משימת נתניהו הדחופה: פתרון בעיית 6.3 מיליארד ש"ח חסרים למערכת הביטחון.
לשר האוצר הטרי בנימין נתניהו לא תהיה ולו שעת חסד אחת במשרד האוצר.
כבר השבוע, או בשבוע הבא, יהיה עליו לשלוח את אנשיו ולהשתתף בעצמו בדיונים על תקציב הביטחון. במהלך הדיונים יהיה על שר האוצר לפתור את הבעיה הקשה והדחופה ביותר בתקציב 2003 על שלל בעיותיו: חוסר של 6.3 מיליארד ש"ח, בתקציב הביטחון.
תקציב הביטחון לשנה הנוכחית נקבע על 41.3 מיליארד ש"ח.
זאת, לאחר התחייבות של מערכת הביטחון לקצץ בתקציבה כמיליארד ש"ח - במיוחד על חשבון ביטול כמחצית מאימוני יחידות המילואים בצבא בסוף 2002 וברבע הראשון של השנה.
ראש הממשלה, אריאל שרון, שהבין את גודל הבעיה הטמונה בתקציב בטחון לא ריאלי, הבטיח לחדש את הדיונים בנושא בסוף הרבעון הראשון של 2003 וכך ככל הנראה יעשה.
בינתיים, הורו שרון ומופז לצה"ל להמשיך את פעילותו בשלושת החודשים הראשונים של 2003 על פי תקציב השנה שעברה, אך מצב זה לא יוכל להימשך זמן רב.
הלחימה בשטחים, מיסוד קו התפר והמוכנות של צה"ל לעימותים גדולים יותר, לא נפגעו משמעותית, מטבע הדברים, אך במערכת הביטחון מצפים לבעל הבית על המדיניות הכלכלית בישראל כדי שיעשה סדר ומהר בנושאים הדורשים התייחסות רב שנתית ובכלל זה התעצמות הצבא בתקופה קיצונית של אי ודאות.
בכיר במערכת הביטחון אמר כי "תקציב 2003 אינו סביר. השבר שיתרחש במערכת הביטחון יהיה מוחלט. נצטרך לעצור כל דבר בצה"ל, וכבר בתקופה הקרובה, אם לא יעמוד לרשותנו תקציב מוגדר ומתוקן". לדברי הגורם, חוסר של 6.3 מיליארד ש"ח בתקציב הביטחון משמעותו קיצוץ של 20 אחוז בתקציב יחסית לשנה שעברה, דבר שאין לו אח ורע בשום מערכת, ודאי לא בישראל ובודאי שלא בדברי ימי תקציב הביטחון.
בצה"ל בטוחים כי אין מערכת שיכולה להמשיך לפעול בקיצוץ ריאלי שהוא גדול יותר מ-3 אחוזים לשנה.
זרעי הפורענות בתקציב הביטחון הנוכחי נזרעו כבר בתקציב 2002. אז ניתנה לצה"ל תוספת של 5 מיליארד ש"ח לתקציבו, במקביל לקיצוץ של 2 מיליארד ש"ח שבוצעו אחר כך.
בשנת 2003 גרס משרד הביטחון כי התוספת של 5 מיליארד ש"ח היתה חד פעמית, אך צה"ל יידרש מאידך גיסא להמשיך ולקצץ גם השנה 2 מיליארד ש"ח.
התוצאה: קיצוץ מצטבר של 5 מיליארד ש"ח בשנתיים האחרונות, שאין לו "כיסוי" בפעילות המוגברת של צה"ל בשטחים ובכוננות לקראת עימות במפרץ.
בצה"ל סבורים, כי הצבא מגיע לדיונים על תקציב הביטחון בידיים נקיות ולאחר שחיסל את כיסי השומן בו. כך למשל, בארבע השנים האחרונות קוצץ כוח האדם בצבא הקבע "המובהק" - נגדים וקצינים בכירים - ב-2000 איש.
בשנה הקרובה ישוחררו עוד 700 קצינים ונגדים. תהליך זה ואחרים הביאו, לדברי מקור צבאי בכיר, לירידה של ממש בהוצאה של צה"ל על כוח אדם. לעומת 50% הוצאה על כוח אדם מתקציב הביטחון 1995 מוציא כיום צה"ל על כוח אדם - בסדיר ובמילואים - רק 40% מתקציבו.
יש לציין כי צה"ל הציע לבכירי האוצר במו"מ על תקציב 2003 לקצץ בשכר משרתי הקבע, אך במקביל ביקש כי יבוצע קיצוץ דומה גם בשכר בשירות הציבורי, דבר שיפנה משאבים לתקציב המדינה.
על פי נתוני צה"ל, הולך ויורד בהתמדה גובה תקציב הביטחון, ללא הסיוע האמריקני, כאחוז מהתוצר. בשנות ה-80 היה התקציב בממוצע 16% מהתוצר.
בתחילת שנות ה-90 ירד ל-10 אחוז מהתוצר. בשנים 95 ו-96, בעיצומו של תהליך אוסלו, היווה תקציב הביטחון רק 7.3% מהתוצר. כיום שווה תקציב הביטחון יחסית לתוצר לרמתו בימי אוסלו. במערכת הביטחון שואלים היכן הפרופורציות והיכן התקציב ביחס לאיומים הרבים שנוספו מאז ספטמבר 2000.
לבד מהמלצות על שכר בשרות הממשלתי מתנדבים בצה"ל לתת עצות למשרד האוצר גם ברמת המאקרו: פתרון בעיית התקציב באמצעות יצירת גירעון גדול יותר, העלאת מיסים, מדיניות שכר מצמצמת בשירות הציבורי והפרטה מוגברת, שפירותיהם יופנו לסתימת "הבור" הענק בתקציב הביטחון.
לשר האוצר הטרי בנימין נתניהו לא תהיה ולו שעת חסד אחת במשרד האוצר.
כבר השבוע, או בשבוע הבא, יהיה עליו לשלוח את אנשיו ולהשתתף בעצמו בדיונים על תקציב הביטחון. במהלך הדיונים יהיה על שר האוצר לפתור את הבעיה הקשה והדחופה ביותר בתקציב 2003 על שלל בעיותיו: חוסר של 6.3 מיליארד ש"ח, בתקציב הביטחון.
תקציב הביטחון לשנה הנוכחית נקבע על 41.3 מיליארד ש"ח.
זאת, לאחר התחייבות של מערכת הביטחון לקצץ בתקציבה כמיליארד ש"ח - במיוחד על חשבון ביטול כמחצית מאימוני יחידות המילואים בצבא בסוף 2002 וברבע הראשון של השנה.
ראש הממשלה, אריאל שרון, שהבין את גודל הבעיה הטמונה בתקציב בטחון לא ריאלי, הבטיח לחדש את הדיונים בנושא בסוף הרבעון הראשון של 2003 וכך ככל הנראה יעשה.
בינתיים, הורו שרון ומופז לצה"ל להמשיך את פעילותו בשלושת החודשים הראשונים של 2003 על פי תקציב השנה שעברה, אך מצב זה לא יוכל להימשך זמן רב.
הלחימה בשטחים, מיסוד קו התפר והמוכנות של צה"ל לעימותים גדולים יותר, לא נפגעו משמעותית, מטבע הדברים, אך במערכת הביטחון מצפים לבעל הבית על המדיניות הכלכלית בישראל כדי שיעשה סדר ומהר בנושאים הדורשים התייחסות רב שנתית ובכלל זה התעצמות הצבא בתקופה קיצונית של אי ודאות.
בכיר במערכת הביטחון אמר כי "תקציב 2003 אינו סביר. השבר שיתרחש במערכת הביטחון יהיה מוחלט. נצטרך לעצור כל דבר בצה"ל, וכבר בתקופה הקרובה, אם לא יעמוד לרשותנו תקציב מוגדר ומתוקן". לדברי הגורם, חוסר של 6.3 מיליארד ש"ח בתקציב הביטחון משמעותו קיצוץ של 20 אחוז בתקציב יחסית לשנה שעברה, דבר שאין לו אח ורע בשום מערכת, ודאי לא בישראל ובודאי שלא בדברי ימי תקציב הביטחון.
בצה"ל בטוחים כי אין מערכת שיכולה להמשיך לפעול בקיצוץ ריאלי שהוא גדול יותר מ-3 אחוזים לשנה.
זרעי הפורענות בתקציב הביטחון הנוכחי נזרעו כבר בתקציב 2002. אז ניתנה לצה"ל תוספת של 5 מיליארד ש"ח לתקציבו, במקביל לקיצוץ של 2 מיליארד ש"ח שבוצעו אחר כך.
בשנת 2003 גרס משרד הביטחון כי התוספת של 5 מיליארד ש"ח היתה חד פעמית, אך צה"ל יידרש מאידך גיסא להמשיך ולקצץ גם השנה 2 מיליארד ש"ח.
התוצאה: קיצוץ מצטבר של 5 מיליארד ש"ח בשנתיים האחרונות, שאין לו "כיסוי" בפעילות המוגברת של צה"ל בשטחים ובכוננות לקראת עימות במפרץ.
בצה"ל סבורים, כי הצבא מגיע לדיונים על תקציב הביטחון בידיים נקיות ולאחר שחיסל את כיסי השומן בו. כך למשל, בארבע השנים האחרונות קוצץ כוח האדם בצבא הקבע "המובהק" - נגדים וקצינים בכירים - ב-2000 איש.
בשנה הקרובה ישוחררו עוד 700 קצינים ונגדים. תהליך זה ואחרים הביאו, לדברי מקור צבאי בכיר, לירידה של ממש בהוצאה של צה"ל על כוח אדם. לעומת 50% הוצאה על כוח אדם מתקציב הביטחון 1995 מוציא כיום צה"ל על כוח אדם - בסדיר ובמילואים - רק 40% מתקציבו.
יש לציין כי צה"ל הציע לבכירי האוצר במו"מ על תקציב 2003 לקצץ בשכר משרתי הקבע, אך במקביל ביקש כי יבוצע קיצוץ דומה גם בשכר בשירות הציבורי, דבר שיפנה משאבים לתקציב המדינה.
על פי נתוני צה"ל, הולך ויורד בהתמדה גובה תקציב הביטחון, ללא הסיוע האמריקני, כאחוז מהתוצר. בשנות ה-80 היה התקציב בממוצע 16% מהתוצר.
בתחילת שנות ה-90 ירד ל-10 אחוז מהתוצר. בשנים 95 ו-96, בעיצומו של תהליך אוסלו, היווה תקציב הביטחון רק 7.3% מהתוצר. כיום שווה תקציב הביטחון יחסית לתוצר לרמתו בימי אוסלו. במערכת הביטחון שואלים היכן הפרופורציות והיכן התקציב ביחס לאיומים הרבים שנוספו מאז ספטמבר 2000.
לבד מהמלצות על שכר בשרות הממשלתי מתנדבים בצה"ל לתת עצות למשרד האוצר גם ברמת המאקרו: פתרון בעיית התקציב באמצעות יצירת גירעון גדול יותר, העלאת מיסים, מדיניות שכר מצמצמת בשירות הציבורי והפרטה מוגברת, שפירותיהם יופנו לסתימת "הבור" הענק בתקציב הביטחון.