בשבת הקרובה, י"ט בכסלו, יחול יום ההילולא ה-248 של רבי דב בער "המגיד ממעזריטש", שהיה ממשיך דרכו אחרי פטירת הבעל-שם-טוב ומנהיג החסידות הכללי השני. למרות שהמגיד מכונה על שם העיירה מעזריטש שבה השתקע לאחר פטירתו של הבעל-שם-טוב, המגיד ותלמידיו התגוררו בתקופה ארוכה בעיר רובנה שבאוקראינה – מרחק של 40 קילומטרים ממעזריטש. בתקופת הנהגתו של המגיד, הפכה התנועה החסידית לנפוצה ופופולרית, דבר שהתאפשר בעיקר היות שישב במחוז פודוליה, אשר היווה את מרכז יהדות פולין באותה העת. חסידויות מוכרות רבות בימינו נוסדו על ידי תלמידי המגיד. בין תלמידיו הבולטים: רבי אהרון הגדול מקרלין, ר' מנחם מענדל מויטבסק, ר' מנחם נחום מצ'רנוביל, ''האחים הקדושים'' ר' זושא מאניפולי ור' אלימלך מליז'ענסק, ''סנגורן של ישראל'' ר' לוי יצחק מברדיטשוב, ר' לייב שרה'ס וצעיר תלמידיו וממשיך דרכו רבי שניאור זלמן מליאדי – ''בעל התניא'' ומייסד חסידות חב"ד. בימים האחרונים עלה שליח חב"ד בעיר רובנא, הרב שניאור שניאורסאהן (דור עשירי לבעל התניא) על תגלית היסטורית דרמטית ומפתיעה: מתברר כי בית הכנסת היחיד ששרד את אימי השואה והקומוניזם, ברחוב שקולניה 39, שבו מתפללים כיום יהודי רובנה, הוא למעשה ה"אלטע קלויז" – בית המדרש הישן ששימש את המגיד ותלמידיו. עד כה היו השערות בנושא, אך רק לאחרונה התברר כי מסמכים הנמצאים בידי הרשויות בעיר מאששים זאת. הרב שניאורסאהן מספר כי "העיר רובנה ידועה ומפורסמת כעיירה יהודית חשובה שבה שימש כ"ק המגיד ממעזריטש כמגיד מישרים לפני נשיאותו, וביתר שאת לאחר נשיאותו ולמעשה ברוב שנותיו כנשיא הדור הוא התגורר כאן ברובנה. לאחרונה, תוך כדי עזרה ליהודים רבים לברר את יהדותם באמצעות מציאת מסמכים בארכיון הממשלתי, גילינו עובדה מרעישה: מסתבר שבית הכנסת שמשמש את הקהילה שלנו הוא בדיוק אותו בית הכנסת ששימש את הרב המגיד ואת תלמידיו". "שלחנו את המסמכים לאנשי מקצוע בכדי לוודא את אמתותם, ולאחר בדיקה מעמיקה וגילוי מסמכים נוספים, הוברר מעל לכל ספק שמבנה בית-הכנסת הוא אכן המבנה הנקרא 'אלטע קלויז' ששימש את הרב המגיד ממזריטש וככל הנקרא הוקם בשנת ה'תק"ך (1760), לפני 260 שנה. קשה לי לתאר במילים את ההתרגשות הרבה שמילאה אותי ואת העוסקים במלאכה כאשר הבנו את גודל התגלית". לדברי השליח, "מצאנו סימנים למקווה קדומה באחת ממבואות הבניין. על פי עדויות, זהו מקווה הטהרה שימש את תלמידי המגיד". על פי הידוע, המגיד עצמו לא השתמש במקווה, בשל מצבו הבריאותי ועל פי הוראתו של הבעל-שם-טוב. בעקבות התגלית החליט הרב שניאורסאהן על שיחזור של בית הכנסת העתיק. "מאז שהגעתי לעיר, דאגנו כפי-יכולתנו לשיפוץ בית הכנסת כמה פעמים אך למרות זאת מצבו הגרוע מחייב שיפוץ נרחב, שמא יקרוס חלילה. הגג, החלונות והקירות מתפוררים ובחורף הקשה דולפים מהם מים ושלג ורוחות עזות. בית הכנסת הקדוש נמצא בסכנה מוחשית וזקוק להצלה מיידית. האדמו"ר הזקן העיד שהמופתים 'התגלגלו אצל המגיד מתחת לספסלים', אבל לא היה זמן להרים אותם. כל זה התרחש כאן בבית הכנסת, מקום שאפשר לחוש בו הוד וקדושה וכעת עומד בפני סכנה", מזהיר הרב שניאורסאהן. יש לציין כי בנוסף לערכו הרוחני וחשיבותו ההיסטורית, בית הכנסת משמש גם כמבנה היחידי הנמצא בחזקת הקהילה ובו מתקיימת מרבית הפעילות הקהילתית, כאשר מבנה נוסף מושכר לטובת מוסדות חינוך.