בשנת 2002 הפסיד המשק הישראלי 5.3 מיליארד ש"ח בשל היעדרויות עקב ימי מחלה של עובדים.
שיעור ימי העבודה המבוזבזים בגלל מחלות בתעשייה ובצבא הקבע בישראל מסתכם ב 5.2% לשנה, והנזק הישיר בגינם עומד על כ 5.3 מיליארד שקל ויותר.
נתונים אלה עולים מעבודת מחקר שנערכה בשלוחת אוניברסיטת דרבי בישראל בידי אורן שחר, יעקב בן עמי, מרצה בשלוחה ודר' צבי סגל, ראש החוג למנהל עסקים באוניברסיטת דרבי.
יש לציין כי במחקר לא נלקחו בחשבון היעדרויות שנגרמו עקב מחלות כרוניות ואשפוזים.
נתוני המחקר התבססו על נתונים אשר נאספו ביחידה צבאית מובחרת של חיל האוויר, המורכבת ברובה מקצינים ושכשליש מעובדיה הם מהנדסים. נתונים אחרים על התעשייה נאספו ממאגרי מידע וממחקר עצמי.
המחקר בוצע בעקבות גידול מדאיג של 22% במספר ימי ההיעדרות כתוצאה ממחלה בשנתיים האחרונות. המחקר ביקש לבדוק את השפעת עומס העבודה על שיעור ההיעדרויות כתוצאה ממחלה.
אחד הגילויים הבולטים במחקר העלה שלעובדים צעירים ישנה מוטיבציה גדולה יותר בעבודתם, ולפיכך פחותה נטייתם להיעדר ממנה בשל מחלה, במיוחד בזמנים שרובץ עליהם עומס כבד מדי בעבודה.
נוסף על כך מניתוח ממצאי המחקר עולה המסקנה שקיים קשר בין רמת ההשכלה לשיעור ההיעדרות.
פרופיל "הנעדר הכרוני" שזוהה מהמחקר בחיל האוויר מגלה שמדובר בקצין משכיל, בעל תפיסת פיקוד, אך עם תודעת אחריות לא גבוהה, ואשר נמצא בתפקידו מעל שנה וחצי.
מנתונים שנאספו בארצות אחרות מסתמנת מגמה ברורה של עלייה בשיעור ההיעדרויות בשל מחלות של עובדים בכל רחבי העולם. בשנת 1998 העריך ארגון I.D.S. כי העלות הכוללת של תופעת ההיעדרות בשל מחלה לכלכלת אנגליה היא כ 13 מיליארד ליש"ט, ממוצע של 581 ליש"ט לעובד. הערכה זו נתמכה גם בידי C.B.I. (האיגוד הבריטי לתעשייה). האיגוד ציין כי ב 1999 אבדו למשק האנגלי כ 200 מיליון ימי עבודה, וכי מדובר בשיעור ממוצע של 8.5% לעובד. נתון זה מקביל לאובדן 3.7% מכוח העבודה הבריטי בגלל מחלות.
נתונים אלה גדלו ב 2002.
יש לציין כי בישראל הגורם המרכזי להיעדרות מעבודה הוא מחלה, שכן היעדרות כזו מאפשרת לעובד לקבל חופש מבלי ששכרו נפגע. ידוע גם שבקלות יחסית אפשר לקבל אישור רפואי למחלה מרופאי המשפחה.
המחקר של אוניברסיטת דרבי בוצע בשילוב של ניתוח תוכן ממאגר נתונים קיים עם מחקר שדה בחיל האוויר. בין הנתונים שהשתמשו בהם במחקר היו גם משתני רקע כמו השכלה, מין, דרגה, מצב משפחתי, ותק בתפקיד וכו'.
נתוני ההיעדרות וגיל העובדים התקבלו מתוך מאגר נתונים הקיים בחיל האוויר על סמך טפסי חופשת מחלה. הנתונים בדבר ימי המחלה נאספו מן התקופה שבין ינואר 2002 ועד יולי 2002. תפיסת מיקוד השליטה ועומס יתר התקבלו על סמך שאלונים שהופצו ביחידה באוגוסט 2002.
ממצא מעניין נוסף העולה מהמחקר מגלה כי ככול שהעובד ותיק יותר, יש לו נטייה להיעדר יותר בגלל מחלה, מעובד חדש.
עוד נתון העולה מהמחקר בחיל האוויר הוא שבעלי השכלה נמוכה חוששים יותר למקום עבודתם בצבא בהשוואה למהנדסים.
ממצאים אלה נתמכים בידי מדד "חשבים" שבוצע במהלך 2001 בנושא היעדרות מעבודה והמבוסס על עיבודי שכר של 20 אלף עובדים.
לסיכום אומרים עורכי המחקר כי אפשר לומר שפרופיל "הנעדר הכרוני" שזוהה הוא: משכיל, בעל עומס בעבודה, הנמצא בעבודתו מעל שנה וחצי.
עוד הם אומרים כי ברור גם שבמצב הכלכלי הנוכחי המשק אינו יכול לספוג הפסד עצום של 5.3 מיליארד שקל, ויתכן שאף יותר, בגלל מחלות, שבחלקן הן דווקא בגדר סיבה לחופשה עליזה או לסידורים דחופים.
שיעור ימי העבודה המבוזבזים בגלל מחלות בתעשייה ובצבא הקבע בישראל מסתכם ב 5.2% לשנה, והנזק הישיר בגינם עומד על כ 5.3 מיליארד שקל ויותר.
נתונים אלה עולים מעבודת מחקר שנערכה בשלוחת אוניברסיטת דרבי בישראל בידי אורן שחר, יעקב בן עמי, מרצה בשלוחה ודר' צבי סגל, ראש החוג למנהל עסקים באוניברסיטת דרבי.
יש לציין כי במחקר לא נלקחו בחשבון היעדרויות שנגרמו עקב מחלות כרוניות ואשפוזים.
נתוני המחקר התבססו על נתונים אשר נאספו ביחידה צבאית מובחרת של חיל האוויר, המורכבת ברובה מקצינים ושכשליש מעובדיה הם מהנדסים. נתונים אחרים על התעשייה נאספו ממאגרי מידע וממחקר עצמי.
המחקר בוצע בעקבות גידול מדאיג של 22% במספר ימי ההיעדרות כתוצאה ממחלה בשנתיים האחרונות. המחקר ביקש לבדוק את השפעת עומס העבודה על שיעור ההיעדרויות כתוצאה ממחלה.
אחד הגילויים הבולטים במחקר העלה שלעובדים צעירים ישנה מוטיבציה גדולה יותר בעבודתם, ולפיכך פחותה נטייתם להיעדר ממנה בשל מחלה, במיוחד בזמנים שרובץ עליהם עומס כבד מדי בעבודה.
נוסף על כך מניתוח ממצאי המחקר עולה המסקנה שקיים קשר בין רמת ההשכלה לשיעור ההיעדרות.
פרופיל "הנעדר הכרוני" שזוהה מהמחקר בחיל האוויר מגלה שמדובר בקצין משכיל, בעל תפיסת פיקוד, אך עם תודעת אחריות לא גבוהה, ואשר נמצא בתפקידו מעל שנה וחצי.
מנתונים שנאספו בארצות אחרות מסתמנת מגמה ברורה של עלייה בשיעור ההיעדרויות בשל מחלות של עובדים בכל רחבי העולם. בשנת 1998 העריך ארגון I.D.S. כי העלות הכוללת של תופעת ההיעדרות בשל מחלה לכלכלת אנגליה היא כ 13 מיליארד ליש"ט, ממוצע של 581 ליש"ט לעובד. הערכה זו נתמכה גם בידי C.B.I. (האיגוד הבריטי לתעשייה). האיגוד ציין כי ב 1999 אבדו למשק האנגלי כ 200 מיליון ימי עבודה, וכי מדובר בשיעור ממוצע של 8.5% לעובד. נתון זה מקביל לאובדן 3.7% מכוח העבודה הבריטי בגלל מחלות.
נתונים אלה גדלו ב 2002.
יש לציין כי בישראל הגורם המרכזי להיעדרות מעבודה הוא מחלה, שכן היעדרות כזו מאפשרת לעובד לקבל חופש מבלי ששכרו נפגע. ידוע גם שבקלות יחסית אפשר לקבל אישור רפואי למחלה מרופאי המשפחה.
המחקר של אוניברסיטת דרבי בוצע בשילוב של ניתוח תוכן ממאגר נתונים קיים עם מחקר שדה בחיל האוויר. בין הנתונים שהשתמשו בהם במחקר היו גם משתני רקע כמו השכלה, מין, דרגה, מצב משפחתי, ותק בתפקיד וכו'.
נתוני ההיעדרות וגיל העובדים התקבלו מתוך מאגר נתונים הקיים בחיל האוויר על סמך טפסי חופשת מחלה. הנתונים בדבר ימי המחלה נאספו מן התקופה שבין ינואר 2002 ועד יולי 2002. תפיסת מיקוד השליטה ועומס יתר התקבלו על סמך שאלונים שהופצו ביחידה באוגוסט 2002.
ממצא מעניין נוסף העולה מהמחקר מגלה כי ככול שהעובד ותיק יותר, יש לו נטייה להיעדר יותר בגלל מחלה, מעובד חדש.
עוד נתון העולה מהמחקר בחיל האוויר הוא שבעלי השכלה נמוכה חוששים יותר למקום עבודתם בצבא בהשוואה למהנדסים.
ממצאים אלה נתמכים בידי מדד "חשבים" שבוצע במהלך 2001 בנושא היעדרות מעבודה והמבוסס על עיבודי שכר של 20 אלף עובדים.
לסיכום אומרים עורכי המחקר כי אפשר לומר שפרופיל "הנעדר הכרוני" שזוהה הוא: משכיל, בעל עומס בעבודה, הנמצא בעבודתו מעל שנה וחצי.
עוד הם אומרים כי ברור גם שבמצב הכלכלי הנוכחי המשק אינו יכול לספוג הפסד עצום של 5.3 מיליארד שקל, ויתכן שאף יותר, בגלל מחלות, שבחלקן הן דווקא בגדר סיבה לחופשה עליזה או לסידורים דחופים.