גורם בכיר אמר ביום ו', כי למרות היכולות הסוריות בכל הקשור בטילי קרקע-קרקע, הצבא הסורי חלש כיום ביחס לעבר, וכי הסורים מבינים כי כל יום שחולף מגדיל את הפער בין עוצמת שני הצבאות.
אך בישראל לא נסמכים רק על חולשת צבא סוריה, באחרונה עוסקים בפיתוחו ובשכלולו של טיל ה"חץ" כתשובה לטילי הסקאד-D שבידי סוריה.
מדובר בטיל מתקדם שטווחו 700 קילומטרים והוא בעל יכולת הפרדה בין הראש הקרבי לבין מנוע הסילון שלו, ועל-כן מסלולו הבליסטי אחר בהשוואה לשאר הטילים הנמצאים כיום במזרח התיכון.
טילים אלה מסוגלים לשאת גם ראשי נפץ כימיים.
אנשי פרויקט "חומה" של התעשייה האווירית שפיתחו מערכת טיל ה"חץ" עוסקים בפתרונות הטכנולוגיים שיאפשרו יירוט בגובה רב גם של הטילים הסוריים המתקדמים.
במסגרת המשך פיתוח טילי ה"חץ", אמורה ישראל לשלוח לארה"ב במהלך שנת 2004 סוללת טילים כזו, כדי לבצע בארה"ב ניסוי אמיתי של יירוט טיל סקאד שיירה.
מדובר בניסוי המצריך הכנות רבות ושדה ניסויים גדול במיוחד שאין לישראל.
ב-5 בינואר 2003 התקיים הניסוי האחרון בטיל ה"חץ", ובניסוי זה נורה טיל אמיתי על מנת לבדוק את עמידות שאר הטילים במשגר ה"חץ". הניסוי הוכתר בהצלחה.
בשעה שמערכת הבטחון הישראלית עוסקת במתן מענה לאיומי הטילים מצפון עוסק האו"ם בנסיונות לפרק את הטילים אל-סאמוד 2 שברשות עירק.
היום פורסם כי עירק החלה להשמיד את טילי אל-סאמוד 2 נחשבים בעיקרון לגירסה מופחתת של טילי הסקאד הסובייטים, ששימשו כבסיס ליצור טילים במספר מדינות בניסיון להשיג נשק לטווח ארוך בעל ראש נפץ כבד יותר.
עפ"י דיווח פקחי האו"ם הושמדו בצהרים 4 מתוך 120 הטילים שלפי ההערכה יש בידי עירק. לעירק אסור להחזיק או לפתח טילים שטווחם עולה על מ-150 קילומטרים.
על פי הדיווחים, ניסויי ירי הוכיחו כי הטילים מגיעים למרחק גדול יותר מהמותר, על פי תוצאות 13 מ-40 שיגורים.
עירק גם חשודה כי הוסיפה לטילים רכיבים מה"וולגה אס.אי-2, טילי קרקע אוויר מתוצרת סובייטית, בהפרה נוספת של החלטות האו"ם, כיוון שטילים אלה דורשים הזנקה בדלק מוצק.
עיראק הקימה אתר ניסוי למנועי אס.אי-2, ולדעת הפקחים שטחם גדול יותר מזה הנדרש לטילים שטווחם 150 קילומטרים.
בעבר השמידה עיראק טילים מסוימים באופן חד צדדי, והציגה את "העובדות" בפני פקחי האו"ם, גושי מתכת מותכים שנמצאו במפעלים או קבורים בשדות.
הפקחים הודיעו כי הם מתכננים לעקוב אחר כל צעד מהתהליך, כולל השמדת תכניות המחשב והמכונות המשמשות ליצור הטילים עצמם.
עיראק טענה כי כל טילי "אל-חוסיין" שטווחם 650 קילומטרים הושמדו בהתאם להוראות האו"ם, וכי אין ברשותה כיום טילים העלולים לפגוע בישראל.
יצויין כי טילי אל סאמוד יכולים לשאת ראשי נפץ כימיים או ביולוגיים, אך הטווח שלהם מסכן בעיקר את כווית, צפון ערב הסעודית ודרום מזרח טורקיה.
טילים אלו נחותים מהטילים המוחזקים בידי יריבותיה של עיראק ושכנותיה המחומשות היטב, כגון ישראל, סוריה, ערב הסעודית ואיראן, שלכולן טילים בליסטיים לטווח קצר שיוכלו בקלות להתגבר על אל סאמוד.
לישראל עצמה טילי יריחו-1 שפותחו לפני כ-30 שנה, וטווחם כ-500 קילומטרים. טילי יריחו-2 של ישראל, שניתן להניעם בכוח גרעיני, מסוגלים להגיע למרחק של 1,500 ק"מ.
לערב הסעודית טילי "דונג-פנג" מתוצרת סינית, שטווחם 2,800 ק"מ, ולסוריה טילי "סקאד סי" קונבנציונליים לטווח של 500 ק"מ וכן "אמ-"9 מתוצרת סין לטווח של 600 ק"מ. לטורקיה, שכנתה הצפונית של עירק טילים אמריקנים טקטיים לטווח של 160 ק"מ. הטילים האמריקנים (מערכת טילים טקטית) פרוסים לצד להקי מסוקי קרב מסוג אפאצ'י, בהם ישתמשו כוחות ארצות הברית במקרה של פלישה לעיראק.
אך בישראל לא נסמכים רק על חולשת צבא סוריה, באחרונה עוסקים בפיתוחו ובשכלולו של טיל ה"חץ" כתשובה לטילי הסקאד-D שבידי סוריה.
מדובר בטיל מתקדם שטווחו 700 קילומטרים והוא בעל יכולת הפרדה בין הראש הקרבי לבין מנוע הסילון שלו, ועל-כן מסלולו הבליסטי אחר בהשוואה לשאר הטילים הנמצאים כיום במזרח התיכון.
טילים אלה מסוגלים לשאת גם ראשי נפץ כימיים.
אנשי פרויקט "חומה" של התעשייה האווירית שפיתחו מערכת טיל ה"חץ" עוסקים בפתרונות הטכנולוגיים שיאפשרו יירוט בגובה רב גם של הטילים הסוריים המתקדמים.
במסגרת המשך פיתוח טילי ה"חץ", אמורה ישראל לשלוח לארה"ב במהלך שנת 2004 סוללת טילים כזו, כדי לבצע בארה"ב ניסוי אמיתי של יירוט טיל סקאד שיירה.
מדובר בניסוי המצריך הכנות רבות ושדה ניסויים גדול במיוחד שאין לישראל.
ב-5 בינואר 2003 התקיים הניסוי האחרון בטיל ה"חץ", ובניסוי זה נורה טיל אמיתי על מנת לבדוק את עמידות שאר הטילים במשגר ה"חץ". הניסוי הוכתר בהצלחה.
בשעה שמערכת הבטחון הישראלית עוסקת במתן מענה לאיומי הטילים מצפון עוסק האו"ם בנסיונות לפרק את הטילים אל-סאמוד 2 שברשות עירק.
היום פורסם כי עירק החלה להשמיד את טילי אל-סאמוד 2 נחשבים בעיקרון לגירסה מופחתת של טילי הסקאד הסובייטים, ששימשו כבסיס ליצור טילים במספר מדינות בניסיון להשיג נשק לטווח ארוך בעל ראש נפץ כבד יותר.
עפ"י דיווח פקחי האו"ם הושמדו בצהרים 4 מתוך 120 הטילים שלפי ההערכה יש בידי עירק. לעירק אסור להחזיק או לפתח טילים שטווחם עולה על מ-150 קילומטרים.
על פי הדיווחים, ניסויי ירי הוכיחו כי הטילים מגיעים למרחק גדול יותר מהמותר, על פי תוצאות 13 מ-40 שיגורים.
עירק גם חשודה כי הוסיפה לטילים רכיבים מה"וולגה אס.אי-2, טילי קרקע אוויר מתוצרת סובייטית, בהפרה נוספת של החלטות האו"ם, כיוון שטילים אלה דורשים הזנקה בדלק מוצק.
עיראק הקימה אתר ניסוי למנועי אס.אי-2, ולדעת הפקחים שטחם גדול יותר מזה הנדרש לטילים שטווחם 150 קילומטרים.
בעבר השמידה עיראק טילים מסוימים באופן חד צדדי, והציגה את "העובדות" בפני פקחי האו"ם, גושי מתכת מותכים שנמצאו במפעלים או קבורים בשדות.
הפקחים הודיעו כי הם מתכננים לעקוב אחר כל צעד מהתהליך, כולל השמדת תכניות המחשב והמכונות המשמשות ליצור הטילים עצמם.
עיראק טענה כי כל טילי "אל-חוסיין" שטווחם 650 קילומטרים הושמדו בהתאם להוראות האו"ם, וכי אין ברשותה כיום טילים העלולים לפגוע בישראל.
יצויין כי טילי אל סאמוד יכולים לשאת ראשי נפץ כימיים או ביולוגיים, אך הטווח שלהם מסכן בעיקר את כווית, צפון ערב הסעודית ודרום מזרח טורקיה.
טילים אלו נחותים מהטילים המוחזקים בידי יריבותיה של עיראק ושכנותיה המחומשות היטב, כגון ישראל, סוריה, ערב הסעודית ואיראן, שלכולן טילים בליסטיים לטווח קצר שיוכלו בקלות להתגבר על אל סאמוד.
לישראל עצמה טילי יריחו-1 שפותחו לפני כ-30 שנה, וטווחם כ-500 קילומטרים. טילי יריחו-2 של ישראל, שניתן להניעם בכוח גרעיני, מסוגלים להגיע למרחק של 1,500 ק"מ.
לערב הסעודית טילי "דונג-פנג" מתוצרת סינית, שטווחם 2,800 ק"מ, ולסוריה טילי "סקאד סי" קונבנציונליים לטווח של 500 ק"מ וכן "אמ-"9 מתוצרת סין לטווח של 600 ק"מ. לטורקיה, שכנתה הצפונית של עירק טילים אמריקנים טקטיים לטווח של 160 ק"מ. הטילים האמריקנים (מערכת טילים טקטית) פרוסים לצד להקי מסוקי קרב מסוג אפאצ'י, בהם ישתמשו כוחות ארצות הברית במקרה של פלישה לעיראק.