ל' הצהירה כי היא בחורה דתייה ובהתאם לכך ביקשה פטור משירות צבאי. ביחידת 'מיטב' פקפקו בהצהרה שמסרה בפני דיינים כמקובל והזמינו אותה למעין "חקירה".
במהלך חקירתה של ל' היא נתקלה בעוינות ובאווירה תוקפנית מתוך רצון לשבור את המילה שלה בכך שמגדירה את עצמה כדתיה.
חלק מהשאלות בחקירה של ל' שהצהירה על היותה דתיה, עסקו בתחומים אישיים, כגון: האם הנערה בקשר עם אחותה שנתקה את הקשר מהבית ומתגוררת לבד? האם אמא של ל' מסתובבת עם כיסוי ראש וחצאית? האם האמא עובדת בבית ספר שיש בו צוות חינוך מעורב של גברים ונשים? למה אחיה של ל' יצא מעתודה?
לאחר סדרת שאלות אישיות, עברה החקירה לשאלות ידע בתחום הדתי כדי להוכיח לנערה שהיא אינה דתיה ברמה מספקת. בין היתר היא נשאלה כמה ברכות יש בברכת המזון? כמה תלמודים יש (הכוונה לתלמוד בבלי וירושלמי).
בחלק מהמקרים ניתן היה לראות שהמראיינת עצמה אינה מבינה מה היא שואלת. כך למשל כששאלה מה היא ''פרשת חלה''.
מעבר לשאלות המנסות לברר את הרקע של ל' ומשפחתה, היא נשאלה שאלות מעמיקות ולא רלוונטיות לגבי משפחתה של ל', האחים, האחיות וההורים. ל' סיפרה כי אביה משגיח כשרות וגם גבאי בית כנסת וכי אמה מורה בבית ספר לבעלי מוגבלויות. "החוקרת" שאלה את ל' האם אמא שלה עובדת במקום מעורב? ל' ענתה כי רוב הצוות של אמה מורכב מנשים. עוד שאלה החוקרת האם אמה של ל' מסתובבת עם מכנסיים וכיסוי ראש.
לאורך כל החקירה ניתן להבחין בעוינות מובהקת וברצון לשבור את המרואיינת בכל מחיר. בסוף החקירה הודיעה הקצינה כי לא ניתן לה פטור וכי היא ממליצה לה לחבור לאחד הגופים שמשכנעים בנות דתיות להתגייס לצה"ל.
מארגון חותם נמסר: "ההצצה הנדירה לחקירות הבנות הדתיות בלשכות הגיוס, אמורות להדיר שינה ממנו כחברה, מההורים וממפקדי צה"ל. נערות צעירות באות ללשכות הגיוס, ובלא שום הכנה מוקדמת נגררות לחקירה מלחיצה ועוינת, תוך יצירת אוירה תוקפנית ומשפילה וכל זה רק בגלל העדפה לשרת את המדינה במסגרת השירות לאומי. החוק במדינת ישראל קובע קריטריונים ברורים של שמירת כשרות ושבת ככאלו הקובעים מי היא בת דתית ובשום אופן לא הסמיך אף אחד לחטט ולבדוק האם הנערה מברכת בסיום עשיית צרכים או מה אורך כיסוי הראש של אמא שלה".
עוד הוסיפו בחותם: " אנו נמשיך לפעול למען אותן בנות המעוניינות לשרת את המדינה בשירות הלאומי, התואם את הערכים עליהן חונכו ונפעל עבור כל אחת שתפנה אלינו על מנת לסייע לה לשרת במסגרת השירות הלאומי".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל פועל לאכוף את חובת השירות הצבאי הקבועה בחוק שירות ביטחון באופן שוויוני וענייני. כאשר בקשת פטור מטעמי הכרה דתית מוגשת באיחור, כפי שקרה במקרה זה, או שעולה צורך בבירור נוסף ביחס לבקשת פטור שהוגשה מסיבה אחרת, נערך ריאיון בלתי אמצעי לבירור הבקשה ולהתרשמות מהמיועדת לשירות ונימוקיה".
"בעניין ההחלטה לדחות את בקשתה של המלש"בית לפטור הוגשה עתירה לבג"ץ, ותגובת המדינה לעתירה תימסר לבית המשפט כמקובל", כך דובר צה"ל.