הסערה סביב המאפייה בקריית שמונה הגיעה היום לדיון בוועדת הכספים של הכנסת.
"מאפיה מרחבית" פועלת כבר 70 שנה בקריית שמונה ונחשבת לסמל בעיר. היא הפסידה במכרז משרד הביטחון לאספקה לחיילים, והדבר עלול להוביל לסגירתה.
את הדיון ניהל ח"כ ינון אזולאי, שפתח את הישיבה: "כל חברי הכנסת הנוכחים ביקשו לדון בסוגיה, כולל יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני שהנושא קרוב לליבו ולא יכול היה להגיע, לכן ביקש ממני לנהל את הדיון. האבטלה בקורונה זינקה פי 3 בקורונה בעיר קריית שמונה, היא עומדת היום על 9%. אי אפשר לשמוע את העיר הזו רק בעת מתקפות טילים, היא צריכה סיוע אמיתי, והסיוע הראשוני שאנחנו חייבים לתת, הוא ש-120 עובדים, יישארו במקום עבודתם. מקום המדינה המקום הזה משווק לחם, אסור לתת לעובדים האלה להיות רעבים ללחם".
ראש העיר קריית שמונה, אביחי שטרן אמר בדיון כי קריית שמונה נמצאת באחת התקופות הטובות בתולדותיה, "יש גם החלטות ממשלה שמסייעות לכתוב את הסיפור של העיר מחדש, בו בזמן שאנחנו עובדים על זה מאוד קשה, עם כל החדשנות והסטרטאפים יש גורמים אחרים בממשלה שתוקעים מקלות בגלגלים. אנחנו מדברים על 120 עובדים בפריפריה, בקצה של מדינת ישראל, לא הגיוני שידברו אתנו על מחירים, יש גם מחירים להיות בפריפריה ולשנע מקצה הארץ. אנחנו מדברים על מכרז ללחם פרוס אחיד פשוט. מי שקונה אותו זה רק גופים ממשלתיים שמחויבים במכרז. שאנחנו אומרים למאפיה להתחרות בשוק הלחם שהוא גם ככה מצומצם, מאפייה כ"כ קטנה יכולה להתחרות עם מאפיות ענק? מראש חרצנו את דינם של אותם עובדים בכל מכרז עתידי".
ח"כ אופיר סופר תושב הצפון ציין בדיון, "מדינת ישראל נמצאת במשבר, האזורים הפריפריאליים הראשונים להיפגע, אלה האזורים הכי חשובים. ראש העיר דיבר על התושבים שהיו שם בשבילנו עשרות שנים, הם ספגו בשבילנו. אלה האנשים שרוצים לפטר, מדינת ישראל היא מדינה יהודית ציונית, היא מיישבת את כל חלקי הארץ, לכן יש פה מקום להתערבות חריגה, להציל את 120 העובדים הללו. שוחחתי גם עם משרד הביטחון ועם סגן השר מיכאל ביטון שעוסק בכל מאודו בנושא, הדברים שנעשו הם משיקולים כלכליים ובתום לב, המחיר קשור למסה של הייצור, לכן המחיר בצפון גבוה יותר".
גלעד אהרונסון, מנהל התפעול במאפייה, אמר לחברי הכנסת כי המאפיה עובדת כבר 40 שנה עם צה"ל, בכל השנים הקשות העובדים עבדו תחת אש, בכל מצב, כלשונו.
"משרד הביטחון קיבל החלטה, במשך 6 שנים האחרונות הוא קונה לחם במחירים מאוד נמוכים, ב-3 השנים האחרונות זה כבר במחירי הפסד. משרד הביטחון פעל לצאת למכרז חדש. כשאני אומר הפקרתם אותנו, נכון שיש העדפה לאומית של 15%, אבל זה לא מחזיק שיש מאפיות במרכז שמעמידות מחירי הפסד כדי לעמוד במצב של חוסר תחרות, כאשר הזכיין הזוכה מכר במחיר יותר זול ב-30% מתמחור משרד האוצר לכיכר לחם במחיר מפוקח. בעלי הבית הגיעו למצב שהם אומרים – אנחנו רק לא רוצים להפסיד כסף. הצענו במכרז מחירי עלות, משרד הביטחון עד עכשיו לא חשף את המספרים".
יו"ר ועד העובדים, יצחק דהן סיפר "שבועיים אני לא ישן, אלה עובדים של 40 שנה במפעל. אני אחראי על קו חלוקה בצפון, במצבים הכי קשים יצאנו מהבית ב-2 בלילה. גם שסגרו את הכבישים בשל חיזבאללה נכנסו לכל הבסיסים לחלוקה. אנחנו מרגישים שמשרד הביטחון זורק אותנו לעזאזל, שואלים אותי עובדים – מה אני יכול לעשות עם 4-5 ילדים, אין הרבה פרנסה בעיר?".
אבי דדון, ראש מנהר, משרד הביטחון הבהיר כי המשרד לא ביטל אף מכרז, "יש חוקים במדינה, ההסכם הגיע לסיומו, ישבנו עם ראש העיר וכולם, היינו סבלנים מאוד מתוך הרגישות הזו. יש תהליך חוקי מתי חושפים מחירים. הבעיה הגדולה שהבעלים שלהם לא בחדר כרגע, זו מאפיית דוידוביץ', למה הם נתנו שונות בדרום ובצפון?".
דוד שטינמץ, המפקח על המחירים, משרד הכלכלה השתתף גם הוא בדיון, "בימים האלה אנחנו תומכים במציאת העלות האמתית של יצירת לחם, אנחנו מגיעים למסקנה שאולי נצטרך אפילו קצת לעלות את מחיר הלחם. אז נראה לי מוזר מאוד מחירים טורפניים שמגישים במכרז. אני לא יודע למה לא עשו מחיר מינימום. אין ספק שזה מחיר הפסד".