המצב הקשה בדרום תל אביב הוא לא חדש. הזנחה, עוני, זנות וסמים – כל אלו כבר במשך שנים ארוכות הם מנת חלקם של התושבים, שבשני העשורים האחרונים שכונותיהם נכבשו בידי המסתננים מאפריקה, מה שרק דרדר את המצב עוד יותר, והבריח תושבים יהודים רבים מהמקום.
אחת מהתושבות הוותיקות במקום, שלא עזבה למרות הקשיים הרבים, היא זהבה בת ה-80. זהבה, ילידת סוריה, עלתה לישראל בעליית ילדים כשהייתה בת 9 בלבד, ללא משפחתה. היא התחתנה, אך בעלה נפטר זמן קצר לאחר מלחמת ששת הימים, והיא חיה לבדה כבר 54 שנה.
בראיון קשה וכואב, היא מספרת על החצר האחורית של מדינת ישראל, על התושבים שממשלות ישראל ועיריית תל אביב שכחו שנמצאים תחת אחריותן, ועל המלאכים של עמותת 'אחיעד' – שדואגים שהלהבה של חנוכה תאיר גם עבורה.
היו שותפים עכשיו בחיזוק ההתיישבות היהודית בדרום תל אביב
ספרי לנו בקצרה על המצב בדרום תל אביב.
"המצב גרוע מאוד. המסתננים השתלטו על כל השכונות: תקווה, שפירא ונווה שאנן. הכל פה מסריח בחדר המדרגות. אנחנו חיים בזבל. תצלמו את זה, שיראו מה אנחנו חווים כאן. שראש העיר הזה יראה. נהיינו הפקר. למסתננים פה רק בונים ובונים; בונים להם גנים, בונים להם בתי ספר, והם, טוב להם. הם מתרבים ילד אחרי ילד וזהו".
את יכולה לספר לנו קצת על חג חנוכה בשבילך?
"בשנים האחרונות לא חגגתי את חנוכה. אי אפשר באמת לחגוג עם מה שהולך פה, עם האווירה פה. אבל השנה הגיעו כמה בחורים צעירים מארגון 'אחיעד' שפועל פה בדרום תל אביב, והבטיחו שיגיעו להדליק איתי כל יום נרות, וגם יביאו סלי מזון גדולים לרגל החג".
מתי המצב בדרום תל אביב השתנה לרעה?
"בהתחלה כשהיו כאן ישראלים היה טוב. אבל ברגע שהגיעו המסתננים, הסודנים והאריתראים, רוב הישראלים ברחו מכאן, עזבו, ומי שנשאר נאלץ להתמודד עם המצב הקיים".
מסתננים פעם תקפו אותך?
"כן. פעם אחת ירדתי למכולת לקנות ירקות. קפצו עליי כמה, וגנבו לי ארנק עם 80 שקל במזומן. ואני, מה אני יכולה לעשות. הם ברחו, אני לא יכולה לרוץ אחריהם".
המשטרה עשתה עם זה משהו?
"לא הלכתי למשטרה. אני לא יכולה ללכת עם הרגליים שלי ואני גם לא רואה טוב. וחוץ מזה, ומה תעשה המשטרה? שום דבר. הם עומדים ומסתכלים. אנחנו רואים מה המצב פה – מאז שהמסתננים הגיעו הפשע חוגג פה שבעתיים. והמשטרה איפה? ישנה בעמידה".
העירייה לא עושה כלום עם המצב פה?
"לא, איזה עירייה. תראי איזה לכלוך פה בחדר מדרגות. היה לנו מנקה, אבל הסודנים שגרים פה לא רוצים להשתתף בתשלום. אז בפועל אין מנקה והכל כאן מטונף".
אז מי כן דואג לך פה?
כמו שאמרתי לך קודם, החבר'ה פה של ארגון 'אחיעד' דואגים כמה שהם יכולים לקשישים כמוני ולמשפחות כאן. הם פועלים כאן סך הכל משהו כמו שנה פלוס, אבל כל יום זו ברכה. אם יש משהו שנותן את הכוחות להמשיך לחיות פה למרות המצב, זו הפעילות שלהם".
מה הם עושים עבורכם?
"הם רוכשים עבורנו סלי מזון מדי תקופה, מגיעים לשמח ולשיר, ובעצם קשובים לכל מה שאני ואחרים פה צריכים. הם הקימו גם איזה קו פניות שבו אפשר להתלונן על בעיות והם מטפלים בהן".
את אומרת בעצם שאת מה שהממשלה הייתה צריכה לעשות, עושה עמותת 'אחיעד'.
"נכון. חד משמעית. ולהם אין המון כספים ואמצעים ממשלתיים. אם המדינה הייתה דואגת לנו לפחות כמו שהיא דואגת למסתננים, המצב פה כבר היה אחרת לגמרי".
עמותת 'אחיעד', הוקמה לפני שנה וחצי, על ידי תלמידיו של הרב אחיעד אטינגר הי"ד, שנרצח בפיגוע מזעזע בצומת אריאל. העמותה פועלת לביסוס ההתיישבות היהודית בדרום תל אביב, להפצת יהדות, ולסיוע למבוגרים, קשישים וקשי יום החיים בשכונות.
היו שותפים עכשיו בחיזוק ההתיישבות היהודית בדרום תל אביב