הרב מתניה אריאל
הרב מתניה אריאלצילום: באדיבות המצולם

 

מסתמן שהעולם בדרך להתחיל להשתחרר מנגיף הקורונה, בעזרת ה' ובעזרת כמה חיסונים שנמצאים לקראת שיווק. הדרך עוד ארוכה ורבה, אבל כבר עכשיו צריכה להעסיק אותנו השאלה – בשביל מה היה כל העניין הזה? מה מטרת המהלך האלוקי? רק כדי שנמצא חיסון?? בשביל זה הקב"ה הכניס את כל האנושות לכזה סחרור שייקח עוד שנים להתאושש ממנו?

מן הסתם יש לקב"ה מטרה רחבה יותר, ועלינו לתת את הדעת "על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת" ולאנושות הזאת, ולנצל את ההתמודדות הזו לכל דבר טוב שיכול לצאת ממנה.

הדבר נכון גם בנגיפים רוחניים. לא פעם הם חריפים יותר מהקורונה: רמת הדבקה גבוהה מאד, תסמינים קשים, לעיתים גם מוות רוחני או אף גשמי, ובעיקר – הכחשת הנגיפים האלה רווחת הרבה יותר.

וגם פה אנחנו צריכים לשאול את עצמנו את אותן השאלות: בשביל מה היה כל העניין הזה? רק כדי שנתגונן ונימנע מליפול? ואולי המטרה היא רחבה יותר, וצריך, במקביל למציאת חיסון ו"סור מרע", גם לעסוק ב"עשה טוב", ובפעולות של התקדמות רוחנית.

דרכים רבות יש ל"עשה טוב", ויבורכו כל העושים, איש איש בתחומו. אך מן הסתם, ככל שהעשייה נוגעת לרבדים עמוקים יותר בנפש היחיד והציבור, ויש לה השלכות תרבותיות עמוקות וארוכות טווח, והשפעות ישירות ואגביות על מעגלים שונים, כך תרומתה ונחיצותה רבה יותר.

דומה, שלתופעת הישיבות הקטנות יש בהקשר הזה משקל סגולי גבוה מאד. לתלמיד הפרטי, זה לא רק תוספת שעות לימודי קודש, שנת לימודים ארוכה יותר, או ידע נרחב יותר בתורה. מדובר בבניין אישיותי עמוק של למדנות, יראת שמים, דקדוק במצוות ועבודת המידות, מתוך שמחת חיים ועוצמות. ובנוסף, פיתוח אהבת למידה, סקרנות לימודית, התמסרות, משמעת עצמית, כח רצון, שהם נכסי צאן ברזל שהוא לוקח איתו לכל החיים ולכל תחום בו יעסוק. דבר רווח הוא, שבהגיע התלמידים לישיבות הגבוהות, יש מהם שמתקשרים לשתף שרק כעת, כשהם נפגשים עם בוגרי ישיבות אחרות, הם מבינים באמת את עוצמת התהליך שהם עברו בארבע שנותיהם בישיבה קטנה.

ויחד עם זה, ההשפעה הציבורית במעגלים רחבים וזרמי עומק. דבר ידוע הוא שבישיבות הגבוהות נוכחותם של בוגרי הישיבות הקטנות בולטת מאד, באיכות ובכמות, והישיבות מעוניינות לקלוט עוד ועוד תלמידים כאלה. גם חלק מהישיבות התיכוניות התורניות קמו בעקבות הישיבות הקטנות, כמתן מענה למי שמחפש הוספת תורה וקדושה, אבל לא מסוגל לעמוד ברמה ובעוצמה של ישיבה קטנה. תלמודי התורה פונים לא פעם לישיבות הקטנות כדי לברר מה הדרך להצמיח תלמידים, כיצד ללמד ולחנך כדי שהתלמידים יוכלו להתאים לרמה המקובלת בישיבות הקטנות.

כי כזה הוא גיל התיכון, גיל של אמצע, ומכאן שמו. התהליכים שעוברים על הנוער בגיל התיכון, מקרינים על גיל ההמשך, הישיבות הגבוהות וההסדר, וכן על הגיל הצעיר יותר. מחד – רמת הישיבות הגבוהות עולה, ומאידך - כשילד בכיתה ד' רואה שתלמידים בכיתה ח' שואפים ומכינים את עצמם להתקבל בישיבה קטנה, זה פועל עליו ונצרב לו בתודעה, והוא מתאים את עצמו לרף גבוה, לפעמים אפילו בלי להיות מודע.

גם הלימודים לבגרות בשנה אחת, שקיימים בחלק מהישיבות הקטנות - ותבורך כל ישיבה על מדיניותה בעניין לכאן או לכאן – תרמו להקמת הישיבות התיכוניות התורניות, וצורבים בתודעה של אנשי חינוך ותלמידים רבים שבישיבה התיכונית אכן ניתן להספיק הרבה יותר, בקודש וגם בחול. סיפר לי מפקח בכיר שהוא משתמש בכך בביקורים בישיבות תיכוניות, ומספר לתלמידים שיש בני גילם שעושים בגרות בשנה אחת, ולכן מי שפורס זאת על ארבע שנים כדאי וראוי שישקיע יותר, ינצל את זמנו, ויגיע להישגים גבוהים יותר מהמקובל.

פעם אף התקשר אלי הורה לילד בגן, לשאול לאן כדאי להכניס את בנו לכיתה א', כדי שבכיתה ח' הוא יתאים לישיבה קטנה(!). לאמור, השפעת הישיבות הקטנות, באופן ישיר ובאופן עקיף, במודע ובתת מודע, היא גדולה מאד, ועלינו לפעול להעצמת התהליך הזה.

לישיבות התיכוניות, התורניות והרגילות, יש תרומה מכרעת לחינוך הנוער, ויבורכו כל העוסקים במלאכת הקודש. ניתן ללמוד מהמתרחש בציבור החרדי, עד כמה לפעמים יכולה דווקא הישיבה התיכונית, ודווקא בגלל לימודי החול שיש בה, לקדם נער בלימוד תורה וברוחניות, ולמנוע את נשירתו ממסגרת חינוכית ואף משמירת מצוות בכלל. הישיבות הקטנות והתיכוניות גם יחד, נדרשות לנו כדי לתת מענה ראוי לכל נער בהתאם לרמתו הרוחנית ולצרכיו הלימודיים.

בחודשים האחרונים הולכת ומוקמת בחסדי ה' ישיבה קטנה בחיפה, שתיפתח בעז"ה בחודש אלול בשיתוף פעולה של כמה גורמים, ובהם הגרעין התורני "הדר להדר", ישיבת בנ"ע יבנה חיפה, ועוד. מלבד עצם הקמת ישיבה שכזו בחיפה, יש בה גם מימד היסטורי נוסף – לראשונה בציבור הדתי לאומי יעמוד בראש ישיבה קטנה, בוגר ישיבה קטנה לאומית! במפגשים הרבים של צוות הקמת הישיבה עם רבנים, אישי ציבור והורים, בצפון בכלל ובחיפה בפרט, נשמעות פעם אחר פעם התגובות ש"בעצם, פשוט שכך צריך להיות, אבל רק עכשיו כשמדברים איתי זה נכנס לי למודעות". וכך, הורים לתלמידים בני תורה שעד כה לא ראו בישיבה קטנה אופציה, מבררים יותר, מכירים יותר, מגלים את היתרונות הגדולים עבור בנם, ויודעים שגם תעודת בגרות תהיה לו בסוף.

הרב נריה זצ"ל, אבי הישיבות הקטנות (והתיכוניות), שהקים את ישיבת כפר הרוא"ה כישיבה קטנה בעשר שנותיה הראשונות, עבר מבית לבית כדי לשדל ולהסביר, עד שהצליח לקבץ 13 תלמידים שהתחילו את מהפכת דור הכפות הסרוגות. עכשיו התור שלנו, הדור שלנו. צריך שנעשה, שנפעל עם א-ל, שנסביר ונעודד, וככל שנוסיף תורה וקדושה, החולשות הרוחניות יאבדו את זכות קיומן.

הרב מתניה אריאל, ישיבת דרך חיים