כוכבים וחלומות
כוכבים וחלומותצילום: אדי ישראל, פלאש 90

"וַיַּחֲלֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר וַיְסַפֵּר אֹתוֹ לְאֶחָיו וַיֹּאמֶר הִנֵּה חָלַמְתִּי חֲלוֹם עוֹד וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי" בראשית, ל"ז, ט'

חלק מפרשני המקרא המפרשים פסוק זה, מוצאים רמזים נוספים מעבר לניבוי העתיד הקרוב – של מפגש יוסף עם אחיו במצרים. לדבריהם, גרמי השמים המתוארים בחלומו מציגים נקודות ציון בתולדות עם ישראל. השמש-רומזת על תורה שבכתב, הירח- על התורה שבע"פ, והכוכבים-הם בני ישראל (שפת אמת).

לכוכבים מייחסים חז"ל בפסוק "דרך כוכב מיעקב" (במדבר כ"ד,י"ז), מימד המחבר בין עבר לעתיד. בפסוק זה הרמב"ן ממשיל את המשיח לכוכב הדורך ברקיע מקצה השמים, אשר יופיע באחרית הימים לגאול את ישראל. גם בפרשת לך לך מסמלים הכוכבים את העתיד לבוא, כפי שנאמר לאברהם "הבט נא השמימה וספור הכוכבים אם תוכל לספור אותם ויאמר לו... כה יהיה זרעך" (בראשית, טו ה'). הנבואה שניתנה לאברהם אבינו לגבי מספר בני ישראל, קשורה גם היא לכוכבים אשר בשמים ולמספרם. 

נשאלת השאלה, האם ניתן בכלל לספור את הכוכבים אשר בשמים? בכמה כוכבים ניתן לצפות ללא מכשירי צפיה ובתנאים אופטימליים? מדע האסטרונומיה מלמדנו כי ניתן לראות לכל היותר כמה אלפי כוכבים. מספר כוכבים זה מהווה בערך 0.000003% מכלל הכוכבים בגלקסיית שביל החלב, אשר מונה בין 100 ל -400 מיליארד כוכבים. 

חשוב לציין, כי המילה "כוכב" מציינת "כוכב-שבת" המפיץ אור כמו השמש שלנו. רוב רובם של הכוכבים בהם אנו מצליחים להבחין בשעה שאנו מתבוננים בשמים, הינם "שמשות" של מערכות שמש אחרות. את כוכבי הלכת (הפלנטות) שאינם במערכת השמש שלנו קשה לראות, כיוון שהם רק מחזירים את האור הפוגע בהם ולכן העוצמה המגיעה מהם נמוכה.

על-פי הערכות המדע, ניתן לאמוד את מספר הכוכבים ב - 1,000,000,000,000,000,000,000, או ביליון טריליון כוכבים.
מרחקם של כוכבים אלה מאיתנו הוא עצום!! הכוכב הקרוב ביותר לכדור הארץ (מלבד השמש שלנו כמובן) נמצא במרחק של יותר מ 4 שנות אור. כלומר, לוקח לאור יותר מ 4 שנים להגיע אלינו מאותו כוכב קרוב.

משמעות הדבר היא, כאשר אנו מתבוננים בכוכב זה, צופים אנו באור שבקע מן הכוכב לפני יותר מ 4 שנים, וייתכן שכוכב זה כבר אינו קיים. כלומר, כאשר מתבוננים אנו בכוכבי הרקיע אנחנו בעצם "צופים אחורה בזמן" אלפי ומיליוני שנים.
לסיכום: פרשני המקרא ראו בחלומו זה של יוסף, רמז לעתיד לבוא - על תלאותיו וישועותיו של עמנו, בטווח הקצר (כמושל מצרים), ובטווח הרחוק (תולדות בני ישראל).

כאשר נביט אל הכוכבים, נדמיין לעצמנו את המסר הטמון בפרשתנו, יחד עם משמעות כמותם האסטרונומית ביקום- זו המסמלת את נצנוץ עוצמתו הפיסית והרוחנית של עמנו- כמובטח לאברהם אבינו : "כִּי-בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ, וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת-זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם"(בראשית.כ"ב)

 

"פרשה ומדע" – מכללת הרצוג.

הכותבת היא סטודנטית למדעים, מכללת הרצוג. יעוץ וכתיבה מדעית: ד"ר חוי ששון.