"יהודים וערבים נפצעו בהגנת המדינה"

מנכ"ל עמותת 'יחד ערבים זה לזה', ערבי ישראלי ונכה צה"ל, מספר על יעדי הארגון שלו ועל המודל שראה במפקדו, רועי קליין ז"ל.

חזקי ברוך - ערוץ 7 , ט"ז בכסלו תשפ"א

לקראת אירוע ההצדעה לנכי ופצועי צה"ל שישודר מחר בערב בערוץ 7, שוחחנו עם יוסף חדד, ערבי ישראלי נכה צה"ל, מנכ"ל עמותת 'ביחד ערבים זה לזה', הקובע בהתייחס למעל שבעים אלף הפצועים השייכים ל"משפחת נכי צה"ל" בעל כורחם, כי "כולנו, יהודים וערבים, נפצענו כדי להגן על המדינה שלנו".

"זו החברה הישראלית כולה וזה מה שחשוב", אומר חדד המציג את מסכת הקורונה שלו ועליה הכיתוב 'גאה להיות ערבי, גאה להיות ישראלי', והוא מסביר: "מבחינתי זה מסמל הכול כערבי ישראלי שנלחם בצה"ל שהוא צבא ההגנה לישראל ולא צבא הגנה ליהודים".

"כולנו בצדק מדברים על החיילים שאיבדנו, אבל איבדנו גם 44 אזרחים, חצי מהם ערבים ישראלים. חיזבאללה הרג גם אזרחים מהחברה הערבית. אני גאה להיות ערבי ואני גאה להיות ישראלי. זה מי שאני וזו המדינה שלי וכולנו צריכים להגן עליה".

על פציעתו שלו מספר חדד: "זה קרה בעשירי לאוגוסט 2006, ארבעה ימים לפני הפסקת האש. אני לוחם גולני בגדוד 51. היינו בתוך בינת' ג'בל ובשעות הבוקר שמענו פיצוץ עז. טנק שלנו נפגע מטיל קורנט. הצוות שלי, שהיה הכי קרוב לאירוע, קיבל את הפקודה לפנות ולחלץ את הפצועים. עשינו את זה בהצלחה רבה ובדרך חזרה למחסה שבו היינו מארב חיזבאללה זיהה אותנו וירה את אותו טיל שבדרך כלל יורים על טנק. למזלי הטיל פספס אותי בכמה סנטימטרים ופגע בקיר שהיה לידי. כתוצאה מהפיצוץ עפתי באוויר, נפלתי על הבטן, הרגשתי שנפצעתי מאוד קשה. הפגיעה הקשה ביותר הייתה גם בפנים אבל גם בכף הרגל. כשהסתובבתי על הגב ראיתי שכף הרגל נקטעה".

"אני לא יודע אם אנשים יודעים מה אדם עושה כשהוא מגלה שנקטעה לו הרגל", הוא אומר בחיוך, "צועקים 'נקטעה לי הרגל'. עכשיו אני מחייך אבל אז זה לא היה מצחיק. אחרי שנת שיקום טובי הרופאים בארץ הצליחו להחזיר לי את הרגל והיום אני גם משחק כדורגל וגם רץ עשרה קילומטר בשבוע".

חדד רואה כהמשך ישיר לאותו מבצע חילוץ מהיר שבזכותו הוחזרה לו רגלו את פעילו כמנכ"ל ארגון יהודי ערבי המבקש לחבר בין החברה הערבית לחברה הישראלית ולגשר על הפערים בין יהודים לערבים.

בדבריו מזכיר חדד את מפקדו, רועי קליין ז"ל, שסיפור גבורתו מוכר, "בעיניי כשאומרים גיבור לאדם הזה מתכוונים. זה גיבור ישראל". לדבריו אלה הוא מוסיף חוויה אישית עם רועי: "שנה לפני מלחמת לבנון השנייה שכבנו אחד ליד השני במארב על גבול ישראל לבנון. דמיין את הסיטואציה שבה ערבי ישראלי ליד מתנחל עם כיפה על הראש ואנחנו מוצאים את עצמנו מדברים על החיים והמסורת שלנו, ואז רועי זורק לי את המשפט 'כל ישראל ערבים זה לזה' ומוסיף: אבל אל תיקח את זה במובן היהודי אלא במובן החברתי, שכולנו צריכים להיות ערבים זה לזה. לא ידעתי כמה המשפט הזה הולך להיות בעל משקל אצלי. לימים כשהקמתי את העמותה בחרנו את השם 'יחד ערבים זה לזה עם משחק המילים של ערבים וערבים".

"המסר החשוב ביותר הוא שחשוב לנו כמדינה וכחברה למוד לצד כל אחד ואחד ולצד המשפחות", אומר חדד ומזכיר כי חוויית הפציעה והפגיעה מלווה את הפצועים ובני המשפחות לאורך כל ימי חייהם. על המדינה לתמוך בנו כי בסופו של דבר אנחנו את שלנו נתנו למען המדינה ולמען החברה שלנו".