ביטול חזקת הגיל הרך: מתן כהנא מסביר

מאז שנבחרתי לכנסת אבות גרושים רבים פונים אליי בשל הקרע שנוצר בינם ובין ילדיהם. הנה דוגמה לסיפור אחד שיסביר למה החלטתי להתערב:

מאז ומעולם הוא היה הורה דומיננטי ומעורב. הוא ואשתו עמלו על בניית הקריירות שלהם. כשהתגרשו, נקבעה משמורת משותפת.

שניהם התגוררו בצפון, אבל אז החליטה האם לעבור למרכז יחד עם הילד, ובפועל לנתק אותו כמעט לחלוטין מאביו. אחרי כמה דיונים בערכאות השונות הגיע פסק דינו של בית המשפט העליון שקבע:
מותר לאם לעבור דירה לאן שתרצה. טובת הילד היא לא השיקול היחיד כאן. צריך לקחת בחשבון את חזקת הגיל הרך - הקובעת כי תפקידן של נשים לגדל את הילדים הצעירים. הילד נותק מאביו, שהפך להיות באחת מבקר ארעי בחייו.

זהו סיפור אחד מרבים שהגיעו אליי, ובכולם אותם מאפיינים - ילד קטן שנותק כמעט לחלוטין מאביו בגלל חוק מיושן, שכבר אינו תקף באף מדינה מערבית (למעט ארגנטינה).

התפיסה שלפיה תפקיד האם לגדל ותפקיד האב לפרנס רווחה לפני 60 שנה והיא שהולידה את חוק חזקת הגיל הרך שחוקק ב- 1962.

חזקה זו פגעה בכולם: היא קיבעה את האמהות הגרושות כמטפלות בילדים ומנעה מהן להתפתח מקצועית, אישית וכלכלית, היא לא נתנה לאבות את הזכות והחובה לגדל את ילדיהם באופן שווה, והיא בעיקר ניתקה את הילדים מקשר יציב ומשמעותי עם שני ההורים.

כבר לפני למעלה משמונה שנים המליצה ועדת שניט, ועדה ממשלתית, על ביטול החזקה והחלפתה במודל של אפוטרופסות ואחריות הורית משותפת.

הגיע הזמן לתקן את החוק. ביום רביעי הקרוב תעלה להצבעה במליאת הכנסת הצעת החוק שלי לביטול חזקת הגיל הרך.

בכל מחלוקת בין בני זוג, טובת הילד תהיה הקריטריון המרכזי להחלטה לגבי אופן חלוקת ההורות המשותפת על הילד, ללא העדפה לצד זה או אחר.

אני קורא לחבריי וחברותיי חברי הכנסת. זוהי הזדמנות לתקן עוולה חברתית אשר פוגעת באבות, באמהות ובעיקר בילדים. ביום רביעי הקרוב נוכל להביא שינוי שיעשה טוב לרבים.