השר טרופר מדווח על השינויים
השר טרופר מדווח על השינויים צילום: 'נא לגעת'

שר התרבות והספורט, חילי טרופר, מקדם תכנית לתקצוב מיוחד ותמרוץ מוסדות תרבות המעסיקים אנשים עם מוגבלויות. בין השאר הוחלט על הכפלה פי 1.5 של תקצוב מוסדות שעיקר פעילותם מושתת על העסקת אנשים עם מוגבלות.

אורן יצחקי, מנכ"ל 'נא לגעת', אחד הארגונים שבהובלתם קודמה תכניתו של השר טרופר, מספר על חשיבותה של ההחלטה אותה הוא רואה כמהפכה היסטורית הצופה אל העתיד התרבותי של מדינת ישראל ומתווה דרך לתרבות משלבת. "כמו שספורט הנכים נמצא במיינסטרים של כולנו אנחנו רוצים שהתרבות המשלבת תהיה חלק מהתרבות הישראלית. קידמנו את הנושא בשנים האחרונות וכעת הגיע שר רגיש וקשוב לנושא והוא מחליט את ההחלטה שתאפשר לשלב את תחום התרבות של אנשים עם מגבלה".

על ההשלכות המיידיות של התקצוב אומר יצחקי: "כמוסד תרבות שנלחם כל יום על תקציבים והכנסות כדי לממן את עצמו. עוד חיבוק של המדינה ועוד מענקים יכניסו עוד כסף, מה שיאפשר להכשיר עוד אנשים שרוצים להשתלב כשחקנים. אנחנו נותנים להם את כל הכלים לעמוד על במה, והתקציב הזה יאפשר לנו מימון ומשכורות. יש לנא מאה עובדים כאשר שבעים מהם עם מגבלה", הוא מציין.

עוד מספר יצחקי כי ההצלחה של 'נא לגעת' לייצר תרבות משלבת זוכה להתעניינות גם במדינות אירופה המבקשות ללמוד את הפרקטיקה המאפשרת את העלאת השחקנים עם המוגבלויות אל הבמה.

"אנחנו פונים להסביר מודעות בנושא העיוורון והחרשות לקהל הרחב. מדובר בקהל שמבקש לצרוך תרבות וכאן הוא צורך תרבות מעט שונה. אנחנו פונים לבתי ספר ומגעים למתנ"סים ואולמות תרבות בכל רחבי הארץ. כבר מעל מיליון איש נחשפו לתרבות הזו".

יצחקי מדגיש כי הגישה היא לא לבוא ממקום של מסכנות אלא ממקום של העצמה והצבת איכות תרבותית מהרמה הגבוה ביותר, "ולכן כשבאים לראות הצגה נחשפים להצגה כמו ב'הבימה', יש אולם, תפאורה, תאורה וכו. אנחנו מחזיקים את אותם מעצבים ובימאים שנמצאים בכל תיאטרון אחר", אומר יצחקי ועם זאת אנחנו שואלים על לימוד משחק לאנשים עם מוגבלויות, מה שלא קיים באופן מוסדר, והאם העובדה הזו פוגמת באיכות המוצר התיאטראלי עצמו, מעבר למעטפת שמסביב ליצירה.

"תהליך ההכשרה שלנו הרבה יותר ארוך מתיאטרון רגיל. אצלנו עובדים על הצגה שנה שלמה בעוד הפקה בתיאטרון רפרטוארי לוקחת חודשיים. התהליך איטי יותר ומקצועי לחלוטין. עולמות התוכן אחרים ואין ספק בכך. אנחנו לא מסתירים את העיוורון או החירשות של השחקן ולא משחקים בכאילו. תפגוש שחקן עיוור שמשחק ומדגלם טקסטים שמחזאים כתבו וזה ייראה לך אחרת".

"חלק מהאנשים נחשפים לרגשות של חמלה כי הם לא מכירים, אבל המטרה שלנו היא שהצופה יבין שאפשר להעמיד שחקן מקצועי שפותח את ליבו בצורה האמתית ביותר שניתן. אנחנו מביאים את הדבר האמתי ביותר והכי רגשי והקהל שנכנס יוצא טיפה אחרת אחרי החשיפה למגבלה ולאנשים האחרים".

יצחקי אינו מתכחש לתחושת המסכנות המלווה סוג כזה של יצירה, ומבהיר: "אני מרגיש את תחושת החמלה והמסכנות, אבל אני מכיר גם את התחושות האחרות כמו הכרת האחר והמסוגלות. לכן בסוף כל הצגה אנחנו מזמינים את הקהל להיפגש ולשאול שאלות, ומתוך השאלות הללו אנחנו מבינים שהבורות של הקהל היא ענקית".

"התחושה שלי לפני שהתחלתי לעבוד ב'נא לגעת' הייתה שאדם עיוור צריך עזרה לעבור את הכביש. היום אני מבין שהוא לא צריך את העזרה אלא שהכביש יהיה ונגש, וכך גם במקומות עבודה", אומר יצחקי השב ומגדיר את המהלך בו נקט השר טרופר כ"צדק היסטורי חברתי". להערכתו גם אם נגיע לבחירות כבר לא ניתן יהיה לצעוד לאחור. "מדובר בתחילת מרתון ארוך. זו דלת שהייתה סגורה ואני מקווה שפתחנו אותה לרווחה כדי שכמה שיותר אנשים שרוצים להשתלב בתעשייה יוכלו להשתלב".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו