הדיווחים הראשונים שהחלו לזרום ביום שישי שעבר, רגע לפני כניסת השבת, סיפרו על חיסולו של בכיר בפרויקט הגרעין האיראני. ככל שעברו השעות, הידיעה השולית הזאת הפכה לכותרת רבת משמעות. התברר שלא מדובר בעוד בכיר בפרויקט, אלא בדמות המרכזית ביותר. ד"ר מוחסן פח'ריזאדה נחשב לאבי פרויקט הגרעין האיראני ולאחד האנשים המרכזיים בפרויקט דיוק הטילים של משטר האייתולות. בשביל ישראל מדובר היה ביעד מספר 1 של המוסד בשנים האחרונות.
במהלך הימים שלאחר החיסול צצו באיראן שלל גרסאות לאירועי יום שישי. בתחילה הגיע דיווח על מכונית תופת מסוג ניסן שנמצאה בזירה, לאחר מכן דווח על מחבל מתאבד שהתפוצץ ליד שיירתו של פח'ריזאדה. בשלב מאוחר יותר דיווחו האיראנים על חוליה של 12 סוכנים שביצעו את החיסול באופן ישיר, ורק אחר כך, ביום שני, יצאה ההודעה שלמעשה מדובר בכלי נשק מתקדמים שהופעלו מרחוק. בהודעה, שניתנה על ידי מזכ"ל המועצה לביטחון לאומי האיראנית, נטען ששירות המודיעין האיראני ידע על החיסול המתוכנן, על המיקום שלו ועל מועדו, ועל כן המדען נסע בשיירה משוריינת. הפרט שהיה חסר להם הוא אופן הביצוע. עד לזמן כתיבת שורות אלה עדיין לא ברור לחלוטין כיצד התבצע החיסול, כאשר בין הפרטים שכן ידועים נמצאים מכונית התופת שהתפוצצה בסמוך לשיירה הממוגנת וכן שפח'ריזאדה מת מירי.
"מדובר בדמות מאוד מרכזית שצמחה מתוך שורות משמרות המהפכה לאורך שנים", אומרת ד"ר תמר עילם־גינדין, מומחית לאיראן ממרכז עזרי ובעלת הפודקאסט 'איראניום מועשר'. "מדובר באדם שבעשור האחרון עמד בראש הארגון למחקר וחדשנות, שזה למעשה הגוף שניהל את פרויקט הגרעין האיראני. אבל גם לפני כן הוא היה דמות מרכזית בפרויקט. לא מדובר בהנחתה מבחוץ כמו מדענים זרים שחוסלו במהלך השנים".
עד כמה חיסול של דמות כזאת גורם לעיכוב של ממש בתוכנית הגרעין?
"האמת היא שקשה לדעת מהי רמת ההשפעה של החיסול, והאם ועד כמה זה מעכב את קידום התוכנית. ברור שמדובר באדם שהיו לו יכולות מאוד גבוהות והוא ריכז אצלו המון ידע, אבל קשה לי להאמין שהיה לו ידע שאין לאף אחד אחר בצוות הפיתוח. כלומר, שיכול להיות שייקח להם כמה זמן לרכז מחדש את כל החומר, ויכול להיות שהאיראנים יצטרכו כמה אנשים שיחליפו אותו ולא יהיה רק אדם אחד כזה, אבל אני לא מאמינה שמדובר באירוע שגורם לעיכוב משמעותי בתוכניות שלהם. בשביל לעכב בצורה משמעותית צריך לפגוע בתשתיות, כמו הפיצוץ במתקן הגרעין בנתנז מלפני כמה חודשים".
אם החיסול לא מעכב באופן משמעותי את הפרויקט, בשביל מה לעשות מהלך כזה?
"רוב החיסולים הם בעיקר הצהרתיים ולא בעלי משמעות מעשית. אפילו לח'מינאי (מנהיגה הרוחני של איראן - א"מ) יש תחליף. יש חיסולים, כמו סולימאני שחוסל לפני כחצי שנה, שמזעזעים את כל המדינה כי מדובר בסמל. פח'ריזאדה לא היה סמל ורוב הציבור לא ממש הכיר אותו. מה שכן יש כאן זה מכה במקום שכואב מאוד לאיראנים. מה שהכי חשוב למשטר האיראני זה כבוד, ומבצע החיסול, שאיראן מאשימה את ישראל בו, פגע בדיוק שם. חדרנו מאוד עמוק, ללב טהרן, פגענו בדמות בכירה ביותר ומאובטחת ביותר, ועשינו את זה על ידי אזרחים איראניים מתנגדי משטר, או לפחות זה מה שיוצא מהדיווחים שמתקבלים מהמדינה".
"אני לא חושב שזה נכון לבחון את השפעת החיסול בטווח הזמן המיידי", אומר האלוף (במיל') איתן דנגוט, לשעבר מתאם פעולות הממשלה בשטחים. "בהתמודדות מול פרויקט הגרעין של איראן יש כמה וכמה זירות שישראל מתמודדת בהן. יש את הזירה הדיפלומטית שמתבטאת בעיקר בסנקציות, יש את הפגיעה בתשתיות ויש גם את הפגיעה בדמויות בכירות. אין צעד אחד או מהלך נקודתי שהם אלה שמשנים את המצב בצורה קיצונית, השילוב בין כולם הוא זה שיוצר שינוי. בסופו של דבר מדובר בהליך ארוך, ואם אנחנו מסתכלים על העשור האחרון, אנחנו מצליחים בו".
ההליך הארוך שעליו דנגוט מדבר נמשך הרבה יותר מעשור. סוגיית הגרעין האיראנית מעסיקה את מערכת הביטחון בישראל עוד מימיו של יצחק רבין כראש ממשלה. עליית המדרגה האיראנית התרחשה לפני כ־15 שנה, והחל משנת 2007 ישראל, לפי פרסומים זרים, החלה בחיסולי מדעני הגרעין. אלא שחיסול מדען הגרעין האחרון היה בשנת 2012, ומאז ועד ליום שישי האחרון היה שקט בזירה זו.
"זה נכון שבשנים האחרונות ישראל מעט נטשה את הזווית הזאת של חיסול מדענים, שהיא עמדה מאחוריה לפי פרסומים בעולם, אבל זה בעיקר בגלל שעברנו להתמקד בחלקים אחרים של סיכול הפרויקט. ישראל פגעה בבכירים רבים במערך דיוק הטילים שנמצא בסוריה ולבנון, היא פגעה בבכירים במשמרות המהפכה ובפרוקסיז שונים כדוגמת חיזבאללה, וגם פגעה במתקני גרעין. צריך לזכור שאנחנו מדברים על מציאות מאוד דינמית שמשתנה כל הזמן. לפני שנה, כל פגיעה באיראן הייתה זוכה לתגובה מיידית של חיזבאללה, והיום זה לא יקרה כל כך מהר. לפני שנה לא יכולנו להיעזר באמירויות ובסעודיה, ועכשיו כן. המפה משתנה כל הזמן, והפעולות שננקטות ננקטות בהתאם", אומר דנגוט.
בחזרה לימי אובמה
אחד הדברים שהשתנו במפה הוא בחירתו של ג'ו ביידן לנשיא ארצות הברית. ביידן מחזיק בגישה הפוכה מגישת ממשל טראמפ בכל הקשור לאיראן, והוא הודיע אמש (רביעי) שארצות הברית תחזור להסכם הגרעין בתנאי שהאיראנים יחזרו לעמוד בהתחייבויות שלהם. "חזרה להסכם הגרעין זאת הבטחת בחירות מפורשת של ביידן, שעליה הוא חזר שוב ושוב במהלך הקמפיין", אומרת מעיין אפרת, פרשנית לפוליטיקה אמריקנית.
עד כה המינויים של ממשל ביידן בתחום יחסי החוץ מסמנים את הכיוון שאליו חותר הממשל הנבחר, והוא חזרה מהירה להסכם הגרעין. מזכיר המדינה החדש הוא טוני בלינקן, יהודי תומך ישראל נלהב, שנלחם רבות ב־BDS וגם תומך נלהב של המאמצים למניעת ההתבססות האיראנית במזרח התיכון, אבל הוא גם מי שעומד מאחורי הסכם הגרעין שנחתם בתקופת אובמה. היועץ לביטחון לאומי המיועד, ג'ייק סאליבן, גם הוא ממובילי שיחות הגרעין עם איראן.
"כפי שזה נראה כרגע, הסכם הגרעין יהיה הנושא הראשון בתחום יחסי החוץ שביידן יפנה אליו, בעיקר כי הוא יכול להשיג הישג מיידי ולעזוב את הזירה לתחומים שהרבה יותר בוערים מבחינתו. ביידן זוכר טוב מאוד את כהונתו כסגן של אובמה. הוא יודע שאם אפשר להתחמק מעיסוק אינטנסיבי במזרח התיכון זה עדיף מאשר לשקוע בו. הוא מילא את הכוורת שלו באנשים שמכירים את החומר בעל פה, מכירים את האנשים שמולם הם נושאים ונותנים, ומבינים את המורכבויות של התהליך. הבחירה בהם ספציפית, ולא באנשים שההתמחות שלהם היא סין, רוסיה או אמריקה הלטינית, מעידה שזה הכיוון שאליו ביידן ישאף להגיע כמה שיותר מהר", אומרת אפרת.
הגישה הצפויה של ממשל ביידן היא הדבר שמדיר שינה מעיני המערכת המדינית בישראל מרגע בחירתו. כבר לאחר שהתברר שביידן ניצח, ניצב השר צחי הנגבי באולפני הטלוויזיה והזהיר בדיוק מהמצב הזה. גם הנשיא טראמפ חושש שביידן ימהר לבטל את ההישגים שרשם בזירה האיראנית, ועל פי הדיווחים בתקשורת האמריקנית הוא נתן למזכיר המדינה מייק פומפאו אור ירוק לפעול נגד איראן "רק לא לגרום למלחמת עולם שלישית".
"הקונספציה של טראמפ כרגע היא להבעיר לביידן כמה שיותר שריפות שאותן הוא יצטרך לכבות, בשביל להקשות עליו כמה שיותר את היכולת לשנות את המהלכים שננקטו בארבע השנים האחרונות. ההבנה היא שאם הנשיא הנכנס יורש בעיות שהוא צריך לפתור אין לו זמן להתעסק בהבטחות הבחירות שלו לפני בחירות האמצע", אומרת אפרת.
מה האפשרויות שעומדות בפני טראמפ עד להשבעת ביידן ב־20 בינואר?
"אני חושבת שהחיסול היה השיא של טראמפ בנושא איראן. הוא כן יכול להוסיף עוד סנקציות שיהיו עוד יותר חריפות על איראן, אם כי לא ברור עד כמה זה יעזור וישפיע עליהם. מישור נוסף שהוא יכול לפנות אליו זה להרגיז את הרוסים והסינים, שגם הם חלק מההסכם, בצורה כזאת שהם לא ירצו לחזור אליו ובכך לסכל את החזרת ההסכם".
רצונו של ביידן לחזור במיידיות להסכם הגרעין מעמידה את ישראל ובעלות בריתה במזרח התיכון במצב בעייתי. בזמן המשא ומתן של אובמה, ישראל הודרה מרוב השלבים החשובים של ההסכם, עקב היחסים הרעים בין הממשלים בירושלים ובוושינגטון. החשש בדרגים המדיניים הוא שנחזה בשידור חוזר של אותה התנהלות.
"האמת היא שזה תלוי בשני דברים: כמה מהר יחזרו להסכם, והאם ישראל תטיל וטו על כל הסכם. ממשל ביידן רוצה הסכם ולא מאמין בפעולות צבאיות, ישראל מבחינתה מתנגדת לכל הסכם. בשביל שהממשל החדש יקשיב לחששות של ישראל הוא צריך להרגיש שגם בישראל מבינים שאי אפשר לקבל הכול ושלא מדובר בהסכם מושלם. אחרת נראה שוב את האמריקנים הולכים בלי ישראל. הם לא רוצים בכך, אבל זה יכול לקרות. כמובן שאם החזרה להסכם הגרעין תהיה מיידית, סביר להניח שזה יהיה באותם תנאים ובלי השינויים שישראל רוצה", מסכמת אפרת.
זמן תגובה
לא רק ישראל נמצאת במצב מורכב בעקבות חילופי השלטון בארצות הברית, אלא גם האיראנים. החיסול של פח'ריזאדה מעמיד את האיראנים בין הפטיש לסדן. בין שתי האופציות הרעות מבחינתם יש תגובה מיידית שעשויה לפגוע ביכולת של ממשל ביידן לחזור להסכם הגרעין שאליו הם נואשים, ותגובת נקמה שנדרשת להם מתוך איראן עצמה. בצה"ל באופן רשמי לא מתייחסים לסוגיה, אבל בשטח ניכרת ההבנה שישראל עומדת בפני תקופה מתוחה. כוכבי סייר ביום ראשון בפיקוד צפון והורה בזמן הערכת המצב בבסיס הפיקוד להיות בכוננות מלאה לתקופה הקרובה.
"בסל התגובות של איראן יש שלושה מסלולים. הראשון הוא שימוש בפרוקסיז נגד ישראל. המיליציות השיעיות, ובראשן חיזבאללה, ישמחו לנקום את מותו של פח'ריזאדה. אלה דברים שראינו בעבר, והם יכולים להגיע מפעולה יבשתית או גם בירי ארטילרי. המסלול השני הוא פיגוע נגד מטרות ישראליות בחו"ל כדוגמת שגרירויות, שזה מסלול שאיראן נקטה בו. המסלול האחרון הוא תקיפה איראנית ישירה. זה מסלול שבו האיראנים נקטו אחרי חיסולם של סולימאני ואבו מוהנדס בשנה האחרונה", אומר דנגוט.
מה המסלול שישראל צריכה להציב בראש טבלת הסיכונים?
"אני לא חושב שאפשר לזלזל באף אחד מהאיומים האלה. אם ניקח את התגובה לחיסולם של סולימאני ואבו מוהנדס, האיראנים תקפו בסיס אמריקני בעיראק ותשתיות נפט בסעודיה. והם עשו את זה בפרק זמן של ימים ספורים. פעולות כאלה הן פעולות מתוכננות ולא שליפות מהמותן, מה שאומר שלאיראנים יש בנק מטרות, וצריך לקחת בחשבון שיש בנק מטרות ישראליות גם כן".
"ההתלבטות של האיראנית היא מתי להגיב, ולא האם להגיב", אומרת עילם־גינדין. "אני מעריכה שהם כן ינסו להגיב לפני השבעת ביידן, וזה במטרה לנקות את השולחן ולהסביר שמה שהם עשו זאת תגובה לפעולות ממשל טראמפ, ועכשיו מול ביידן אפשר לפתוח דף חדש".