קונים, זורקים מכשירים וכולנו משלמים

מבול הרכישות של חודש נובמבר מותיר אחריו שובל ארוך של מכשירי חשמל ישנים שנזרקים והופכים לפגעים אקולוגיים חמורים. יש מה לעשות.

שמעון כהן - ערוץ 7 , י"ג בכסלו תשפ"א

קונים, זורקים מכשירים וכולנו משלמים-ערוץ 7
אילוסטרציה
צילום: ISTOCK

חודש הקניות שמסתיים כעת, חודש נובמבר, טומן בחובו גם לא מעט פגיעות סביבתיות כאשר רבים מאיתנו מנצלים את מבצעי החודש כדי לרכוש מכשירי חשמל חדשים ולהשליך את הישנים.

אמנון שחרור, מנכ"ל תאגיד מ.א.י למיחזור פסולת אלקטרונית, מספר על המשמעות האקולוגית של החודש ועל מיזם שממחזר מכשירים חשמליים בעזרתם של אנשים עם צרכים מיוחדים.

"התאגיד שלנו פועל מטעם המשרד להגנת הסביבה ואנחנו אמונים על מחזור פסולת אלקטרונית. מדובר בכל מה שזורם בו חשמל, מסוללה ומטען ועד מזגן מקרר ותנור. אוסף הפריטים הללו הוא עשרים אחוז מהפסולת שלנו והוא גורם לשבעים אחוז מהזיהום של הפסולת ולכן מחייב טיול סביבתי", מציין שחרור בפתח הדברים.

על חודש נובמבר והשלכותיו הוא קובע כי בולמוס הקניות מביא את הציבור להזמין כמויות אדירות של מוצרים שלא תמיד יש צורך בהם, ואנחנו קונים ממטענים וטלפונים ועד מכשירים גדולים במחירים מגוחכים מסין ארה"ב או מדינות אחרות והתוצאה היא גידול בממדי הפסולת. "בשנה האחרונה אנחנו עדים להיקף רכישות אדיר, אולי בעקבות הקורונה ועם זה עליה בהיקף הפסולת האלקטרונית בשנים הקרובות".

שחרור מספר כי בעוד נדמה לנו שאנו מעבירים את המכשירים לטיפולם של 'אלטעזכענים' הרי שמתברר שהם שורפים את המכשירים שלא נמכרו בשדות על מנת להוציא מהם את המתכות, כך שהפגיעה הסביבתית כפולה. לעומת זאת, אומר שחרור, "אנחנו מציעים סט פתרונות כחלק מהנחיות המשרד לאיכות הסביבה", ועל כך הוא מפרט:

"בנושא איסוף החומר, משרד הגנת הסביבה נתן לתאגיד שלושה פתרונות: מוקדי איסוף בקהילה שאליהם אפשר להביא את המכשירים. אנחנו מקימים את המוקדים הללו בדרך כלל בבתי ספר מתנ"סים וכו' ומשם הם עוברים למיחזור. פתרון נוסף הוא מרכזי איסוף במרחב העירוני והפתרון השלישי הוא יום איסוף מסודר. אנחנו מפעילים קבלנים מפוקחים ומסודרים והם מסתובבים לאיסוף המוצרים ומעבירים למיחזור מסודר".

לאלה, מוסיף שחרור, מצטרף מיזם 'ישן תמורת חדש', בו מוצע לכל רוכש מכשיר חדש לפנות על חשבון המדינה את המכשיר הישן ואת הפינוי הזה מממן התאגיד.

כל המוצרים מתנקזים לאחד משלושה מרכזי מיון מוצרים, שם אנשים עם צרכים מיוחדים מועסקים בהפרדת התוצרת בדרכה למחזור בכשלושים מפעלים הפזורים ברחבי הארץ, ושם הפסולת הופכת לחומר גלם ממוחזר.

שחרור מדייק כי לא מאה אחוזים מהפסולת מתמחזרת אלא קצת יותר מ-99 אחוזים שכן ישנה פסולת שאינה ניתנת למחזור ודוגמאות לכך הם הטונרים והסוללות. "גם מה שאנחנו לא יכולים למחזר עובר הליך של מיון וסידור. צריך להבין שהפסולת והחומרים הללו הם אוסף של כימיקלים שמייצרים סיכונים בריאותיים. כשמטפלים בהם בצורה לא ראויה אין הבדל בין זה לבין דליפת שמן באתר כלשהו. זה גורם לנזק סביבתי רב מאוד".

על הסוללות הוא מספר כי מדי שנה מגיעים כמאה טון מהמגזר הביתי. "כמעט ואי אפשר למחזר אותם. מביאים אותם למרכז מיון, מפרידים אותם לסוגים השונים, אורזים במיכלים אטומים ומשנעים לגרמניה בלגיה וספרד להתכה למתכות. חומצות שלא ניתן למחזר מועברות לאתרים לטיפול בפסולת מסוכנת".

על הטענה לפיה האניות המפליגות עם הסוללות לבלגיה גרמניה וספרד פולטות זיהום אוויר מסוכן לא פחות, אומר שחרור כי אכן יש ממש בטענה זו, "כל המערך הכלכלי הוא מערך של נזקים סביבתיים מול איזונים. יש לכך מחיר ולכן אנחנו צריכים לצרוך בצורה חכמה". בהקשר זה של קניה וצריכה חכמה מציין שחרור כי "כשקונים מוצר חשמלי ויש לו אחריות לכמה שנים זה מבטיח שנשאיר את המוצר אצלנו למשך תקופה. אמנם שילמנו קצת יותר מאשר באינטרנט אבל אם קנינו מכשיר זה בעוד חצי שנה הוא צפוי להיזרק. מוצר אמין וארוך זמן תורם לא רק לנו אלא גם לסביבה".

על מעורבותם של אנשים עם צרכים מיוחדים בהפרדת הפסולת האלקטרונית מדגיש שחרור את חשיבות עבודתם במסגרת זו, ומדובר ב"מאות בעלי מוגבלויות המועסקים בתחום הזה, וזו תחושה נהדרת לראות את התרומה החברתית הזו. זה מושרש גם בחוק", הוא מציין.