מזל שיש רמטכ"ל

מפכ"ל המשטרה הקודם, רוני אלשיך, סיים את תפקידו בחודש דצמבר 2018 לאחר שלוש שנות שירות סוערות כשוטר מספר 1. אלשייך מונה לתפקיד על ידי השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, לאחר כישלון מינויו של תא"ל (במיל') גל הירש לתפקידֿ, מפאת חשדות שעמדו נגדו בשני תיקים שנחקרו במשך זמן רב ונסגרו בסופו של דבר.

כמחליפו של אלשייך הומלץ למנות את ניצב משה (צ'יקו) אדרי למפכ"ל, אך מינויו נפסל על ידי הוועדה למינוי בכירים בראשות השופט גולדברג. השר ארדן ניסה להסיר את רוע הגזירה והמתין לחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בשאלה אם יגן זה בבג"ץ על המינוי, במידה והממשלה תחליט על מינויו של ניצב אדרי בניגוד לעצת וועדת גולדברג. כל זאת נוכח העובדה שראש הממשלה בנימין נתניהו נמנע מלעסוק בנושא מינוי המפכ"ל משום היותו נחקר במשטרה ובעל עניין לכאורה.
היועץ המשפטי לממשלה החל אמנם לבחון את הסוגיה בכדי לגבש את עמדתו המשפטית, אך ניצב משה אדרי בחר להסיר סופית את מועמדותו לתפקיד המפכ"ל מפאת מסע ההכפשות האישיות כנגדו שחצה כל גבול, כפי שכתב בהודעתו.

לאור התנהלות הדברים מונה לבסוף ניצב מוטי כהן כממלא מקום המפכ"ל על ידי השר ארדן, לתקופה של 45 ימים‎ לכל היותר או עד שימונה מפכ"ל קבוע.

מאז מינויו זה של ניצב כהן, שאושר פה אחד על ידי ממשלת ישראל ב-2 בדצמבר 2018, חלפו שנתיים ימים של הבטחות, שלוש מערכות בחירות עם רביעית קרובה מתמיד, שני שרים לביטחון פנים, עשרות תירוצים ותקוות, אך בעיקר- אפס תוצאות!

מצעד התירוצים

יו"ר כחול לבן, ח"כ בני גנץ, אמר בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה שהתקיים ב-17 בדצמבר 2019, כי ראוי למנות מפכ"ל למשטרה בהיוועצות עם כחול לבן כמי שעשויים להחליף את הממשלה. "אפשר למצוא פתרונות גם לבעיות הללו, של מינויים", אמר גנץ בזמנו ומאז ה"בעיה" עדיין לא נפתרה.

ב-25 במרץ 2020 האריכה הממשלה את כהונתו של ממלא מקום המפכ"ל מוטי כהן לאחר שהתקיימה הצבעה בוואצאפ, ביוזמת השר לביטחון פנים גלעד ארדן. עוד נקבע כי ממלא מקום המפכ"ל יישאר בתפקידו עד 30 בספטמבר השנה או עד למינוי חדש של הממשלה. קריאות שנשמעו מפי גורמים בכירים במערכת אכיפת החוק, כגון זו שנאמרה לכתב 'וואלה חדשות': "אנחנו בשעת חירום. זו העת למנות את הזמניים באופן קבוע"- לא נענו.

בטקס קבלת פנים שנערך במכללה הלאומית לשוטרים עבור השר לביטחון הפנים, אמיר אוחנה, עם כניסתו לתפקיד ביום 19 במאי 2020, הבהיר השר בפני סגל הפיקוד הבכיר של המשטרה כי בכוונתו למנות מפכ"ל קבוע בקרוב והביע הערכה לפועלו של ניצב כהן כממלא מקום: "החלטת המינוי היא דרמטית וחשובה. בכוונתי לקבל אותה במהירות אך לא בפזיזות. אקדיש את הזמן ללמוד את הנושא... אני יודע שהמשטרה משוועת ליציבות ולמפכ"ל קבוע".

במהלך מסיבת עיתונאים ב-17 ביולי 2020, התייחס השר לביטחון פנים לסוגיה ואמר כי בתוך 30 יום יודיע על מינוי מפכ"ל קבוע למשטרת ישראל.

ב'כאן חדשות' בישרו ב-12 באוגוסט 2020 כי "אם לא יהיו שינוי או עוד דרמות פוליטיות, השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה צפוי להכריז על זהות המפכ"ל המיועד בשבוע הבא". את הכתבה בנדון סיימו בנימה אופטימית: "אחרי כל כך הרבה זמן בלי מפכ"ל קבוע – נראה שאף גורם פוליטי לא ירצה להיות זה שיואשם בהכשלת ההליך, שוב". התמימות והאופטימיות לא עזרו גם כאן.

יום לאחר פרסום כתבה זו, ב-13 באוגוסט 2020 פורסם בתכנית "בחצי היום" בכאן רשת ב' שבמערכת אכיפת החוק מעריכים כי ממלא מקום המפכ"ל מוטי כהן לא ימונה למפכ"ל קבוע – וכהונתו בתפקיד לא תוארך. עוד הוסיפו וכתבו בהקשר למינוי מועמד אחר למפכ"ל זמני "כי אם יהיו התפתחויות פוליטיות שיקשו על הליך המינוי, נבחנת אפשרות במשרד לביטחון הפנים למנות את המועמד בתחילה כממלא מקום – עד לאישור מינוי קבוע. זאת בין היתר ברקע העובדה שכהונתו של כהן מסתיימת גם כך בספטמבר, והממשלה התחייבה לבג"ץ למנות מפכ"ל בתוך מאה ימים מכינונה". מהלך זה היה אמור להתאפשר הודות לסעיף בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לבין כחול לבן בו נקבע כי תוקם ועדה מקצועית שתקבע מנגנון חלופי למינוי בכירים וכי המינויים יבוצעו בהסכמת הצדדים. מה ערכה של אותה הסכמה בין מפלגות וטיבה של התחייבות ממשלתית ישפוט הקורא הנאור.

'וואלה חדשות' פרסמו ב-17 באוגוסט 2020 כי נודע להם שהתנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ במטרה להשהות את מינוי מפכ"ל המשטרה. בבסיס בקשתם לצו ביניים המורה לעצור את הליך המינוי, עמדה הטענה כי בית המשפט טרם הכריע בפנייתם המבקשת לבדוק אם השר לביטחון הפנים, אמיר אוחנה, פועל כשלוחו של ראש הממשלה, ולכן מצוי בניגוד עניינים, או כלשונם: "ראש הממשלה מהלך אימים על חוקרי ושוטרי משטרת ישראל, באמצעות השר לביטחון פנים הכפוף לו באופן ישיר ומצוי ב'זיקה' ישירה אליו - על מנת לפגוע בעצמאות המשטרה בבואה לעסוק בענייניו".
ידיעה זו נחתמה בשורה הבאה: "השר אוחנה צפוי להכריז השבוע על מועמדו לתפקיד המפכ"ל. הכרזתו הייתה אמורה להיות כבר בשבוע שעבר אך בשל המשבר הפוליטי בין הליכוד לכחול לבן היא נדחתה".

ב-26 בנובמבר 2020 פנה היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לבג"ץ בבקשה להוציא צו על תנאי ולחייב את השר לביטחון פנים למנות מפכ"ל למשטרה, תוך שהוא מנמק וטוען: "הסכמות ומחלוקות קואליציוניות אינן יכולות לגבור על חובת הממשלה והגורמים המוסמכים לפעול לאיוש משרות בכירות במינוי קבע". האם פנייתו עתה תחלץ החלטה ישימה בתקופה הקרובה, לאחר שכבר ב-3 בדצמבר 2018 אמר בפני הוועדה לביקורת המדינה כי הוא מעריך שמינוי המפכ”ל יוכרע בבג”ץ.

סיכום

בהתייחסו למצב הדברים בפוליטיקה הישראלית אמר בזמנו השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, כי החליט שלא להביא בפני הממשלה מועמדים לתפקידי המפכ"ל מפאת פיזור הכנסת, ההליכה לבחירות והציפייה לכינון ממשלה חדשה, "אולם לאור שינוי הנסיבות המשמעותי והתמשכות תקופת הבחירות והיציאה למערכת בחירות נוספת, שגם לאחריה אין ודאות שתקום ממשלה, אני מעוניין להביא בפני הממשלה לאישור מועמדים לכהונת קבע".

מסתבר שאנו חיים בתקופה ייחודית בה כובלים מנהיגינו זה את ידיו של זה, מסכלים החלטות חיוניות בעלות השלכות על בטחון המדינה, ומקפיאים מהלכים משמעותיים בחסות כלים וגורמים משפטיים ופוליטיים. אך בעיקר משתקים את המערכות האמורות לשרת אותנו- האזרחים.

בכדי ללמד סנגוריה על מקבלי ההחלטות במדינת ישראל אציין כי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה בדבר "מינויים בתקופת בחירות" (הנחיה 1.1501), קובעת שהממשלה והשרים בממשלת מעבר וערב בחירות מחויבים לנהוג "באיפוק הראוי למעמד של ממשלה יוצאת" ובהפעלת סמכויותיהם לגבי עניינים שאין כורח ודחיפות לפעול בהם בתקופת המעבר. על פי הכתוב בהנחיית היועץ המשפטי, שהוזכרו גם בפסיקת בית המשפט העליון בפרשת התנועה למשילות ודמוקרטיה, שעסקה בשאלת מינויו של מפכ"ל המשטרה בתקופת בחירות, אזי: "אין איסור מוחלט על קיום מינויים, אף של בכירים, בתקופת בחירות. השאלה היא שאלה של שיקול דעת ואיזון". עוד אציין כי סעיף 3 בהנחיה, העוסק במינויים בגופים ביטחוניים, מבהיר מפורשות: "במסגרת יישום ההנחיה על מינויים אלו, תינתן הדעת, בין היתר, לצרכים ייחודיים של גופים אלו (משטרה, שירות בתי הסוהר וצה"ל- ט.ב) במישור המבצעי-ביטחוני ולאופי הליכי המינוי הנערכים בהם".

לפיכך, מצופה כי בתקופה ייחודית ומאתגרת זו במגוון היבטים ותחומים, תופגן מנהיגות, יתקבלו החלטות אמיצות וינקטו צעדים מוחשיים שיאפשרו למערכות חיוניות, כולל אלו האמונות על ביטחוננו בפרט, לתפקד באופן מלא ותקין ככל הניתן.

בהיבט הערכי ולאור ניסיון העבר, ניתן לקבוע כי קצין הנושא משרה כממלא מקום וכהונתו מוארכת שש פעמים במצטבר לכדי למעלה משנתיים ימים באותו התפקיד- ראוי להיקרא מפכ"ל. נקודה. "בלי שטיקים ובלי טריקים".
במגוון תפקידים במשק מקובל לתת קביעות לעובד לאחר שעבר בהצלחה תקופת ניסיון, באם כשל העובד סביר להניח שיוחלף במהירה. על כן מן הראוי לקבע את ניצב כהן בתפקידו כמפכ"ל שהרי אם לא ראוי היה הוא לעמוד בראש הארגון אזי יש לחקור את השרים הממונים וגורמים נוספים שאפשרו את הארכת כהונתו כממלא מקום זמן כה רב.
בהקשר משך הכהונה אותו מבצע ניצב כהן כממלא מקום מפכ"ל, אציין כי כבר עתה עומדת כהונתו על למעלה ממחצית זמן כהונתם המלא של מפכ"לי משטרה קודמים, אשר סיימו את תפקידם כמצופה בתום שלוש עד ארבע שנות כהונה.

מבלי לפגוע בכבודו של אדם, תמוה הדבר בעיני כיצד נמצאה השעה למנות באופן רשמי לתפקיד מומצא בשם 'מנהל כללי למשרד ראש הממשלה החליפי' את אל"ם (במיל') הוד בצר, שהיה עוזרו של ח"כ בני גנץ בעת שירותו כמפקד זרוע היבשה ושוב כרמטכ"ל. האם מינוי זה היה כשר, הכרחי ומשמעותי יותר ממינוי מפכ"ל למשטרה דווקא עתה?!

אזכיר כי גם גונדר אשר וקנין מכהן כממלא מקום נציב שירות בתי הסוהר מזה כשנתיים ימים, מאז תחילת ינואר 2019, דבר שככל הנראה מטריד אף פחות את רשויות החוק והאכיפה, חברי הכנסת וממשלת ישראל בפרט. מזל שיש רמטכ"ל!

בהזדמנות זו אבקש להביע את הערכתי כאזרח לניצב מוטי כהן ולגונדר אשר וקנין המלמדים את מנהיגינו פרק במנהיגות, קבלת אחריות ודוגמא אישית. המבצעים את תפקידם במסירות ועומדים על משמרתם בהשקט ובצנעה למען בטחון עם ישראל כולו בתקופה מורכבת ומאתגרת זו.