יצחק לקס
יצחק לקס צילום: מירי צחי

הרשם יניב לוזון מבית המשפט בקריות מחק השבוע את תביעתם של שני אחים ערבים שגרים בכרמיאל אשר דרשו החזרים כספיים עבור הנסיעות שלהם לבית ספר ערבי מחוץ לעיר, בטענה שהעירייה מפלה אותם בכך שאינה מקימה בית ספר ערבי בתחומה, תוך שהוא מסתמך בין היתר על חוק הלאום.

פסק הדין מאפשר לכל אחד מאיתנו לחזור ולדבר על "ייהוד הגליל" מבלי שיהא צורך להתפתל בהגדרות שיהיו "פוליטיקלי קורקט", ונעימות לאוזן שכננו הערבים.

וכך כתב הרשם בנימוק השביעי למחיקת הבקשה: "צביונה של העיר - כרמיאל עיר יהודית נועדה לבסס את ההתיישבות היהודית בגליל. הקמת בית ספר בשפה הערבית למצער מימון הסעות לתלמידים ערביים, לכל דיכפין ובכל אתר, עלול לשנות את המאזן הדמוגרפי ולפגוע בצביונה של העיר. (כיום מתגוררים בעיר כ-% 6 ערבים).

סעיף 7 לחוק -יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי קובע: "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה." פיתוח ההתיישבות היהודית וביסוסה הינו ערך לאומי המעוגן בחוק יסוד ויש בו כדי להוות שיקול ראוי ודומיננטי במערכת השיקולים העירונית כולל לעניין הקמת בתי ספר וקביעת מדיניות במימון הסעות אל מחוץ לעיר"

הנה כי כן, לאחר שנים רבות בהן הס היה מלהזכיר את הביטוי "ייהוד הגליל" כיוון שאולי בשל כך יפגעו שכננו הערבים, הרי שכעת שוב ניתן לחזור ולומר את שהאבות המייסדים של מדינתנו אמרו בצורה הכי טבעית וברורה.

דוד בן-גוריון טבע את הביטוי "ייהוד הגליל ונצרת" עוד ב 18.10.53 , ובעקבות הכרזתו זו הוקמו נצרת עילית וכרמיאל.

במאי 1974 התכנסה לשכת המשמרת הצעירה של מפלגת העבודה לשתי ישיבות, שהתקיימו בצפת ובמעלות, ובנוכחות 180 חברים מכל הארץ, החליטה לפעול "ליצירת דעת קהל ולחץ פרלמנטרי למען ייהוד הגליל".

בתחילת אוגוסט 75', יצא נשיא המדינה, אפרים קציר, ליומיים של סיור בגליל המערבי. מנחם רהט דיווח אז ב"מעריב" שקציר הבטיח למתיישבי הגליל לפעול ככל יכולתו בקרב שרי הממשלה ומשרדיהם כדי להחיש את "משימת ביצוע ייהוד הגליל".

בראיון שהעניק רענן וייץ, ראש מחלקת ההתיישבות של ההנהלה הציונית בסוכנות, לקראת חג הפסח של 1976, לדב גולדשטיין ב"מעריב", הוא הכריז על הקמת 50 יישובים חדשים בגליל בין נצרת לגבול הלבנון, מתוך שיקול מדיני של כיבוש השטחים הריקים מיהודים במרחבי הגליל. "על המטרה הזו, ייהוד הגליל, יש צורך להצהיר בגלוי ובפומבי", אמר. "אין טעם להסתיר אותה מאחורי כל מיני כסות ומסתור... אין אנו מחויבים להסתיר מפני איש כי אזור כמו הגליל, שיש בו רוב גדול לאוכלוסייה הערבית, הוא נושא לדאגה לישראל, ומוסדותיה יפעלו לייהד את הגליל".

עיתונאי "דבר" דאז, יוסי ביילין, הגדיר את הצורך להצליח בפרויקט ייהוד הגליל: "כאחת המשימות הלאומיות החשובות ביותר המוצבות כיום בפני הציבור היהודי בישראל".

יצוין כי ייהוד הגליל והנגב אין משמעותו הדרה גורפת של המיעוט במדינה. חוק הלאום נועד לקבוע כי מדינת ישראל הינה מדינה יהודית בעלת צביון יהודי והזכויות הלאומיות של היהודים עולות על הזכויות של מי שאינם יהודים. כך לגבי העלייה, סמלים לאומיים, שפה וחגים יהודיים. עתה בית המשפט הרחיב זאת אף לחינוך יהודי בעיר שצביונה יהודי, שאלמלא כן תהפוך מדינת ישראל למדינה רב לאומית.

ניתן עתה להבין את החלטת ראש מועצת כפר ורדים אשר החליט לפני כ-3 שנים לעצור את שיווק הקרקעות בשל זכייתם של ערבים במחצית מהמגרשים, תוך שהסביר שהוא: "אמון על שמירת צביונו הציוני־יהודי־חילוני של כפר ורדים". חשוב לזכור שהרוב המכריע של בוחריו, תושבי כפר ורדים, לא הצביעו למפלגות הימין. כך גם ניתן להבין את ההחלטה לביטול מכרז בעפולה לאחר שהתברר שכל הזוכים הינם ערבים שאינם תושבי העיר.

תמהני על המוסר הכפול של הזועקים גזענות כנגד פסק הדין. מדוע קולם לא נשמע בשנת 2007 עת יהודים שרכשו בתים כדין בישוב פקיעין וגורשו באלימות מבתיהם, רכושם הושחת ונשרף, וראש מועצת פקיעין דאז נסראללה חיר, הכריז כי הוא מסרב לקלוט בחזרה את היהודים ביישובו" ? האם גזענות היא רק של יהודים כנגד ערבים ולעולם לא ההפך?.

אז זו העת לקרוא לזוגות צעירים להגיע לעכו, לכרמיאל, לנוף הגליל ולשאר ישובי הגליל כמו גם לבאר שבע, לירוחם ודימונה ולשאר ישובי הנגב, ולייהד את הגליל והנגב.

הכותב הוא יו"ר קרן קהילות – קרן להתחדשות קהילות בישראל

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו