קיבלתי את רשותו של חבר שלי המחנך לשתף בניסוי החברתי שהוא החליט לעשות לאור ימי הזום:
הוא היה אמור לעשות מבחן לתלמידות שלו כאשר הוא נתבקש על ידי ההנהלה לערוך את המבחן לפי הכללים המוכרים והידועים: כל התלמידות עם מצלמות פתוחות. מרגע תחילת המבחן אף אחת לא יוצאת או זזה מהמקום אלא עם קבלת רשות כאשר המטרה כמובן פשוטה וידועה לכול: הרצון לצמצם את העתקה למינימום ההכרחי.
אלא שחבר שלי חשב שהמטרה הזו אולי תהיה טובה להגדלת האמינות של הציון אבל היא בהחלט לא תהיה טובה להגדלת האנשים שאנחנו רוצים לחנך ולהעביר להם את המסר: אנחנו לגמרי סומכים עליכם ועל הכנות שלכם.
ולכן חבר שלי החליט לקיים שיחה מקדימה לפני המבחן לתלמידות שלו וכך הוא אמר להם:
"תלמידות יקרות, אני יודע שהרגילו אתכם שכל מבחן בזום נעשה לאור מצלמות פתוחות בכדי שחלילה אף אחד לא יעתיק. המסר שעולה מהמצלמות הפתוחות הוא: בעוד אנחנו סומכים על הטכנולוגיה שתספק לנו את המענה של השקיפות אנחנו לא ממש סומכים עליכם. אז הנה ההזדמנות שלי להגיד לכם: אני סומך עליכם. סומך במאה אחוז. סומך שלא תעתיקו. סומך שלא תפרו את האמון שאני נותן לכם. סומך עליכם כבני אדם וכתלמידות".
וכך הוא עשה: אמר להם לפני המבחן שמי שהיא מרגישה שהיא רוצה לעשות את המבחן עם מצלמה סגורה מבחינתו זה בסדר גמור והוא לגמרי סומך עליה. הוא סיפר לי שהמבחן התחיל ולהפתעתו היו כמה וכמה בנות שהעדיפו משום מה לעשות את המבחן עם המצלמות הפתוחות כאשר שאר הבנות העדיפו לנצל את האשראי שהוא נתן להן וסגרו את המצלמות. לאחר שהמבחן הסתיים הוא קיבל את תוצאות המבחן והתברר לו לאכזבתו הרבה שהרוב המוחלט של הכיתה למעט שתי תלמידות שנכשלו הצליח ובענק: הציונים היו פשוט בלתי נתפסים.
הוא אמר לי: "אחי, הרגשתי מושפל. נתתי להם את האמון שלי על מגש של כסף וקיבלתי יריקה בפרצוף". אלא שבשתיים עשרה בלילה הוא קיבל את הSMS הבא: "המורה, אני יודעת שהשעה עכשיו מאוחרת, אבל אני חייבת לכתוב לך".
התברר לו שאחת מהתלמידות כתבה שלאחר לבטים רבים החליטו כל הבנות שהעתיקו להתוודות בפניו ולהגיד לו שהם העתיקו ונכשלו בניסיון. אחרי שעות של התלבטויות הם הבינו שהרבה יותר חשוב להם מהציון הוא הידיעה שהן תוכלנה להסתכל על עצמן במראה. כל הבנות הללו ביקשו לפסול את עצמן למבחן.
הכנות שלהן ריגשה את חבר שלי שערך להם מבחן חוזר עם מצלמות סגורות... הפעם עקומת הציונים הייתה בדיוק כמו שהוא חזה מראש ולא נרשמו הפתעות מיותרות. הצלחה מסחררת לעומת זאת נרשמה מצד הכנות של הבנות והכבוד שהוא הרגיש שהוא חש כלפיהם כבני אדם גדולים שלא זקוקים למצלמות זום פתוחות בכדי להצליח ולערוך מבחני כבוד.
"המצלמות הפתוחות" הוא אמר לי לסיום: "מצליחות להעביר אינפורמציה וידע מצוין בזום. אבל המצלמות הסגורות מצליחות גם לגדל ולחנך בני אדם ולהוציא מהם את הגדולה והכבוד שלהם, דווקא עכשיו, בזום".