קוראים לי אושר עין גל, בן 24 מנהריה. בתפקידי הנוכחי אני מסול ב׳ בגדוד 405 של חטיבת האש 282.
לפני הצבא רציתי להיות ספורטאי פעיל ולהמשיך לשחק כדורסל. לקראת סוף כיתה י"ב הרגשתי שאני חייב שינוי ורוצה לעשות משהו משמעותי יותר.
לא ביקשתי שיבוץ ספציפי וקיבלתי את השיבוץ לחיל התותחנים. הגעתי לצבא בלי הרבה ציפיות ועם מטרה לסיים 3 שנים ולחזור לשחק כדורסל.
לאחר סיום המסלול יצאתי לקורס מפקדים ואחריו פיקדתי בגדוד במשך שנה. לאחר מכן יצאתי לקצונה ושירתתי במגוון תפקידים ביניהם מפל"ג, קצין אג"ם וסמסו״ל. יצאתי לקורס מ"פ, הייתי מסו"ל בבא"ח 8 חודשים ועכשיו אני מסו"ל בגדוד כבר 5 חודשים.
אחרי כשנה כמפקד התאהבתי במשמעות העצומה שיש בתפקיד. הבנתי שלא משנה כמה אני נותן אני מקבל חזרה הרבה יותר, התאהבתי בפיקוד, בזכות להיות אחראי על אנשים, באחריות הגדולה שיש בתפקיד ובהזדמנות לתרום ולעשות משהו משמעותי. בעיקר הרגשתי שבערה בי התשוקה לפקד ולהשפיע.
הייחודיות בצבא בעיניי, ואצלי בסוללה, היא כמובן האנשים. זה הדבר היקר והחשוב ביותר שיש לצבא. תחושת המשפחתיות ותחושת השייכות והחיבור בין האנשים אין שני לו בשום מקום אחר.
הטיפ שאיתו פתחתי את שיחות הפתיחה שלי כמסו"ל בבא"ח לטירונים הוא שלא משנה איפה אתם נמצאים תעשו את הכי טוב שאתם יכולים. תקחו את הכל כחוויה, את האתגרים והקשיים כמקפצה ללמוד ולהשתפר, תתחברו לאנשים שאיתכם ומהר מאוד המקום יהפוך לבית הראשון שלכם.