בית הדין הרבני
בית הדין הרבני צילום: נתי שוחט. פלאש 90

בית הדין הרבני הגדול קיבל החלטה תקדימית בערעור, ובה קבע כי האישה תוכל לממש את זכייתה במכרז על הדירה המשותפת לה ולבעלה לשעבר – למרות שרק היא ניגשה למכרז.

בכך קיבל בית הדין הגדול את ערעורה של האישה על החלטת ביה"ד הרבני האזורי לפסול את זכייתה במכרז, ולהמשיך את התמחור בינה לבין בעלה על חלוקת הדירה.

עו"ד אבי גפן, אשר מייצג את האישה, טען בערעורו כי אין להותיר את המצב על כנו ויש להביא לסיום הסכסוך. העובדה כי הבעל לא הגיש הצעה אינו מקנה לו זכות למנוע מכירת הדירה לאישה וסיום הסכסוך הרכושי בעניין הדירה.

כחלק מהסכם הגירושים של בני הזוג לשעבר, הגרושים מזה שבע שנים, הורה ביה"ד האזורי על חלוקת דירתם שווה בשווה, ומינה את עורכי הדין של הצדדים ככונסי הנכסים לדירה. שמאית אותה מינה בית הדין העריכה לפני כשנה וחצי את שווי הדירה ב-1,950,000 שקלים.

לפי ההסכם, הוצעה הדירה למכרז במודעה בעיתון, בה נקראו המגישים להציע הצעות בצירוף צ'ק בנקאי, בהגבלת זמן. האישה היא היחידה שהגישה הצעה לעורכי הדין של שני הצדדים שמונו ככונסי הנכס, על סכום של 1,700,000 שקלים, ואף צירפה צ'ק בנקאי כנדרש.

אלא שהגבר, שכלל לא ניגש למכרז, הגיש בקשה לבית הדין ובה תבע את חלקו בדירה לפי הערכת השמאית, וביקש לעצור את המשך תהליך מכירת הדירה בטענה לפגמים שונים בהליך. לדברי עוה"ד גפן, את הטענות הללו העלה הגבר לראשונה רק לאחר שחלף הזמן להגשת ההצעות למכרז.

וכך, למרות שהאישה עמדה בכל דרישות המכרז, פסקו דייני ביה"ד האזורי בירושלים כי בקשתה לקבוע שהיא הזוכה במכרז נדחית.

"לאור רצונם של שני הצדדים ברכישת הדירה, ביה"ד לא מוצא עילה שלא לבצע התמחרות הוגנת בין שניהם", קבעו הדיינים בפסיקתם. "במידה שבאי כוחם של הצדדים לא יצליחו בכך בכוחות עצמם, ביה"ד ישקול למנות צד ג' שיבצע את ההתמחרות בין הצדדים".

עורך הדין הגיש בשם האישה ערעור לביה"ד הגדול בירושלים, בו הזכיר לבית הדין את המאבק הארוך אותו ערכה האישה על מנת לסיים את ההליכים בין הצדדים. לטענתו, לא רק שהגבר כלל לא נכנס להליך המכרז, הוא אף משתמש בהליך כדי למשוך את הקץ.

"האישה זכתה במכרז, והכל נעשה כדין", טען. "הוא לא באמת רצה לרכוש את הדירה, רק להמשיך לעגן אותה...ואיך הוא מעגן אותה כשהיא בדירה? היא גרה בחצי דירה שעדיין על שמו, לא יכולה לעבור למקום אחר, לא יכולה להתחיל זוגיות. כלואה".

לחיזוק דבריו טען עורך הדין כי הבעל העלה את המכרז ב-20 אלף שקלים מול הצעת גרושתו, כלומר 10,000 שקלים לכל צד. "כמה יורד כאן מחלקו של הגבר?", תהה. "מזונות הוא לא משלם, יש לו חוב מזונות של 150 אלף שקלים, וכל מה שהאישה רוצה זה לשלם לו את הכספים על הדירה ולהשתחרר כבר, והוא לא מאפשר לה. אני חושש שפשוט מדובר פה בשימוש לרעה בהליכי בית הדין" כתב עו"ד גפן בערעורו.

מנגד טענה עורכת דינו של הגבר כי הצעת האישה משקפת מחיר הפסד, וכי זו הייתה כוונתה מלכתחילה. "הייתה כאן כוונה אחת, להוציא את הדירה במחיר שלא שווה את המחיר הריאלי שלה".

דייני ביה"ד הגדול, הרב אליעזר איגרא, הרב יעקב זמיר והרב אברהם שינדלר, קיבלו את טענותיו של עו"ד גפן, וקבעו כי האישה היא הזוכה במכרז. "המערערת מוגדרת כזוכה כי היא היחידה שהגישה הצעה משמעותית בגיבוי צ'ק בנקאי", פסקו.

בהתייחסם לפן המוסרי והערכי של העניין, הבהירו הדיינים כי מבחינתם, הגבר ועוה"ד שלו "ביקשו והסכימו למתווה שנקבע על ידי בית הדין... הפעולות שנעשו על ידי כונסי הנכסים היו אמורות לחייב את הצדדים בהשלמת העסקה".

הדיינים אף ציינו את פסיקת בג"ץ שבה כבר נקבע כי שיקול השוויון במכרז גובר על שיקול השגת תמורה גבוהה יותר, וכי ביהמ"ש לא יתערב בהליך מכירה ולא יחליף את שיקול דעתו של הנאמן, אלא במקרים נדירים ביותר.

לסיכום קבעו דייני בית הדין הרבני הגדול כי מתווה המכירה נערך לפי הכללים, וכי המחיר שהציעה האישה אינו חורג בצורה קיצונית מהמחיר שניתן היה לקבל בהתאם להערכת השמאי, ובשל תקופת הקורונה, העלולה גם היא להשפיע על ירידה במחירי הנכסים. בכך קיבלו את טענותיו של עו"ד גפן, ביטלו את החלטת ביה"ד האזורי, וקבעו כי יש להשלים את עסקת המכירה לפי הצעתה.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו