לצד המאבק הכללי במגיפת הקורונה צצים מעת לעת גם המזלזלים במגיפה עד כדי המכחישים את קיומה. הרב משה כהן, אחד הר"מים בישיבת בית אל, חלה בקורונה, הגיע למצב קשה ביותר של סכנת חיים והתרפא. בשיחה עם ערוץ 7 הוא מספר על הימים הקשים שעבר וקורא להתייחס במלוא הרצינות למחלה והשלכותיה.
"אלה היו ימים לא קלים", מספר הרב משה כהן ומציין את ייחודה של מחלקת הקורונה לעומת מחלקות אחרות, "זו מחלקה שבה כל מי שנמצא יש לו קורונה גם אם הבעיה שלו אינה קורונה, כלומר יש שם חדר לידה, חדר לטיפולים אורטופדיים, יש שם כאלה עם בעיות נפשיות וכו', כלומר שלמעשה במחלקה אחת יש את כל מחלקות בית החולים".
"הדבר המשמעותי ביותר הוא שאין שם את המשפחה שיכולה לתמוך ולעזור ברמה הבסיסית ביותר. כלומר, כשאתה צריך לאכול יש לך קושי לפתוח את השקית של האוכל. האוכל במחלקת קורונה נמצא בשקיות כדי לשמור על הסטריליות אבל אין לך כוח לפתוח את השקית. מי שמגיע למצב שצריך חמצן או הנשמה, גם אם נמצאים בהכרה, ואני הייתי בהכרה מלאה, אין כוח ברמה הבסיסית ביותר".
על הקושי לבצע פעולות פשוטות ביותר מוסיף ומתאר הרב כהן: "ללבוש פיג'מה לא לבשתי חמישה ימים כי לא היה לי כוח. הליכה לשירותים נעשית במאמץ גדול רק עם כיסא גלגלים שמחובר לחמצן ואחרי שאתה חוזר אתה מותש. כל דבר הכי פשוט כרוך במאמץ גדול. אין כוח לדברים הבסיסיים ביותר, גם לקום מהמיטה. גם לנשום, הדבר הבסיסי ביותר, אתה צריך להחליט שאתה נושם ולנשום כל נשימה ונשימה. שום דבר לא אוטומטי. בנוסף, לא ישנים כל הלילה כי אתה חייב לנשום. כל זה מעבר לכאבי שרירים שהם מתופעות הלוואי של הקורונה. 6-7 לילות לא ישנתי שם מעבר לנמנום. כולך חלש וקשה לך לנשום".
"גם הצוות הרפואי די מצומצם. הם עובדים מאוד קשה ולא יכול לטפל בכל דבר. הליכה לשירותים זו משימה. זו חוויה מאוד מאוד לא נעימה", אומר הרב כהן וכשהוא נשאל אם היה מודע לרמת סכנת החיים בה הוא נמצא, הוא מספר: "לא ידעתי עד שהרופא אמר לי את זה. לא הבנתי למה הוא אומר לי את זה אבל התברר לי שהוא מחויב להגיד לי את זה. הוא אמר לי כך, אנשים כמוך, בלי מחלות רקע, עכשיו איתנו ובעוד חמש שעות אולי לא איתנו. הוא אמר לי את זה פעמיים. מאוחר יותר שאלתי רופא למה הוא אמר לי את זה ונאמר לי שהוא חייב להגיד את הדברים. התווכחתי עם הרופא ואמרתי לו שאני לא במצב קשה, אבל הוא אמר לי 'אתה במצב קשה'. חשבתי לעצמי שאני בהכרה וזו שפעת. היחס שלי לקורונה היה כאל שפעת שאם אין לי מחלוקת רקע היא תעבור, אבל הוא אמר לי שזה הגיע לדלקת ריאות ולכן לא מחייב שתהיה איתנו בעוד חמש שעות".
"יש לי חבר ששאל רופא בוגר הישיבה שעובד בהדסה עין כרם והוא סיפר לו שהוא עצמו חתם על תעודות פטירה של אנשים שעתיים אחרי שהם הגיעו ללא מחלות רקע. זה לא ייאמן. אדם לא מודע למצבו הקשה. אנשים חשובים שמדד החמצן עולה וזהו, אבל לא הבנתי את סכנת החיים עד שהרופא אמר לי את זה".
במקביל למחלתו של הרב משה כהן לקו במחלה גם רעייתו ושניים מבניו אך ברמה קלה הרבה יותר. "כשהייתי בבית החולים הילדים שלי ניסו לדבר עם ראשת המחלקה והיא ניסתה לנפנף אותם. כשהם התעקשו היא אמרה שהשיא עוד לפניו, יהיו לו עוד שלושה ימים קשים, אבל בגלל שהוא ללא מחלות רקע אני מאמינה שהוא ייצא מזה אבל אני לא מבטיחה כלום".
ממשיך הרב כהן ומספר: "הילדים נמצאים מחוץ לבית החולים, לא יודעים כלום, ואני מקבל רק הודעות אבל אין לי כוח ללחוץ על הכפתורים של הטלפון, אין לי כוח לדבר. החזקתי סידור לתפילה אבל לא יכולתי להתפלל עם הפה, התפללתי עם העיניים. כשהתחלתי להתפלל עם הפה הרגשתי מיד קושי ומיד בכי. לא הבנתי למה אין לי כוח לדבר. אחרי כל דיבור הייתי מותש. עד מוצאי שמחת תורה התפללתי מעט ובעיניים. לא היה לי כוח להחזיק את הסידור".
תחילת תחושות החולשה החלו אצל הרב כהן יום אחרי צום גדליה. הוא לא מיהר להסיק מסקנות, העביר שיעור בישיבה וחזר מותש לביתו, למחרת שוב העביר שיעור. "עברתי בדיקה, אמרו לי שהתשובה שלילית ואמרתי להם שזו טעות ושיש לי קורונה. ביום רביעי אחרי זה נסעתי לבדיקה נוספת ובה קיבלתי תשובה חיובית ושבוע לאחר מכן התפניתי לבית החולים. למעשה כמעט שבועיים הייתי עם קורונה בבית עד שהתפניתי לבית החולים. השבוע של סוכות היה שבוע קשה מאוד, בקושי אכלתי, לא ישנתי בסוכה, הייתי במעקב עם רופא עד שהנתונים חייבו פינוי לבית חולים אבל גם כשהגעתי לבית החולים רצו לשחרר אותי. אמרו לי שאני נראה בסדר, שאני רק מרגיש חלש, אבל אחרי צילום הריאות נכנסו ללחץ והעלו אותי למחלקה. ללא מכשירים וצילום ריאות היו מחזירים אותי הביתה. רופא אמר לי שאדם יכול להרגיש טוב ואחרי כמה שעות הוא מת, כך אמר לי הרופא במילים הללו".
על המזלזלים בקורונה עד כדי ההתכחשות לקיומה אומר הרב משה כהן שהוא שומע את הקולות ולפעמים גם מתווכח עם מי שמשמיע את הקולות הללו, "היה איתי במחלקה בן 35 בריא ללא מחלות רקע שהגיע להנשמה. מי שאומר דברים כאלה זה מחוסר דעת, זה פשוט ניסיון לברוח מהמציאות. מבחינתי זו הגדרה של שוטה שרואה משהו ולא מתייחס אליו. אני לא מבין את זה. ברמה הסטטיסטית אם נפטרים אחוז אחד המשמעות היא שאם נדבקים ביום אלף, עשרה נפטרים. חד משמעית".
"יש לי בן שחשב כך עד שנדבקתי בקורונה ואז הוא שינה את דעתו. כאן מדובר בטיפשות שיש לה השלכות, הם מזיקים לאחרים. דיברתי עם הצוות הרפואי והם אמרו שזה דבר שמרפה ידיים וגורם להם לחלישות הדעת והגוף, ואני חושב שאולי גם פוגע במוטיבציה שלהם. הם אמרו לי שאנשים בריאים יוצאים גוויות ואנחנו מצליחים להוציא אנשים שיהיו בריאים, אבל בכל כמה דקות מגיעים עוד אנשים, אז כל עוד מדובר בהכרח זה מובן אבל הם יודעים שאם אנשים היו נשמרים זה היה נחסך מהם. הם עובדים ואנשים לא אכפת להם".
"אחות אחת אמרה לי שבאוטובוס היא שומעת נערים ואחד אומר שאין קורונה והיא רוצה לתפוס אותו באזניים ולהביא אותו למחלקה ואחר כך שיספר לחברים שלו. ההכחשה של הקורונה יש לה השפעה שלילית ונזקים גדולים מאוד. זה נותן לגיטימציה לזלזול של אנשים רבים", אומר הרב כהן. "יש הנחיות, לא להתחכם יותר מדי, לא להיות חכמים יותר מכולם. יש אנשים שהעבודה שלהם זה לחשוב מה צריך לעשות ולא כל זאטוט יכול לתת חוות דעת, לקבוע שאין קורונה. על מה הם מדברים? אנשים מתים ולאו דווקא זקנים".