בעקבות החלטת של ישראל להחזיר את השגריר בבריסל להתייעצויות בשבוע שעבר זימן משרד החוץ הבלגי את הממונה הזמני על שגרירות ישראל בבלגיה דניאל סעדה לשיחה מדינית ראשונה.
בתגובה להחלטת בית המשפט העליון הבלגי שהתיר להעמיד לדין ישראלים באשמת "פשעי מלחמה" כביכול ושקבע כי הוא מוסמך להעמיד את ראש הממשלה שרון לדין בתום תפקידו כראש ממשלה הורידה ישראל את דרג היחסים עם בלגיה.
מנכ"ל משרד החוץ הבלגי אמר כי בלגיה רוצה להרגיע את הרוחות ביחסיה עם ישראל, ולחדש את הדיאלוג בין המדינות. הוא דחה בתוקף את הטענות על אנטישמיות בלגית ואמר כי הן פגעו מאוד בדרג הבכיר בבריסל. הוא הוסיף כי בלגים רבים סייעו ליהודים בתקופת השואה.
סעדה השיב כי מזה שנתיים התקשורת הבלגית נוקטת קו עוין כלפי ישראל, וכי ההליך ה"משפטי" נגד ראש הממשלה אינו לגיטימי ופוגע בריבונות ישראל. הוא ציין כי ייתכן שהטענה הבלגית כי החקיקה אינה מכוונת נגד ישראל נכונה, אך כי ישראל היא הקורבן העיקרי שלה. סעדה הביע צער על החלטת בית המשפט, שלא ניצל את ההזדמנות לחיסול הפרשה .
בשבוע שעבר אף פרסם שר החוץ הבלגי לואי מישל מכתב פיוס, ובו הביע צער על כך שידידיו בישראל אינם "מקבלים בהבנה את הכללים האתיים של החוק הבלגי" .
מדינה נוספת שעל היחסים אתה יצטרך שר החוץ החדש לתת את הדעת היא אוסטריה. לפני שנתיים וחצי צורפה מפלגת חירות, שבראשה עמד יורג היידר, לממשלה האוסטרית, ובמחאה על כך החליטה ישראל להוריד את דרג קשריה עם אוסטריה מדרג דיפלומטי לדרג ממונה.
בבחירות שנערכו באוסטריה לפני שבועות אחדים איבדה רשימת החירות את כוחה בשיעור של מחצית וכיום יש לה שלושה שרים במקום שישה. גורמים במשרד החוץ אמרו כי לנוכח הצטמקותה של מפלגת חירות וגם לאור פעילויות חיוביות שנקטה ממשלת אוסטריה הקודמת כלפי ישראל, הן בנושא השבת רכוש יהודי, הן בפעילות חינוכית נגד תופעת האנטישמיות ובעמדתה האוהדת לישראל בוועידת דרבן, יש לשקול לחזור לדרג דיפלומטי של יחסים.
ראש הממשלה שרון ושר החוץ לשעבר פרס תמכו בהחזרת השגריר לווינה.
בתגובה להחלטת בית המשפט העליון הבלגי שהתיר להעמיד לדין ישראלים באשמת "פשעי מלחמה" כביכול ושקבע כי הוא מוסמך להעמיד את ראש הממשלה שרון לדין בתום תפקידו כראש ממשלה הורידה ישראל את דרג היחסים עם בלגיה.
מנכ"ל משרד החוץ הבלגי אמר כי בלגיה רוצה להרגיע את הרוחות ביחסיה עם ישראל, ולחדש את הדיאלוג בין המדינות. הוא דחה בתוקף את הטענות על אנטישמיות בלגית ואמר כי הן פגעו מאוד בדרג הבכיר בבריסל. הוא הוסיף כי בלגים רבים סייעו ליהודים בתקופת השואה.
סעדה השיב כי מזה שנתיים התקשורת הבלגית נוקטת קו עוין כלפי ישראל, וכי ההליך ה"משפטי" נגד ראש הממשלה אינו לגיטימי ופוגע בריבונות ישראל. הוא ציין כי ייתכן שהטענה הבלגית כי החקיקה אינה מכוונת נגד ישראל נכונה, אך כי ישראל היא הקורבן העיקרי שלה. סעדה הביע צער על החלטת בית המשפט, שלא ניצל את ההזדמנות לחיסול הפרשה .
בשבוע שעבר אף פרסם שר החוץ הבלגי לואי מישל מכתב פיוס, ובו הביע צער על כך שידידיו בישראל אינם "מקבלים בהבנה את הכללים האתיים של החוק הבלגי" .
מדינה נוספת שעל היחסים אתה יצטרך שר החוץ החדש לתת את הדעת היא אוסטריה. לפני שנתיים וחצי צורפה מפלגת חירות, שבראשה עמד יורג היידר, לממשלה האוסטרית, ובמחאה על כך החליטה ישראל להוריד את דרג קשריה עם אוסטריה מדרג דיפלומטי לדרג ממונה.
בבחירות שנערכו באוסטריה לפני שבועות אחדים איבדה רשימת החירות את כוחה בשיעור של מחצית וכיום יש לה שלושה שרים במקום שישה. גורמים במשרד החוץ אמרו כי לנוכח הצטמקותה של מפלגת חירות וגם לאור פעילויות חיוביות שנקטה ממשלת אוסטריה הקודמת כלפי ישראל, הן בנושא השבת רכוש יהודי, הן בפעילות חינוכית נגד תופעת האנטישמיות ובעמדתה האוהדת לישראל בוועידת דרבן, יש לשקול לחזור לדרג דיפלומטי של יחסים.
ראש הממשלה שרון ושר החוץ לשעבר פרס תמכו בהחזרת השגריר לווינה.