית האישיות שלנו. הפתרון לכאבים פיזיים אינו מורפיום אלא טיפול שורשי באיבר הפגוע, וכך גם המרפא לכאבי נפש אינו במשכך כאבים בדמות קנביס. הסם עוזר לנפש לשכוח לזמן קצר את הכאב והריקנות, אבל גם אחרי שבורחים הגורם לריקנות ולכאב נשאר בתוך הנפש. לא מרפאים רגל שבורה באמצעות משככי כאבים, ולא מטפלים בלב מדוכדך וריקני באמצעות סמים.

הדברים האלה נכונים בנוגע לעולם המבוגרים, ומצבם של בני נוער וצעירים עד גיל 25 חמור הרבה יותר. פסיכולוגים קליניים ואנשי חינוך רבים מודאגים מאוד מהשלכות תופעת השימוש בקנביס על עתיד החברה שלנו (סיכום ממצה לטיעונים הללו נמצא בהרצאת הפסיכולוג הקליני דוד בנאי, כובע קסמים, כובע קסמים'). כשמבוגר בורח מכאבי הנפש שלו בריחה מלאכותית, זאת בעיה. כשבני נוער, שנמצאים בשלבי עיצוב מכריעים של האישיות שלהם, בורחים מכאבי הנפש וממלאים את המוח שלהם בסמים, זה הרסני, קטלני ובמקרים רבים בלתי הפיך.

הנוער שלנו הוא העתיד של המדינה. העתיד של המדינה הזאת אינו יכול לברוח מכאבי הנפש שלו. דור העתיד של המדינה הזאת צריך להיות חזק דיו להישיר מבט אל כאבי הנפש שלו ולהתמודד איתם באמת.

ד"ר משה איסרלס הוא מומחה לפסיכיאטריה בבית החולים האוניברסיטאי הדסה עין כרם

הרב עמיחי גורדין הוא ר"ם בישיבת הר עציון, ראש תוכנית צורים להכשרת מנהיגות חינוכית וראש תוכנית צור של החינוך הממלכתי-דתי להכשרת ראשי ישיבות תיכוניות