השבוע החולף נע על הציר שבין חדשות טובות לחדשות מדאיגות במיוחד בהתמודדות של ישראל עם נגיף הקורונה. בצד החיובי נמצאת ההתקדמות המרשימה בפיתוח החיסונים לנגיף.
מי שהייתה אחראית לחדשות הטובות היא חברת אסטרהזניקה הבריטית, שמפתחת ביחד עם אוקספורד חיסון שפועל בצורה מסורתית יותר מאשר חיסוניהם של פייזר ומודרנה, שיטה שבה משתמש גם המכון הביולוגי הישראלי לפיתוח החיסון המקומי.
מנתוני החברה עולה כי רמת היעילות של החיסון היא 70 אחוזים. אלא שטעות שביצע אחד החוקרים בשלב מוקדם של החיסון הובילה לכך שקבוצה נרחבת של נחקרים קיבלה רק מחצית ממנת החיסון המלאה בזריקה הראשונה. באוקספורד החליטו לראות מה ההשלכות של קבלת חצי מנת חיסון בהתחלה וגילו שהיעילות צומחת ל־90 אחוזים, בדומה לחיסונים של פייזר ומודרנה. רגע לפני כניסת השבת הקודמת דווח על כך שישראל חתמה על הסכם עם החברה הבריטית, כשבמהלך השבוע החולף התברר שההסכם הוא על 10 מיליון מנות חיסון, כלומר חמישה מיליון מחוסנים. בנוסף לכך, ההסכם עם מודרנה הוכפל, כך שעוד שני מיליון ישראלים יוכלו להתחסן בזכותו. אלה מצטרפים לארבעה מיליון נוספים שיוכלו להתחסן כשיגיעו החיסונים של פייזר, כך שגם בלי החיסון הישראלי, ישראל תוכל לחסן 11 מיליון איש. גם החיסון הרוסי, ספוטניק, נקנה על ידי ישראל, אבל גורמים במשרד הבריאות אמרו במהלך השבוע שהחיסון לא יינתן לאזרחים, שכן אין אמון בחיסון זה.
בצד המדאיג של התמונה נמצאת עלייה משמעותית בכל הפרמטרים של ההדבקה בישראל, כחודש בלבד אחרי תחילת שחרור הסגר ושבועיים מאז פתיחת חנויות הרחוב. המגזר שהפעם מוביל משמעותית בשיעור ההדבקה הוא המגזר הערבי. על פי נתוני משרד הבריאות לא פחות מ־40 אחוזים מהנדבקים החדשים מדי יום מגיעים מהמגזר, הרבה מעל לחלקם היחסי באוכלוסייה.
"התחלואה בחברה הערבית נמצאת במגמת עלייה, כשאנחנו רואים התפרצות נרחבת בכמה וכמה יישובים ערביים וערים ערביות", אומר איימן סייף, ראש מטה המאבק בקורונה במגזר הערבי במטה מגן ישראל. "גם ברשימת הרשויות האדומות והכתומות יש כ־28 יישובים ערביים, כשהמשמעות היא שפתיחת בתי הספר לכיתות ה'־ו' בשבוע הבא לא תתרחש באותם מקומות".
סייף מציין שהחברה הערבית יצאה מהסגר השני בצורה טובה יותר משאר המדינה. "כל הערים האדומות הערביות הפכו לירוקות בסוף הסגר השני. הורדנו דרמטית את מספר החולים במגזר מאלף מאומתים חדשים ביום לפחות מ־150. בכל החברה הישראלית הייתה ירידה משמעותית, אבל בחברה הערבית הנתונים היו טובים יותר".
אם כן, כיצד החברה הערבית מובילה היום את התחלואה בארץ?
"התחושה של האנשים היא שהסגר נגמר ואפשר לחזור לשגרה. אנשים התחילו להתקהל, לא הקפידו על ההנחיות וגם הייתה תחלואה נרחבת בבתים. חולה מאומת אחד הדביק את כל המשפחה. אבל הנושא המרכזי ביותר שהוביל לעליית התחלואה הוא קיום החתונות במגזר. אנחנו נמצאים בעיצומה של עונת החתונות וזה הוביל לעלייה דרמטית בתחלואה".
להחזיר את החתונות לאזור הנשלט
זאת לא הפעם הראשונה שבה מוזכרות החתונות במגזר הערבי כגורם להתפרצות המונית של המגפה. החתונות הללו מתאפיינות באי שמירה על הנחיות משרד הבריאות, ולא פעם נבחרי ציבור מהמגזר משתתפים בהן בעצמם. אלא שעושה רושם שבשבועות האחרונים מדובר בהיקפים הולכים וגדלים של חתונות, עם כ־130 חתונות מדי יום.
"יש בעיה קשה בחתונות במגזר", אומר עו"ד מועאוויה כבהה, חבר ומרכז הוועדה המייעצת למיגור הקורונה בחברה הערבית במשרד הבריאות. "מדובר באנשים שכבר דחו פעמיים את החתונה שלהם. בחברה הערבית זה יותר מורכב. מדובר בצעירים שהתארסו לפני כמה שנים, כאשר מאז האירוסין הגבר עובד כדי לבנות בית ורק אחר כך הוא יכול להתחתן. כלומר מדובר על זוגות שמחכים לחתונה כבר ארבע וחמש שנים. ככל שעובר הזמן הם רואים שהמדיניות לא נותנת להם תקווה שמתישהו הם יוכלו להתחתן, אז הם מחליטים להפר את ההנחיות כי הם מרגישים שאין להם ברירה".
זאת לא קצת היתממות? הרי כל החברה הישראלית מוגבלת כרגע בקיום חתונות, וכולם רוצים חתונות מרובות משתתפים.
"אני התנגדתי כל הזמן לחתונות, ואני מתנגד להן גם כיום. יש בהן תחלואה גדולה ונרחבת, אבל זאת לא הסיבה היחידה. הסיבה היותר מהותית היא שאין שום מתווה שאמור לשמור על בריאות הציבור, ולכן זה מסוכן. אבל אני יכול להבין את הזוגות שמרגישים שאין להם ברירה. לכן הפתרון הוא לא רק לאסור. אנחנו כבר עשרה חודשים בתוך זה, ואין לנו מדיניות ארוכת טווח לקיום חתונות, כמו שאין לנו מדיניות ארוכת טווח בכל נושא בקורונה".
איזה מתווה יכול להיות? הרי בסוף כל חתונה היא התקהלות, וכל התקהלות היא פוטנציאל הדבקה.
"אני בדיוק עובד על מתווה שאני מתכוון להציג אותו לפני הוועדה והפרויקטור. תיאורטית היה היגיון לסגור את האולמות כדי למנוע התקהלויות. בפועל השגנו בדיוק את התוצאה ההפוכה. במקום שנוכל לפקח נאמנה על האירועים, אנחנו מקבלים אירועים פיראטיים עם אפס שמירה על ההנחיות וכשאין לנו מושג מי בכלל היה בהם. את התוצאות אנחנו רואים בסוף. במקום זאת היינו צריכים להשאיר את האולמות פתוחים, ולחייב כל מי שמגיע לשם להציג תשובה שלילית של בדיקה. זה בדיוק כמו האיים הירוקים באילת ובים המלח. ככה גם נגדיל את מספר הבדיקות שאנחנו נמצאים בו במחסור חמור בשבועות האחרונים, וגם נוכל להשיב הרבה מעגלים לעבודה. באותה מידה אפשר לעשות את זה גם בקניונים".
אבל אנחנו יודעים איך זה יהיה בפועל, ואנחנו נראה הפרות ענק של ההנחיות הללו.
"הפרות תמיד יהיו, אבל ככה נוכל להקטין אותן משמעותית. המשטרה יודעת בדיוק איפה יש אולמות, והיא יכולה בצורה קלה הרבה יותר לפקח עליהם מאשר על חתונות פיראטיות בכפרים. בעלי האולמות לא ירצו להיסגר ולקבל קנסות עתק, ולכן יקפידו שם הרבה יותר מאשר בחתונות בכפרים. האם זה פתרון מושלם? לא. אבל זה משמעותית טוב בהרבה ממה שיש היום, וגם יעזור לנו למפות את התחלואה בארץ, כי עשרות אלפי אנשים ייבדקו מדי יום".
כבהה מבין את הביקורת הציבורית החריפה שיש על המגזר הערבי, וגם לו יש לא מעט ממנה. את הביקורת הזאת השמיע לפני שבועיים בסיור שערכו הפרויקטור היוצא פרופ' רוני גמזו והפרויקטור הנכנס פרופ' נחמן אש בערים הערביות בצפון ובישיבה שנערכה בכפר כנא. "בזמן הסיור עברנו בשוק של ברטעה. היו שם כ־50 אלף איש, בלי שום שמירה על ההנחיות. הכול היה פתוח. אגב, היו שם גם ערבים וגם יהודים. אחרי הסיור נכנסנו כולם לישיבה וכל ראש עיר או מועצה אמר כמה הם עושים בשביל להוריד את התחלואה וכמה שהרשויות שלהם מקפידות. אחרי שהם סיימו קמתי ואמרתי לפרויקטורים שהם יודעים שכולם פה משקרים להם, כי הם ראו מה קורה בשוק. לי לא אכפת מה קורה במשרדי המועצה ואם מקפידים שם. לי אכפת מזה שעשרות אלפי התושבים הערבים ישמרו על ההנחיות, ובזה אנחנו צריכים שיפור משמעותי, וזה יגיע רק כאשר יהיו תוכניות מסודרות והציבור ירגיש שיש לו תקווה שאם הוא יקפיד המציאות תשתנה".
גורם נוסף שמוביל לעליית התחלואה בחברה הערבית הוא הרשות הפלשתינית, שם יש התפרצות רחבת היקף בשבועות האחרונים. סייף מסביר שערבים ישראלים שנכנסים לשטחי הרשות, במיוחד למרכזי הקניות שם, מביאים איתם את הווירוס. אמש (רביעי) הורה ראש הממשלה נתניהו לבחון את האפשרות לסגור לחלוטין את המעברים מהרשות. במקביל, בישראל בוחנים את האפשרות לתת את עודפי החיסונים לרשות כדי למנוע מהתחלואה שם להתפשט ולחזור לישראל.
הבעיה בכל התקוות שתולים בחיסונים היא מועד הגעתם. מנות החיסון הראשונות שמודרנה תייצר בשווייץ אמורות להגיע לישראל, לפי התחייבות החברה. לעומת זאת החיסונים של פייזר ואסטרהזניקה יגיעו לישראל בשלב מאוחר הרבה יותר, לאחר שארצות הברית ואירופה יקבלו את החיסונים שהן הזמינו.
דרושה מדיניות חדשה
על אף העלייה המטרידה במספר החולים, קבינט הקורונה קיבל החלטה להשיב את כל התלמידים לבתי הספר בשבועיים הקרובים. בנוסף לכך פיילוט הקניונים יצא לדרך עם 15 קניונים שנפתחו. ההחלטה להתעכב בפתיחת בתי הספר עד היום הובילה לכעס ציבורי נרחב, וללחץ מסיבי של שר החינוך יואב גלנט. המבקרים מסבירים שבאירופה, שבה נכנסו זה מכבר לסגר שני, הותירו את בתי הספר פתוחים, שכן בקרב ילדים יש הדבקה נמוכה יותר. אולם המציאות מורכבת יותר.
מבדיקת 'בשבע' עולה שבשורה של מדינות באירופה, שבראשן בריטניה, צרפת, גרמניה והולנד, אכן בתי הספר נותרו פתוחים. לעומת זאת באיטליה וביוון תלמידים מגיל חטיבת הביניים ומעלה לומדים מרחוק. בעוד שבבריטניה וצרפת אכן חלה ירידה משמעותית בהדבקה בשבועות האחרונים, בגרמניה ובהולנד נרשמת חוסר יציבות בנתונים, כאשר בהולנד כבר כמה ימים יש עלייה מתמדת בהדבקה. יש לציין שבשתי מדינות אלה הסגרים פחות הדוקים. לעומת זאת באיטליה וביוון, המחמירות יותר, חלה הירידה המהירה ביותר בהדבקה. גם במרבית המדינות בארצות הברית הושבתו הלימודים והם מתקיימים מרחוק.
"הרצון של משרד החינוך לפתוח בכל מחיר פשוט לא הגיוני", אומר כבהה. "ישראל לא ערוכה לזה בכלל. אין לנו את התשתיות בשביל כיתות לימוד קטנות של 20 תלמידים, כשגם זה מהווה התקהלות מסוכנת. להגיד שילמדו עם חלונות פתוחים זה על גבול חוסר האחריות, כשאנחנו נמצאים בפתיחת החורף. המטרה שלנו היא להוריד את התחלואה, לא לגרום לתלמידים לחלות בשפעת במקום בקורונה. מצד שני, תשתיות התקשורת בישראל חלשות מאוד ולא יכולות לספק יכולות ללמידה מרחוק".
ביקורת נוספת שמושמעת נגד מדיניות הממשלה מופנית לאסטרטגיה הכוללת של ישראל. כיום ישראל חותרת לניהול שגרת חיים בצל המגפה, ניסיונות שלא מצליחים. במקום זאת, בשבועות האחרונים עולה ההצעה להגיע לרמת אפס תחלואה. מי שמקדם את הרעיון בכנסת הוא חבר הכנסת גדעון סער. מחוץ לכנסת ישנם גורמים רבים שדוחפים לכיוון, שעד כה הצליח בשורה של מדינות.
"יש שלוש שיטות להילחם בנגיף", מסביר מאיר רובין, מנכ"ל פורום קהלת. "האחת היא חסינות עדר, וכבר ראינו משבדיה שזה פשוט לא עובד, לא בטווח הארוך אבל גם לא בטווח הקצר. יש את מה שאנחנו מנסים לעשות, וזה למשוך כמה שיותר, וגם זה לא עובד. ויש מה שכן עובד בשורה של מדינות, וזה מדיניות אפס הדבקה. כיום יש בעולם 1.6 מיליארד אנשים שחיים תחת המודל הזה, וחיים כמעט כרגיל. מסין, דרך ניו־זילנד, אורוגוואי, טייוואן, דרום קוריאה ואפילו סלובקיה נכנסה לשם לאחרונה. מדובר בשורה של מדינות שאין שום קשר ביניהן, לא תרבותית, לא מבחינת שיטת הממשל ולא התנהלותית, חוץ מדבר אחד - כולן הציבו יעד של אפס הדבקה".
יש בכלל אפשרות להגיע ליעד כזה בישראל? הרי צריך את אמון הציבור לשם כך, והוא נשחק כמעט לגמרי.
"הבעיה היא שלאנשים אין כאן תקווה והם לא מוצאים היגיון בהנחיות ובאכיפה. בגלל זה נוצר מצב שבו אנשים לא מוכנים להקשיב להנחיות, אבל זה משהו שאפשר לשנות - ברגע שיציבו יעדים ברורים ויראו לציבור שזה עובד במקומות אחרים בעולם, ובאופן כללי שיש תקווה שאם נתנהל כמו שצריך נוכל לחזור לשגרה כמעט רגילה".
המודלים של אפס תחלואה נעים החל מהמודל הסלובקי, שאותו מקדם בישראל חבר הכנסת סער, של בדיקות המוניות לכל אוכלוסיית המדינה כשמי שמסרב יחויב בבידוד של שבועיים בטרם יוכל לצאת לרחוב, וכלה בגישה של רובין שדוגלת בחלוקה אזורית בדומה למודל הרמזור. "בסוף 2019 פרסם משרד התחבורה נתונים על כך שמרבית הישראלים לא יוצאים מאזור מגוריהם ביומיום. הדו"ח חילק את המדינה ל־39 אזורים, כשיותר מ־80 אחוזים לא יוצאים ביומיום מהאזור שהם משתייכים אליו. אם נאמץ את המפה הזאת ואת מדיניות אפס הדבקה, נוכל באופן מיידי לצבוע אזורים כירוקים או אדומים, ונוכל ביעילות הרבה יותר גבוהה להפוך כל אזור לירוק. בטווח המיידי רוב אזרחי ישראל יוכלו לחיות חיים רגילים, ובמודל הזה בתוך כחודש כל המדינה תחזור לשגרה כמעט רגילה".
כבהה חולק על רובין. "מיפוי המדינה הוא דבר חשוב מאוד שבלעדיו לא נוכל להתמודד עם המגפה, אבל אי אפשר להתמודד לפי אזורים. מה שלמדנו מהקורונה זה שכל המגזרים מתערבבים זה בזה והם לא בדיוק משאירים את הווירוס בשכונה או בכפר שלהם".