ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ צבי האוזר, קיימה היום (שני), דיון בנושא קידום השימוש בטכנולוגיה אזרחית כחלופה לשימוש באיכוני השב"כ, במסגרת דיוני הוועדה על הסמכת שב"כ לסייע במאמץ לצמצום התפשטות הקורונה.
יו"ר הוועדה פתח את הדיון ואמר, "זהו הדיון ה-12 של הוועדה בנושא, מאז חקיקת הוראת השעה. בדיונים הקודמים התרכזנו בצמצום ימי הבידוד, ואכן מספר ימי הבידוד ירד מ-14 ל-12, בכפוף לשתי בדיקות. זהו פיילוט, שאם יצליח יביא לצמצום נוסף ל-10 ימים".
"מדובר בבשורה לצמצום הפגיעה הכלכלית במשק ובזכויות הפרט היסודיות של חופש התנועה וחופש העיסוק. לצד זאת, אנחנו מתמקדים גם בניסיונות המערכת להעמיד טכנולוגיה חלופית לאיכוני שב"כ לאיתור מגעים עם חולים. בהוראת השעה, שהוועדה המליצה, והמליאה חוקקה, נקבעה החובה של הממשלה לקדם טכנולוגיות חליפויות מתוך תקווה למציאת תחליף לאיכוני שב"כ, כלי חריג שלא יועד למאבק בקורונה. מדיווחי משרד הבריאות, החלופה של 'המגן 2' לא מתרוממת. אנחנו מבקשים לבדוק אם יש חלופות אחרות שיכולות לשמשנו בישראל, לצד הטכנולוגיה המובילה נכון לעכשיו, איכוני השב"כ", הוסיף האוזר.
סגן ראש שירותי בריאות הציבור, ד"ר אודי קלינר, התייחס ליישומון של משרד הבריאות. "לגבי 'המגן 2', המשרד עשה מאמצים רבים בפיתוח והשיווק. בשורה התחתונה, היישומון לא נתן את שרצינו, לא מבחינת מספר המשתמשים, ולא מבחינת מספר האנשים שנכנסו לבידוד".
"עמדת המשרד היא לא להמשיך להשקיע ביישומון, אך הוא לא ייסגר. הכוונה היא לעבור ליישומון הרמזור. בשלב הראשון, האזרח יוכל לקבל מידע בנושא תחלואת הקורונה הרלוונטי לו ולמיקומו, הוא יוכל לדווח על עצמו כנמצא בקבוצת סיכון, ולדעת מאילו מקומות עליו להימנע. השלב השני תלוי בבעלי עסקים, כל עסק יקבל קוד דרכו ניתן יהיה לדווח כמות אנשים בעסק, כמה מהם בקבוצת סיכון וכולי.
בשלב השלישי, יתאפשר תיעוד כניסה למקומות סגורים, בעזרת QR codes, למען קטיעת שרשרות הדבקה. שני השלבים הראשונים יושלמו תוך שבועיים, השלב השלישי ייקח חודש, מבחינת התפעול, אבל דורש החלטת קבינט מקדימה ואז אישור המחוקק, שכן, היישומון וולונטרי, אך כדי שיהיה יעיל, יש צורך באלמנט של חובה, נגיד מניעת כניסה לחנות ללא הורדת יישומון. השרים יזהר שי וזאב אלקין קיבלו את המשימה בנושא, והתקיים אתמול דיון עימם ועם שר הבריאות. התקבלה החלטה עקרונית להעלות זאת לקבינט, ולמיטב ידיעתי, הדבר יעלה בדיון הבא. אם הכלי יהיה יעיל, נוכל אולי לפתוח מקומות נוספים, כמו מסעדות, מקומות בילוי וכנסים".
ראש אגף בכיר למערכות מחשוב, רונה קייזר, הוסיפה כי "יישומון הרמזור אמור לסייע לאזרח לבצע התאמות באורח חייו, האם להיכנס לעיר או למקום שישים אותו בסיכון. הרמזור לעסקים הינו מודל מבוסס קוד, בית העסק יפיק קוד שיכלול את המגבלות הקשורות לבית העסק, והאזרח יוכל לסרוקו ולקבל את הנחיות התו הסגול. בעל העסק יוכל לנהל מעקב אחר יכולתו לעמוד בתנאי התו הסגול. במודל ההתנדבותי, הרעיון הוא לאפשר לאזרח לעדכן את משרד הבריאות במקומות בם היה, באם נמצא חולה מאומת. במודל החובה, שהמשרד ממליץ לאמץ, למשרד הבריאות תהיה יכולת לדעת שנכנסת לעסק וכמה זמן היית בו. המידע יוחזק ללא יותר מ-10 ימים, לשם ניהול חקירות אפידמיולוגיות. המטרה היא לדייק איתור חייבי בידוד שבאו במגע עם חולה מאומת, ולהוסיף על פתרונות מבוססי בלוטות'. היישומון מפותח בצוותא עם משרד הכלכלה והרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, ואמור להיות מוכן תוך שישה שבועות".
יו"ר הוועדה ביקש לדעת כמה מדינות משתמשות ביישומונים דומים, ומחייבת את השימוש, וקייזר השיבה, "יש כמה וכמה מדינות שמיישמות יישומונים דומים. באשר לחובה, יש מעט מאוד מדינות כרגע שדורשות חובה בהקשר הזה, לא מכירה מדינות דמוקרטיות שמדברות על חובה. המטרה שלי לאפשר תמיכה בכל החלטת מדיניות שתתקבל. המטרה היא לייצר חלופה אמיתית לאיכוני השב"כ, והמטרה להגביל את זה למקומות סגורים, בהם יש סיכון גבוהה להידבקות".
ד"ר קלינר סיכם, "אם זה יעבוד ביעילות גבוהה, ויאתר מספר חולים דומה, זה יכול להחליף, בראייתי, את כלי השב"כ. זה לא אומר שהם יאתרו בדיוק את אותם החולים".