ארגון מחדש

בדומה למערכת החינוך, גם תנועות הנוער נאלצו לחשב מסלול מחדש בעקבות הקורונה ולערוך התאמות למציאות החדשה.

אם התרגלנו עד לא מזמן לכך שחודש ארגון כולל צביעת קירות, מופע דגלנות וצהלות מורל עד לב השמיים – הרי שהשנה הדברים נראים קצת אחרת. כמדי שבוע התקיים משדר "שני קבוצתי" של תנועת הנוער אריאל, עם שחקנים מוכרים כמו טוביה רוזנפלד ואמיתי המספר שמעבירים הצגות והפעלות. במשדר השתתפו יותר מאלף חניכים ובני משפחותיהם, שאחרי שעות הלימודים המתישות דרך הזום בחרו להיכנס שוב אל הזום לטובת המשדר התנועתי.

"בסוף המשדר אמרנו לחניכים: 'אין חודש ארגון בלי מורל'. פתחנו לכולם מיקרופונים וביקשנו מהם: 'בואו נשמע איזה סניף עושה מורל הכי חזק'. בבת אחת שמענו שאגות שמחה של החניכים המשולהבים בבתים", מתאר דביר עמיאור, מזכ"ל תנועת הנוער אריאל. "בקורונה בכלל ובחודש ארגון בפרט, החשיבה היא כל הזמן איך לחבר את החניכים. העיקרון שאנו פועלים לפיו בתנועה מאז תחילת הקורונה הוא שהפעילות רק תלך ותגבר. אנחנו לא ניתן לקורונה לעצור אותנו, גם אם זה מצריך לשנות את הפלטפורמה ואת הדרך. ישבתי עם רכזי ההדרכה של התנועה וחשבנו איך אנחנו רואים את חודש הארגון בהתאם למגבלות. בנינו קורס מדיה שהמטרה שלו היא להכשיר נציג מכל סניף שיודע בימוי, תסריטאות, צילום ועריכה – כדי לתת לסניפים כלים ליצור תוכן בצורה וירטואלית, שיוקרן וישודר להורים ולחניכים במוצאי שבת ארגון".

"הקורונה מצמיחה לנו כנפיים"

השבת (וישלח) מציינים בתנועת הנוער אריאל את שבת הארגון השנתית, שעומדת בסימן "כי אני יהודי". גם כאן הגו בתנועה דרך מקורית נוספת ליצירת אווירה. "יצרנו בובות ענק של התנועה שהגיעו לסניפים ופגשו את החניכים בקפסולות על פי הנהלים. הבובות הכניסו אווירה וחיברו את החניכים לנושא חודש הארגון. מפעילי הבובות נסעו מקצרין בצפון ועד לאילת בדרום, הגיעו לחניכים ועשו להם הצגה והפעלה קטנה כדי להכניס אותם לאווירה, לעשות איתם מורלים ולתת להם לטעום את ההווי התנועתי".

מה לגבי צביעת קירות, מופע דגלנות ושאר המרכיבים המהווים חלק בלתי נפרד מחודש ארגון?

"הסניפים עובדים על פי המתווים של הרשויות המקומיות בהתאם לנתוני התחלואה, כך שאנחנו צריכים יצירתיות גדולה. בסניפים מסוימים כל חניך מקבל אחריות על צביעת חלק אחר מהקיר ומגיע בזמנו הפנוי. בסניפים אחרים החליטו לצבוע השנה רק את הקירות החיצוניים בשטח הפתוח. אנחנו מנסים לשמר כמה שיותר מתוך ההווי המסורתי של חודש ארגון, ורק להתאים את הצורה והאופן שבו הדברים נעשים".

חלק ממטרותיה של תנועת נוער בעידן הדיגיטלי הוא להוציא את בני הנוער מהמסכים. הקורונה בעצם הכניסה אתכם לאותה משבצת.

"האתגר הגדול ביותר הוא איך מדלגים על המרחק הזה, כדי שלא ייצור ריחוק חברתי ונפשי", מודה עמיאור. "אחת החוזקות של תנועות הנוער היא הקשר האישי, שהרבה פחות מתקיים דרך המסכים. תנועת נוער היא מסגרת עם דינמיקה קבוצתית חזקה. כאן בעצם כל חניך חווה את חודש ארגון ברמה האישית וחסרה ההרגשה של שייכות. רואים עד כמה הם משוועים למישהו שירים אליהם טלפון, יתעניין בהם, יפעיל אותם ובעיקר יהפוך אותם מפסיביים בזום של בתי הספר לפעילים אקטיביים בתנועה שהם שותפים בה. גם אם הם יוצרים סרט – הם אקטיביים בתוך התהליך. הם לומדים את הדמות שלהם. בתקופה הזאת הצורך האקוטי הוא הקשר האישי עם החניכים. אחת ההנחיות שלנו למדריכים היא לעשות סבב טלפונים קבוע בין החניכים אחת לשבוע־שבועיים. הילדים מחכים לשיחות הללו. פרט לכך, המדריכים גם הגיעו לפגוש את החניכים באופן אישי בבתים".

בתחומי העשייה של התנועה, שבהם פועלת בעיקר חבריא ב', הפעילות היא עמוק בשטח. "העשייה של חבריא ב' בתנועה בתקופת הקורונה היא מדהימה", מפרגן עמיאור. "צריך אותם בשטח הרבה יותר מתמיד. עזרה לאוכלוסייה מבודדת, סיוע לאוכלוסייה מבוגרת, מוקד הפעלה למתנדבים שכל הזמן נתן מענה לצרכים שעלו כמו קניית תרופות, ריקון פחי אשפה בבתים, בניית סוכות – בכל אלה החבר'ה שלנו הגיעו ועזרו. בראש השנה הרמנו את 'מבצע שופר' וקיבלנו מאות פניות מכל רחבי הארץ. לצורך המשימה גייסנו את כל מי שיודע לתקוע בשופר. העברנו להם הדרכה איך לתקוע כהלכה, וכל אדם מבוגר שחשש להגיע לבית הכנסת או שהיה בבידוד - התאמנו לו מי שיגיע אליו הביתה ויתקע בשופר. הגיעו אלינו לא מעט סיפורים מרגשים של אנשים שחששו שהשנה הם ייאלצו להחמיץ את המצווה, ובזכותנו הם שמעו תקיעת שופר בראש השנה. בחנוכה מתוכנן לצאת לדרך מסע המושבות, שאליו נרשמו יותר מ־1,700 חניכים שמתכוונים להתנדב בפרויקטים של חקלאות בכל רחבי הארץ".

מי שהכי מאותגר מהמעבר של תנועות הנוער לפעילות וירטואלית הן הקומונריות שמגיעות בדרך כלל מבחוץ ומתגוררות בדירה לבד. "חלקן בקושי התחילו את השנה כמו שצריך, וכבר התחיל הסגר", מציין עמיאור. "גם בבתי הספר שבהם יש להן תקנים היה ניתוק מהשטח. זה בהחלט מאתגר, אבל בסך הכול הן שמחות. התפקיד של הקומונרית הוא אחד המשמעותיים ביותר שיש לשירות הלאומי להציע. ישנן בנות שירות לאומי שנמצאות בחוסר מעש עקב המצב, ולא יודעים כיצד להיעזר בהן. אצלנו הקומונריות עובדות סביב השעון כל הזמן בצורה שדורשת מהן הרבה יותר יצירתיות, חשיבה וחיזוק הקשר האישי עם החניכות והמדריכות. הקורונה זימנה לנו התמודדות והזדמנות להצמיח כנפיים ומחייבת אותנו להידרש ליצירתיות הרבה יותר גדולה, לחשוב מחוץ לקופסה על דברים חדשים".

אחת מהפעילויות היצירתיות בתנועה צפויה להתקיים במהלך חג החנוכה. מדובר במסע חנוכה משפחתי. משפחות החניכים מגיעות לאחד מחמישה יערות ושם הם מקבלות ערכה של חדר בריחה עם תחנות, משימות והפעלות כדי להתקדם לתחנה הבאה. "זה סוג של טיול משפחתי, ערכי, חינוכי ועולה הרבה פחות מאשר בילוי משפחתי. זאת ההזדמנות שלנו להכיר את ההורים, שגם הם ייהנו מהפעילות החינוכית של התנועה ומהתפיסה החינוכית שלה. אם לא הייתה קורונה לא היינו נדרשים לדבר הזה".

"גאים בתורניות שלנו"

תנועת הנוער אריאל הוקמה בשנת תשל"ט, לפני 42 שנה. "מדובר בתנועת הנוער היחידה שהוקמה על ידי בני נוער", מדגיש עמיאור. מי שהקים את התנועה היה הרב אליעזר מלמד. הוא למד בישיבה לצעירים בירושלים והדריך בסניף בני עקיבא בין החומות, שהיה סניף נפרד. הנהלת בני עקיבא באותה תקופה התנגדה נחרצות להפרדה, והמזכ"ל דאז היה נחרץ שלא יקום ולא יהיה. "בשלב מסוים הוא אמר שאם הם ימשיכו לקרוא לסניף 'בני עקיבא' הוא יתבע אותם לדין תורה, וכך הוקמה תנועת אריאל".

בשלוש השנים האחרונות משמש כמזכ"ל התנועה דביר עמיאור (35), תושב קריית ארבע. לתנועת אריאל הוא הצטרף בגיל 16, אז היה שותף להקמת סניף בית שמש, שהוא כיום אחד הסניפים הגדולים בתנועה. את דרכו בתנועה הארצית החל לפני כעשור בתור מלווה קומונרים, משם המשיך לתפקידי רכז הדרכה, ראש תחום בנים, סגן מזכ"ל, ולפני שלוש שנים התמנה לתפקיד המזכ"ל.

בשנותיה הראשונות של התנועה היא פנתה בעיקר לקהילות תורניות מובהקות שהיו מעוניינים בהפרדה בין המינים. לפני כעשור החלה התנועה תהליך שהלך והתרחב, שבו חוותה קפיצת גדילה חדה ומשמעותית תוך הרחבת קהל היעד. "כשנכנסתי לעבוד בתנועת אריאל לפני עשר שנים בתור מלווה קומונרים, היו בתנועה 46 סניפים. היום יש בתנועה 154 סניפים. התנועה שילשה את עצמה, כאשר רוב הסניפים הוקמו בעיקר בחמש השנים האחרונות".

איך אתה מסביר את הגידול המשמעותי בתנועה?

"זה נובע מההחלטה להניף את שני הדגלים: את דגל התורה בעוז ובגאון בלי פשרות, ומצד שני את הדגל והאחריות לפעול למען כלל ישראל ולהשפיע בצורה רחבה ולא להסתגר בתוך עצמנו", מסביר עמיאור. "ככל שאתה יותר תורני, יש עליך יותר מחויבות לפעול בצורה חזקה. התורה היא זאת שאומרת לנו ללכת לצבא ולקרוא בשם ה' בעולם, מתוך זה תנועת אריאל פועלת. רוב הסניפים בשנים האחרונות נפתחים בפריפריה. אם בעבר חניכי התנועה הגיעו אך ורק מבתים תורניים, היום יותר מ־30 אחוזים מהחניכים מגיעים מבתים מסורתיים ואפילו חילוניים, מתוך הבנה שהתורה שייכת לכל יהודי. הסיסמה שלנו היא 'תורת חיים בעוז'. עם ישראל צמא לתורה, ורוצה תורה גדולה של אנשים שלא מתנצלים על התורה שלהם, לא מתביישים בה ומרימים את שני הדגלים יחד".

מה בעצם מושך ילדים מבתים מסורתיים וחילוניים להיות חניכים בתנועה?

"הילדים הללו לומדים בבתי הספר של החמ"ד, כי חשוב להורים שהם יתחנכו על פי ערכי היהדות. החברים בכיתה מושכים אותם לתנועת אריאל, אז הם מגיעים וכיף להם שם. הם שמחים וגם ההורים שמחים, כי עם ישראל באמת רוצה את התורה ואת הקודש. כשהייתי חייל בעזה וחבר שלי, לירן בנאי הי"ד, נהרג, הגיעו אליי חברים מהפלוגה וביקשו שאעביר שיעור תורה. אמרתי להם: 'תעזבו, החבר'ה כאן לא בעניין'. בסוף התחלתי להעביר את השיעור, וכל החבר'ה מהמסייעת ישבו בשיעור מרותקים. אסור לנו להתבייש בדרך שלנו. במשך שנים רבות הציונות הדתית הייתה בתנועה נפשית של חיפוש אישורים מההגמוניה, שיכירו בנו, שיעריכו אותנו. 'למרות שאנחנו דתיים, אנחנו חיילים לא פחות טובים'. הדור הצעיר בציונות הדתית גאה בדרך שלו. אני רואה את זה אצל בני הנוער, שלא מרגיש צורך להתנצל על הדרך שלהם, על תפיסות העולם שלהם ועל הערכים שלהם. הם מתגאים בתורניות שלהם, הם הולכים עם כיפה גדולה, פאות ושמחה גדולה. זה הסוד של תנועת אריאל, איך היא כל כך גדלה ומתפתחת".

כאמור, חלק בלתי נפרד מחניכי התנועה הם מסורתיים וחילונים, אך ישנם גם חניכים חרדים, חניכים עולים חדשים וחניכים בעלי צרכים מיוחדים. "מתוך תפיסת העולם שיש לנו מחויבות לכלל ישראל, יש לנו סניפים במושבי הדרום מעגלים ויושיביה. יש לנו סניפים שפונים יותר לאוכלוסייה החרדית בגני מודיעין ובהר שמואל. יש לנו גם סניף בשכונת סירקין בפתח תקווה. רוב האוכלוסייה בשכונה הם בני העדה האתיופית, אבל אנחנו מתעקשים לצרף אליהם מבני השכונה שאינם יוצאי אתיופיה. אנחנו מאמינים בשילוב", אומר עמיאור, "ולכן אנחנו מייצרים סניפים שמורכבים מגם וגם. כך גם ילדים בעלי צרכים מיוחדים משולבים בתוך סניפים רגילים, יחד עם חניכים רגילים, מתוך הבנה שזה הדבר הכי טוב בשבילם. לא לסגור אותם בתוך שבטים סגורים, אלא לשלב אותם בתוך חברה נורמטיבית שהכי תקדם אותם".

היום גם בבני עקיבא יש כמה וכמה סניפים נפרדים, למה לא להתמזג אליהם חזרה?

התגובה של עמיאור מלמדת שזו אינה הפעם הראשונה שהוא נשאל על כך. "השאלה מה האג'נדה", הוא מבקש להצביע על הנקודה המהותית. "עקרונית, אין לי בעיה להתאחד גם עם תנועת הנוער העובד והלומד", הוא מחייך. "מבחינתנו, ההפרדה היא לא הסיבה, אלא סוגיה שמלמדת על מי שרוצה לחיות עם התורה בצורה מלאה. שהתורה היא מרכזית בחיים שלו ומנהלת את החיים שלו. כשאני מיישב את ארץ ישראל, זה מכוח התורה. כשאני יוצא לעבוד בחוץ – אני עושה זאת מכוח התורה. כשאני מתגייס לצבא – זה מכוח התורה. היא זאת שמנווטת את החיים שלנו. התפיסה הציונית־דתית הקלאסית מאמינה בגם וגם. גם לומדים תורה וגם מתגייסים לצבא. גם מיישבים את ארץ ישראל וגם יראי שמיים. התפיסה שלנו היא שהתורה מובילה את החיים. ההפרדה היא חלק מאותה נקודה. האם אני מאמין שהתורה רוצה שנחיה בקדושה וטהרה. רוב מובהק של גדולי ישראל קובעים שלכתחילה המציאות שבני נוער צריכים לפעול בה היא בהפרדה, ולכן אנחנו פועלים כך".

לחזור אל היסודות

כאמור, חודש הארגון השנה עוסק בנושא "כי אני יהודי". הנושא נבחר על ידי הקומונרים והקומונריות, מתוך הבנה שאחד הדברים הנצרכים ביותר הוא בירור היסודות. "לא מזמן פורסם המחקר שערך הרב שמואל אליהו, שעורר את סערת הדתל"שים בציונות הדתית. אחד הדברים שעלו ממנו הוא שצריך לברר את מה שבעבר היה ברור באופן טבעי. למה אני בוחר לחיות כיהודי, ואיפה היהדות שלי מגיעה לידי ביטוי בעולם תרבותי שהוא בעצם כפר גלובלי קטן. זאת השאלה הכי גדולה שמעסיקה את כולנו. מדינה יהודית או דמוקרטית. בשלוש מערכות הבחירות האחרונות עסקנו בסוגיה הזאת".

במה אתה מברך את התנועה לקראת שבת הארגון?

"הברכה הכי גדולה שלי לתנועת אריאל, שהיא תמשיך לפעול בעוצמה גדולה, בכל הכוח, להגדיל את ההשפעה שלה על עם ישראל ולחזק את הזהות היהודית של עם ישראל ואת הצביון היהודי של מדינת ישראל. שנזכה להקים כאן ממלכת כהנים וגוי קדוש, שזה בעצם הייעוד של עם ישראל, עד שנגיע לבניין בית המקדש בקרוב".