שגריר ישראל באיטליה דרור אידר
שגריר ישראל באיטליה דרור אידר מתוך עמוד הפייסבוק של השגריר

המצב באיטליה מתנדנד. עדיין חמור מאוד אבל יש סימנים מסוימים לשינוי.

מספרי המתים מטורפים: 853 אתמול (שיא!) ו-722 היום, ואלפים אלפים בשבועות האחרונים. עדיין מספרי הנדבקים החדשים גבוהים: עשרות אלפים בכל יום. אבל אחוז הנדבקים יורד ובעיקר מקדם ההדבקה (RT) שזה הסמן החשוב להבנת מצב המגיפה.

אתמול אמר שר הבריאות האיטלקי רוברטו ספרנצה (בעברית: תקווה...), שהמצב כיום באיטליה מכיל שתי אמיתות שנראות סותרות, אבל למעשה משלימות: המצב כרגע חמור ביותר; קיים לחץ משמעותי מאוד על מערכת הבריאות במדינה. מספרי הנדבקים גבוהים מאוד, הנגיף מסתובב בכל מקום ומספרי המתים עלו לשיאים. כך שאיננו יכולים בשום פנים ואופן להחליש את עמידתנו על המשמר ולהתיר התנהגות חסרת רסן.

אך מצד שני, זה מספר שבועות שיש סימנים מעודדים. ה-RT (מקדם ההדבקה) הלאומי לפני שלושה שבועות היה גבוה מ-1.7; לפני שבועיים ירד ל-1.4, ובשבוע שעבר ירד עוד יותר ל-1.18. וישנה אפשרות שבשבוע החולף נגיע למספר נמוך עוד יותר, שימשיך את המגמה הזאת.

המספר הנמוך של ה-RT פירושו פחות כניסות לחדר מיון, תפוסת מיטות נמוכה יותר בבתי החולים, במיוחד בטיפול נמרץ. זה מלמד שההגבלות החמורות, במיוחד מהזמן האחרון, החלו להראות את השפעתם.

אנחנו מקבלים קריאות לעזרה. במחוז פיימונטה חסרים רופאים מומחים לטיפול נמרץ, מומחי ריאות, מרדימים, נהגי אמבולנס ופרמדיקים וכמובן אחים ואחיות, במיוחד לטיפול נמרץ. אנחנו מנסים לארגן משלחת מישראל, אבל זה מורכב ולא פשוט. הלוואי. התקשרתי לגורמים בארץ וחיברתי עם אנשי מערך החירום במחוז. נקווה שנצליח.

הבעיה היא שבתי החולים מלאים בחולי קורונה, ולכן חולים אחרים לא תמיד מצליחים לקבל טיפול. התקשרה אליי אישה שאימה בת ה-80 מרגישה רע עם בעיות שאפשר לפתור בזמן רגיל, אבל הן לא מעזות להתקרב לבית החולים, וגם רופא המשפחה לא זמין. ניסיתי לעזור לה עם איגוד רופאי המשפחה ולסדר לה רופא משפחה אחר. נראה אם היא תצליח.

גם אתנחתא קומית הייתה לנו, כשבכיר באחד המחוזות נפנף בתליון "ישראלי" לחיסול הווירוס הנורא. ראו ראיון שלי עם שרון גל בערוץ 13 שצירפתי פה.

בראשית השבוע, ראשון בלילה, קיבלתי הודעה בטוויטר על יהודי מרומא בשם משה לאטס, שנפטר מקורונה בגיל 97. לא הכרתי אבל המעט ששמעתי נגע בי. כמעט מאה שנות היסטוריה. האיש נולד בליבורנו, ב-1943 שרד את ההפצצה של בעלות הברית וברח להרים ושם קיבל מחסה אצל פרטיזנים. עבר את התקופה הפשיסטית, חוקי הגזע, גירוש היהודים, שיקום איטליה ובמקביל הקמת מדינת ישראל, עד לימינו. בסוכות הוא עוד צולם בסוכה עם רעייתו. חשבתי שראוי לחלוק לו כבוד אחרון. שלחנו דיפלומט שייצג את השגרירות והנחנו זר פרחים על קברו. חסד של אמת. יהי זכרו ברוך.

מתוך הפוסט בפייסבוק